פתיחת התפריט הראשי


פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויצאו זקניך" - (סוטה מד סנהדרין יד) מיוחדים שבזקניך אלו סנהדרי גדולה

"ומדדו" - (סוטה מה) ממקום שהחלל שוכב

"אל הערים אשר סביבות החלל" - לכל צד לידע איזו קרובה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל נחל איתן" - קשה שלא נעבד

"וערפו" - קוצץ ערפה בקופיץ אמר הקב"ה תבא עגלה בת שנתה שלא עשתה פירות ותערף במקום שאינו עושה פירות לכפר על הריגתו של זה שלא הניחוהו לעשות פירות

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ידינו לא שפכה" - וכי עלתה על לב שזקני בית דין שופכי דמים הם אלא לא ראינוהו ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לויה והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונכפר להם הדם" - הכתוב מבשרם שמשעשו כן יכופר להם העון

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתה תבער" - (כתובות לז) מגיד שאם נמצא ההורג אחר שנתערפה העגלה הרי זה יהרג והוא הישר בעיני ה' חסלת פרשת שפטים

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי תצא למלחמה" - במלחמת הרשות הכתוב מדבר שבמלחמת ארץ ישראל אין לומר ושבית שביו שהרי כבר נאמר לא תחיה כל נשמה

"ושבית שביו" - (ספרי) לרבות כנענים שבתוכה ואע"פ שהם משבעה אומות

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולקחת לך לאשה" - לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור אבל אם נשאה סופו להיות שונאה שנאמר אחריו כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה לכך נסמכו פרשיות הללו

"אשת" - (קידושין יט) אפילו אשת איש

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועשתה את צפרניה" - (ספרי) תגדלם כדי שתתנוול

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והסירה את שמלת שביה" - לפי שהם נאים שהנכרים בנותיהם מתקשטות במלחמה בשביל להזנות אחרים עמהם

"וישבה בביתך" - (יבמות מח ספרי) בבית שמשתמש בו נכנס ונתקל בה יוצא ונתקל בה רואה בבכייתה רואה בנוולה כדי שתתגנה עליו

"ובכתה את אביה" - (ספרי) כל כך למה כדי שתהא בת ישראל שמחה וזו עצבה בת ישראל מתקשטת וזו מתנוולת

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה אם לא חפצת בה" - (שם) הכתו' מבשרך שסופך לשנאותה

"לא תתעמר בה" - לא תשתמש בה בל' פרסי קורין לעבדות ושימוש עימראה מיסודו של ר"מ הדרשן למדתי כן

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פי שנים" - (ב"ב קכג) כנגד שני אחים

"בכל אשר ימצא לו" - מכאן שאין הבכור נוטל פי שנים בראוי לבא לאחר מיתת האב כבמוחזק

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"סורר" - סר מן הדרך

"ומורה" - מסרב בדברי אביו לשון ממרים

"ויסרו אותו" - (סנהדרין עא) מתרין בו בפני ג' ומלקין אותו בן סורר ומורה אינו חייב עד שיגנוב ויאכל תרטימר בשר וישתה חצי לוג יין שנאמר זולל וסובא ונאמר (משלי כג) אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו (סנהדרין עב) ובן סורר ומורה נהרג על שם סופו הגיעה תורה לסוף דעתו סוף שמכלה ממון אביו ומבקש לימודו ואינו מוצא ועומד בפרשת דרכים ומלסטם את הבריות אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל ישראל ישמעו ויראו" - מכאן שצריך הכרזה בב"ד פלוני נסקל על שהיה בן סורר ומורה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכי יהיה באיש חטא משפט מות" - סמיכות הפרשיות מגיד שאם חסים עליו אביו ואמו סוף שיצא לתרבות רעה ויעבור עבירות ויתחייב מיתה בב"ד

"ותלית אותו על עץ" - (סנהדרין מה) רבותינו אמרו כל הנסקלין נתלין שנאמר כי קללת אלהים תלוי והמברך ה' בסקילה

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי קללת אלהים תלוי" - זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו, וישראל הם בניו.

משל לשני אחים תאומים שהיו דומין זה לזה, אחד נעשה מלך ואחד נתפס ללסטיות ונתלה. כל הרואה אותו אומר "המלך תלוי".

כל קללה שבמקרא לשון הקל וזלזול, כמו (מלכים א ב ח): "והוא קללני קללה נמרצת".