ספורנו/דברים/י

אעריכה

"בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך" והנה עם כל תפלתי היה התקון בלתי שלם כי תמורת הלוחות מעשה אלהים אמר אלי פסל לך:


ועריכה

"ובני ישראל נסעו" אע"פ שראו שתפלת הצדיק מגינה על דורו ושראוי להתאונן על מיתתו הנה קצתם או רובם שהיו רועים במדבר נסעו למוסרה למצוא מים ומרעה לצאן ובעודם שם מת אהרן ויקבר ויכהן אלעזר ולא באו להתאונן על המיתה ולא להתאבל על הקבור' ולא חששו לכבד אלעזר שכהן תחתיו אבל משם נסעו הגדגדה לרעות צאן: " ומן הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים" שכל אותם המקומות הנזכרים עתה היו ארץ נחלי' נכונים למרעה הצאן ולא שתו לבם להיזק שקרה במות הצדיק ולא לכבודו ולכבוד בנו:


חעריכה

"בעת ההיא הבדיל" ומאחר שכבר הבדיל האל ית' שבט מיוחד לעבודת המקדש ואין אתם ראוים להשתדל בה ועם זה לא השגתי בתפלתי רק שלא ישחיתך ואמר לי קום לך למסע. למסיע כמו ולמסע את המחנות:


יאעריכה

"ויבאו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי" כי לולא השב עה לא הייתם זוכים לה לרב מריכם:


יבעריכה

"ועתה ישראל" אם כן אתה ישראל השתדל עתה לתקן מעוותך מכאן והלאה והתבונן מה ה' אלהיך שואל מעמך שאינו שואל דבר לצרכו כי אם ליראה. וזה תעשה כהתבוננך באופן שתדע גדלו: " ולאהבה אותו" וזה תשיג בהתבוננך אל דרכי טובו. וכל זה הוא שואל לטוב לך כדי שתזכה לחיי עולם:


ידעריכה

"הן לה' אלהיך השמים" ויעיד על זה שהוא מבקש לטוב לך. כי אמנם השמים והארץ הם שלו ועם היותם נכבדים בלתי נפסדים:


טועריכה

"רק באבותיך חשק" ששנה את טבע אותם הנכבדים בגללכם בזכות אבות ואין זה בלי ספק אלא כדי להשיג דבר יותר נכבד מן השמים והארץ והוא האדם השלם בהיותו דומה לבוראו כפי האפשר כאמרו בצלמנו כדמותנו:


טזעריכה

"ומלתם את ערלת לבבכם" אם כן ראוי שתסירו את ערלת שכלכם והוא שתתבוננו להסיר כל טעות מוליד דעות כוזבות: " וערפכם לא תקשו עוד" ובסור קושי העורף המונע מלפנות אל הראוי תפנו להכיר את בוראכם ותראו כי רע ומר לעזבו וזה שתתבוננו:


יזעריכה

"כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים" הנצחי על כל הנצחים הנבדלים מחומר וזה שנצחיות כולם הווה מנצחיותו: " ואדוני האדונים" מנהיג המנהיגים והם הגלגלים ומניעיהם שהנהגת כולם מכוונת להשיג תכלית כוונתו כענין המלאכות הפרטיות ביחוד אל הראשיות: " האל הגדול" שאין נמצא שוה לו במדרגת מין מציאותו: " הגבור" המקיים כל המציאות במציאותו כאמרו ואתה מחיה את כולם: " והנורא" משגיח לשלם ולענוש באופן שראוי לירוא מפניו: " אשר לא ישא פנים" לבן פריץ מפני האב הצדיק אע"פ שהוא מאריך אף בזכותו של אב: " ולא יקח שוחד" לא יסיר כלל מעונש העבירה בשביל זכות מצוה שעשה החוטא כאמרם ז"ל שאין מצוה מכבח עבירה. וכל זה יורה שלא תבטחו אם תחטאו להנצל בשום זכות מן העונש כלל זולתי בתשובה השלמה:


כאעריכה

"הוא תהלתך" תתהלל שתהיה עבד למי שמולך על כל המציאות: