מ"ג דברים י טז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עׇרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעׇ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתַעְדּוּן יָת טַפְשׁוּת לִבְּכוֹן וּקְדָלְכוֹן לָא תַקְשׁוֹן עוֹד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתַעֲדוּן יַת טִפְּשׁוּת לִבְּכוֹן וּקְדַלְכוֹן לָא תַקְשׁוּן תּוּב: |
רש"י
מפרשי רש"י
[יג] אם תפרקו עולו. ולא כתב (רש"י) 'אם תחטאו', מפני דשייך זה גבי "ואדוני האדונים", כלומר אם תפרקו עולו לעבוד זולתו - הלא הוא אדון האדונים, ולא ישא פנים לפורק עולו:
[יד] לפייסו בממון. הקשה הרא"ם, איך שייך אצל השם יתברך פיוס ממון. אבל אין זה קשיא, כי פשוטו כי אם אדם חוטא וירצה להביא קרבן, שהוא דורון אל השם יתברך, וזהו פיוס ממון, לא יתכפר בו, כי "זבח רשעים תועבה" (משלי כ"א, כ"ז). או שיקדיש ממון לשמים, כדכתיב (שמות כ"ה, ב') "ויקחו לי תרומה", זהו נתינת ממון לו שנותנים לו, בזה לא יתפייס:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
"וערפכם לא תקשו עוד" - שלא תהיו כאבותיכם, דור סורר ומורה, שישבו עם המצרים וילמדו מעשיהם, והם קשים לעזוב דרכם, כמו שעשו את העגל וקראם שם (שמות לב ט): "עם קשי ערף", שלא ישובו מן הטעות שנכנס בלבם לחשוב שיש תועלת בעבודת המלאכים או צבא השמים.
אבל -רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •