מ"ג דברים י יז


<< · מ"ג דברים · י · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַאֲדֹנֵ֖י הָאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹא־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
אֲרֵי יְיָ אֱלָהֲכוֹן הוּא אֱלָהּ דַּיָּינִין וּמָרֵי מַלְכִין אֱלָהָא רַבָּא גִּבָּרָא וּדְחִילָא דְּלֵית קֳדָמוֹהִי מִסַּב אַפִּין וְאַף לָא לְקַבָּלָא שׁוּחְדָּא׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם יְיָ אֱלָהָכוֹן הוּא אֱלָהָא דַיָינָא וּמָארֵי מַלְכִין אֱלָהָא רַבָּא גִבָּרָא וּדְחִילָא דְּלֵית קֳדָמוֹי מֵיסַב אַפִּין וְאוּף לָא לְקַבָּלָא שׁוֹחֲדָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואדני האדנים" - לא יוכל שום אדון להציל אתכם מידו

"לא ישא פנים" - אם תפרקו עולו

"ולא יקח שחד" - לפייסו בממון 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים – לֹא יוּכַל שׁוּם אָדוֹן לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ.
לֹא יִשָּׂא פָנִים – אִם תִּפְרְקוּ עֻלּוֹ
וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד – לְפַיְּסוֹ בְּמָמוֹן.

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

- אבל אתם תדעו ותשכילו ותאמינו "כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים": אלהי האלהים - הם מלאכי מעלה, ואדוני האדונים - כל צבא השמים אשר להם ממשלה בשפלים, כי הוא האדון אשר שם להם משטרם בארץ, ולו "הגדולה והגבורה", והוא "נורא" בתפארת עוזו, "אשר לא ישא פנים" לאחד מן האלהים והאדונים להגן על עובדיהם, "ולא יקח שחד" מיד אדם.

ופירשו בשחד, שאפילו חסיד גמור שיעבור עבירה - לא יקח ממנו מצוה ממצותיו בשחד לכפר לו, אבל יענישהו על חטאיו ויגמול לו ככל טובותיו.

ואונקלוס תרגם "דלית קדמוהי מסב אפין ואף לא לקבלא שוחדא", יתכוין לפרש שהוא משבחי השלילות בבורא יתברך, יאמר הכתוב שאין השם בענין שישא פנים, כי לא יראנו האדם וחי, והכל כאין נגדו ומאפס ותהו נחשבו לו, ולא בענין שיקח שוחד וממון מאדם כמלכים ושופטי הארץ.

והנכון בעיני שיאמר: "אשר לא ישא פנים" לגדולי בני אדם בריבם עם קטניהם, "ולא יקח שוחד" מעשיריהם בריבם עם דל, כי הוא "עושה משפט יתום ואלמנה" מן הגדולים, וקבע את קובעיהם נפש, "ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה", והם כל צרכי האדם. והנה הוא יפרנס העניים אשר אין להם אוהב ורע.

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים. המלאכים. ואדוני האדונים, הגלגלים שהם אדונים לכל גשם. האל, הוא הבורא, והוא הגדול, בחסד, הגבור, בדין, והנורא, ברחמים. ואלה כלל המדות העליונות הנקראות אבות, שעליהן נאמר האבות הן הן המרכבה. וכבר הזכרתי בכי תשא כי משה רבינו ע"ה כלל בשלשה שבחים אלו י"ג מדות שנאמרו לו בסיני.

אשר לא ישא פנים. לצדיק הגמור לרוב צדקותיו שלא יענישנו אפילו על עבירה קלה.

ולא יקח שחד. עבירה בשביל מצוה, שאינו אומר הרי שעשה אלף מצות ועשה עבירה אחת אחסר לו מצוה אחת מפני עבירה שעשה וילך המצוה כנגד העבירה, אלא הוא מענישו על אותה עבירה יחידית ונותן לו שכר על רבוי המצות כלן.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים" הנצחי על כל הנצחים הנבדלים מחומר וזה שנצחיות כולם הווה מנצחיותו:

