מפרשי רש"י על דברים כד כא
רש"י
"לא תעולל" - אם מצאת בו עוללות לא תקחנה (פאה לט) ואיזו היא עוללות כל שאין לה לא כתף ולא נטף יש לה אחד מהם הרי הוא לבעל הבית וראיתי בגמ' ירושלמית איזו היא כתף פסיגין זה על גב זה נטף אלו התלויות בשדרה ויורדות
רש"י מנוקד ומעוצב
לֹא תְעוֹלֵל – אִם מָצָאתָ בּוֹ עוֹלֵלוֹת, לֹא תִּקָּחֶנָּה. וְאֵיזוֹ הִיא עוֹלֵלוֹת? כָּל שֶׁאֵין לָהּ לֹא כָּתֵף וְלֹא נָטֵף. יֵשׁ לָהּ אֶחָד מֵהֶם, הֲרֵי הִיא לְבַעַל הַבַּיִת (ספרי רפה; משנה פאה ז ד). וְרָאִיתִי בִּגְמָרָא יְרוּשַׁלְמִית (ירושלמי פאה ז ד), אֵיזוֹ הִיא כָּתֵף? פְּסִיגִין זֶה עַל גַּב זַה. נָטֵף, אֵלּוּ הַתְּלוּיוֹת בַּשִּׁדְרָה וְיוֹרְדוֹת.
מפרשי רש"י
[י] כל שאין לו לא כתף ולא נטף. פירוש, שלשון 'כתף' כשיש פסיגין קטנים יוצאים מן האשכול זה על גב זה, נראים כמשא המונח על כתיפו של אדם, זה נקרא 'כתף'. 'ולא נטף', פירוש שבאשכול עצמו יש הרבה גרגרים, כאילו הם נוטפים זה על זה, וזה נקרא 'נטף'. ואם אין לו פסיגין הרבה זה על זה, גם אין בשדרה עצמה גרגרים תלויים בשדרה ויורדין, אלא יש לו מעט, אחד הנה ואחד הנה, זה נקרא 'עוללות'. והרא"ם פירש שהוא מין אשכול שאין לו ענבים, רק למטה מחוברים יחד, ואין לו פסיגין. גם אין לו ענבים תלוים בשדרה. ולא יתכן פירושו, דהא שנינו (פאה פ"ז מ"ד) 'ספק - לעניים', פירוש ספק אם יש לו כתף או נטף. וזה לא יתכן לפירושו, דאיך יהיה בו ספק, הרי נראה איזה עוללות. אבל לפירוש זה הוי שפיר, כי לפעמים אין יכול לדעת אם יש לו כתף או נטף, דהכל תלוי אם תכופין וסמוכין זה לזה. לכך אמר אם אינו נראה שיש לו כתף, שלא נדע אם כל כך הם סמוכים, הוא לעניים. וכן פירש רבינו שמשון (שם):