מ"ג דברים כא י
<< · מ"ג דברים כא · י · >>
תוכן עניינים
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס: | אֲרֵי תִפּוֹק לְאָגָחָא קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ וְיִמְסְרִנּוּן יְיָ אֱלָהָךְ בִּידָךְ וְתִשְׁבֵּי שִׁבְיְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם תִּפְקוּן לְסִדְרֵי קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן וְיִמְסְרִינוּן יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּיֶדְכוֹן וְתִשְׁבֵי שִׁבְיָתָא מִנְהוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
"כי תצא למלחמה" - במלחמת הרשות הכתוב מדבר שבמלחמת ארץ ישראל אין לומר ושבית שביו שהרי כבר נאמר לא תחיה כל נשמה
"ושבית שביו" - (ספרי) לרבות כנענים שבתוכה ואע"פ שהם משבעה אומותאור החיים (כל הפרק)
פרשת כי תצא
"כי תצא למלחמה על אויביך וגו'".
צריך לדעת למה הוצרך לומר כל זה שלא היה צ"ל אלא "כי תראה בשביה אשת וגו'", עוד אחר שאמר "כי תצא למלחמה" לא היה צריך לומר "על אויביך", ואולי כי לפי שבא הכתוב להתיר יפת תואר שאסורה שלא בשעת מלחמה, גם להתיר קדלי דחזירי (חולין י"ז א) ושאר איסורין, חש הכתוב שביציאת ישראל למלחמה רגליהם לרע ירוצו כדי שיהנו מדבר איסור, לזה בא הכתוב והתנה ואמר "כי תצא" תהיה יציאתך "למלחמה" להנקם מאויביך שהם אויבי ה', על דרך אומרו (תהלים קל"ט) הלא משנאיך ה' אשנא וגו' לאויבים היו לי, לטעם זה תהיה יציאתך, ואם תעשה כן "ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו", ומזה אתה למד שזולת כן אם תהיה יציאתך לטעם אחר, והטעם מובן ממה שאמר בענין אינו מובטח שיתנהו ה' בידו:
"ושבית שביו". מצוה, כדי שלא יראה כמזלזל במתנת מלך.
או נתכוון לאסור יפת תואר כל עוד שלא שבו שביו, שלא יאמר אדם כיון שהותרה לי אחטפנה ואוליכנה ואבעלנה, תלמוד לומר "ושבית שביו וראית בשביה" פירוש כשתשבה אותה ותהיה שלך אם ראית בשביה וגו', וטעם אומרו "שביו" ולא אמר אותו, רבותינו ז"ל אמרו (ספרי) שהכתוב מדבר במלחמת רשות, ודקדק לומר שביו אפילו הוא מהכנעני שנאמר בו (לעיל כ' ט"ז) "לא תחיה כל נשמה":
עוד ירצה לפי שנאמר "ונתנו ה' וגו' בידך", לזה כשאמר "ושבית" גמר אומר "שביו" פירוש מה ששבוי ועומד לפניך.
עוד רמז שהגם שתהיה אתה בגדר שביו לפי ערך המשתער ללוחם ונלחם אף על פי כן "ושבית", ומזה עיניך תחזינה כי ה' הוא הנותנו לפניך ולא כחך ועוצם ידך עושה חיל:
מדרש ספרי (כל הפרק)
פרשת כי תצא
א.
כי תצא למלחמה. במלחמת הרשות הכותב (אולי "הכתוב") מדבר.
על אויביך . כנגד אויביך.
ונתנו ה' א-להיך . אם עשית כל האמור בענין, סוף שה' א-להיך נותנו בידך.
ב.
ושבית שביו . לרבות כנענים שבה.מלבי"ם - התורה והמצוה
א.
כי תצא . מלת "כי" יציין את הרשות, כמ"ש בזה בהתוה"מ ויקרא יב , שעל מלחמת חובה היה לו לומר "בצאתך למלחמה"! וגם שאיך אמר " ושבית שביו ", הלא מוזהר ב לא תחיה כל נשמה !
ומ"ש " על אויביך ", כי לא תעשה מלחמת הרשות כנגד עמים שאתה בשלום עמהם, רק כנגד אויבים; וכן אמר בפרשת שופטים כ"פ.
ומ"ש "אם עשית כל האמור בענין", היינו כל מה שנצטוו בפרשת שופטים, לעשות בעת מלחמת רשות.
ב.
ושבית שביו . כבר בארתי ויקרא יג שכ"מ שבא שם הפעולה נוסף על הפעל, יש בו דרוש. כי מושג השם שמשמע שכבר היא שבי, סותר אל מושג הפעל ו"שבית", שמציין שעוסק בפעולה. וע"כ דרשו מ"ש וישב ממנו שבי, ששבו שפחה אחת, ר"ל שכבר היה שבי.
וכן פה פי', שתשבה מה ששבה הוא מן הכנענים. ומלמד שהכנענים שבחו"ל, אם חוזרים בתשובה מקבלים אותם, כדעת ר"ש; כמ"ש בסוטה לה: . וכבר למד בפרשת שופטים קכג , ממ"ש למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות, שאם חוזרים בתשובה מקבלים אותם. וזה נאמר גם כן בסוטה שם אליבא דר"ש, ועיין בתוס' שם ואכמ"ל (=ואין כאן מקום להאריך) בזה.