" ואדוני האדונים" מנהיג המנהיגים והם הגלגלים ומניעיהם שהנהגת כולם מכוונת להשיג תכלית כוונתו כענין המלאכות הפרטיות ביחוד אל הראשיות: " האל הגדול" שאין נמצא שוה לו במדרגת מין מציאותו: " הגבור" המקיים כל המציאות במציאותו כאמרו ואתה מחיה את כולם: " והנורא" משגיח לשלם ולענוש באופן שראוי לירוא מפניו: " אשר לא ישא פנים" לבן פריץ מפני האב הצדיק אע"פ שהוא מאריך אף בזכותו של אב:

" ולא יקח שוחד" לא יסיר כלל מעונש העבירה בשביל זכות מצוה שעשה החוטא כאמרם ז"ל שאין מצוה מכבח עבירה. וכל זה יורה שלא תבטחו אם תחטאו להנצל בשום זכות מן העונש כלל זולתי בתשובה השלמה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים", המושל בעולם המלאכים ושרי מעלה, ואדוני האדונים המושל במערכת הכוכבים והמזלות שהעכו"ם קוראים אותם אדונים, האל

הגדול הוא ראשית הסבות ואחרית המסובבים בעולם הטבע, והגבור שי"ל יכולת לשדד את הטבע, והנורא שהוא המשגיח על כל פרט ופרט כמ"ש בגדר ג' שבחים אלה בכ"מ, אשר

לא ישא פנים לשום נמצא מפני איזה מעלה שי"ל, ולא יקח שחד כדרך שופטי הארץ שמעותים את הדין ע"י נשיאת פנים או ע"י לקיחת שוחד:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אלהי האלהים ואדוני האדונים. פירוש אלהי המלאכים הנקראים אלהים דכתיב (איוב, א) ויבואו בני האלהים, ואדוני האדונים הם שליטי עולם התחתון על דרך אומרו (בראשית, מב) דבר האיש אדוני הארץ. והוצרך לומר גם פרט אדנות התחתונים, להודיע כי אדונים של מטה אין בידם הבחירה לעשות כחפצם ורצונם אלא הוא אדון עליהם להטותם לאשר יחפוץ והוא מאמר שלמה (משלי, כא) לב מלך ביד ה':

תולדות אהרן

לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(דברים י יז): "האל הגדול הגיבור והנורא" -
  • (יומא סט:): "אמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה? שהחזירו עטרה ליושנה:
אתא משה אמר האל הגדול הגבור והנורא.
אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו? לא אמר נורא.
אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו? לא אמר גבור.
אתו אינהו ואמרו: אדרבה זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים, ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות?
(ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה? אמר רבי אלעזר מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו)."
  • (ירושלמי מגילה כז א): "אמר רבי פינחס: משה התקין מטבע של תפלה: האל הגדול הגבור והנורא"
  • (מגילה לא.): "אמר ר' יוחנן: כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו... כתוב בתורה כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה."

"אשר לא ישא פנים" -

  • (ברכות כ:): "אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, כתוב בתורתך אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד, והלא אתה נושא פנים לישראל, דכתיב (במדבר ו) "ישא ה' פניו אליך"! אמר להם: וכי לא אשא פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה (דברים ח) "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך", והם מדקדקים [על] עצמם עד כזית ועד כביצה?!"
  • (נידה ע:): "כתוב אחד אומר כי לא ישא פנים ולא יקח שוחד וכתוב אחד אומר ישא ה' פניו אליך! - כאן קודם גזר דין, כאן לאחר גזר דין."
  • (ראש השנה יז:): "תא שמע:
שאלה בלוריא הגיורת את רבן גמליאל: כתיב בתורתכם אשר לא ישא פנים וכתיב ישא ה' פניו אליך!
נטפל לה רבי יוסי הכהן, אמר לה: אמשול לך משל למה הדבר דומה: לאדם שנושה בחבירו מנה וקבע לו זמן בפני המלך ונשבע לו בחיי המלך. הגיע זמן ולא פרעו. בא לפייס את המלך. ואמר לו עלבוני מחול לך, לך ופייס את חבירך. הכא נמי, כאן בעבירות שבין אדם למקום כאן בעבירות שבין אדם לחבירו.
עד שבא רבי עקיבא ולימד: כאן קודם גזר דין כאן לאחר גזר דין."

<< · מ"ג דברים · י · יז · >>