מ"ג דברים כד כ



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפָאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י תַחְבֹּט֙ זֵֽיתְךָ֔ לֹ֥א תְפַאֵ֖ר אַחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי תַחְבּוֹט זֵיתָךְ לָא תְפַלֵּי בָתְרָךְ לְגִיּוֹרָא לְיַתְמָא וּלְאַרְמַלְתָּא יְהֵי׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם תִּשְׁבְּטוּן זֵיתֵיכוֹן לָא תְבַקְרִינוּן מִן בַּתְרֵיכוֹן לְגִיּוֹרָא לְיַתְמָא וּלְאַרְמְלָא יֶהֱווֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תפאר" - (חולין קלא) לא תטול תפארתו ממנו מכאן שמניחין פאה לאילן

"אחריך" - (שם קלא) זו שכחה

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


לא תפאר אחריך. ע"ד הפשט לא תחפש הפארות והם הענפים, כמו שנאמר (יחזקאל יז) ותשלח פארות.

וע"ד המדרש לא תפאר אחריך, אל תתפאר על העניים אם אתה מיטיב להן ומניח זיתים תחת האילן. והענין לפי שראוי לאדם שיעשה חסד ושלא יפרסמנו, וכענין שכתוב (משלי כ) רב אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא, באור הכתוב רוב בני אדם כל אחד מהם יכריז החסד והטובה שעושה ולא יכסה אותה, אבל איש אמונים שיעשה חסד ולא יפרסמנו אלא שיכסנו מי ימצא, וקראו איש אמונים על שם (שם יא) ונאמן רוח מכסה דבר. ועוד דרשו, לא תפאר אחריך לא תטול תפארתו ממנו, מכאן שמניחים פאה באילן. הוציאו החכמים המלת תפאר מלשון תפארת ר"ל כי הפרי תפארת האילן אבל הכתוב ייחד לשון תפארת בפרי הזית מה שאין כן בשאר הפירות, וכן במקום אחר ייחד בו הוד, הוא דבר הנביא (הושע יד) ויהי כזית הודו, הנה זה מסוד הלשון, ולפי שהשמן אור נקרא יצהר על שם האור והתפארת וההוד, שמות המאורות העליונים, לכך נתיחד בשמותם לכבוד המנורה הכלולה מכלן.

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כ–כא) לא תפאר אחריך, לא תעולל אחריך. רז"ל דרשו (חולין קלא, ב) אחריך זו שכחה. וכפי הרמז הוא מזהירו על גזל עניים שלא יעזוב חילו ליורשיו אחריו כדרך שפרשתי אצל לוט שהיה מצטער על ממונו ואמר לו המלאך אל תביט אחריך כמבואר במקומו, (בראשית יט, יז) כך אמר לא תבקש לפאר מה שיהיה אחריך כי מי יגיד לאדם מה שיהיה אחריו וכן לא תבקש לעזוב העוללות למי שיהיה אחריך אלא לגר ליתום יהיה ואז תראה עולמך בחייך. ואל תדאג לומר אם לא אשאיר אחרי מאומה לזרעי מהיכן יתפרנסו, על זה אמר וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים חסר מכל וכל כי מה שקנה עבד קנה רבו ואע"פ כן זכית עכשיו לשדות וכרמים ברצון האל ית', הוא ישלח גם מלאכו לפני זרעך אחריך ויתן להם די מחסורם ועל כן טוב לך לעשות לצרכך לביתך הנצחי כי אדם קרוב אצל עצמו יותר מלבניו אחריו על כן לא יבקש וידרוש במה שיהיה אחריו, כדרך שעושין רוב עשירי דורינו עושים עושר ולא במשפט והם אבירי לבב הרחוקים מצדקה, וטוענים שהם עושים כן בעבור בניהם והמה מאומה לא ישאו בעמלם לעולם הנצחי אוי לאותה כלימה ובושה.

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קנ.

כי תחבוט זיתך . הראשונים היו חובטין זיתיהם, ונוהגים בעין יפה. (מכאן אמרו, הזית שהוא עומד (ג' על ג') [בין שלש] שורות של שני מלבנין, נשכחו - אינן שכחה).

זיתך . פרט לאחרים. זיתך . פרט להקדש.

לא תפאר . לא תפאר לעני. מכאן אמרו, מי שאינו מניח את העניים ללקוט, או מניח האחד [ואחד לא], או שמסייע לאחד מהם - הרי זה גוזל העניים. על זה נאמר, אל תסג גבול עולם .

אחריך . מלמד שיש לו שכחה.

אחריך . מלמד שיש לו פאה.

לגר ליתום ולאלמנה . נאמר כאן "גר יתום", ונאמר להלן "גר יתום". מה "גר יתום" האמור להלן, (בעושה) [פחות] מסאתים; אף " גר ויתום " האמור כאן, (בעושה) [פחות] מסאתים. מכאן אמרו, זית שיש בו סאתים ושכחו, אינו שכחה. זית שהוא עומד בין ג' שורות של שני מלבנין, ושכחו - אינו שכחה.

<< · מ"ג דברים · כד · כ · >>