מ"ג דברים כד כב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתִדְכַר אֲרֵי עַבְדָּא הֲוֵיתָא בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם עַל כֵּן אֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ לְמֶעֱבַד יָת פִּתְגָמָא הָדֵין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתֶהֱווּן דְּכִירִין אֲרוּם מְשַׁעְבְּדִין הֲוֵיתוּן בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּגִין כֵּן אֲנָא מְפַקֵּיד לְכוֹן לְמֶעֱבַד יַת פִּתְגָמָא הָדֵין: |
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם - התורה והמצוה
קנא.
כי תבצור כרמך . כבר נאמר בסדר קדושים, " וכרמך לא תעולל ". לכן דעת ר"א שבא הכתוב ללמד, שרק אם יש בציר, שהם ענבים טובים, אז מוזהר בעל הכרם להניח העוללות. (שהם הענבים הקטנים, שהם כעולל לפני איש). אבל אם היה כולו עוללות - שאם יהיה לעניים, לא יהיה לבעל הכרם בציר כלל, אינו מוזהר.
ור"ע דורש מפ' קדושים, שנא' " וכרמך לא תעולל ", שלא ילקט העוללות, אפי' כולו עוללות. ומ"ש כאן " כי תבצור ", בא ללמד שיתן לעניים לבא, רק בעת הבציר, ולא קודם.