פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ וָמֵת הוּא יָנוּס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וָחָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּ֘עַר֮ לַחְטֹ֣ב עֵצִים֒ וְנִדְּחָ֨ה יָד֤וֹ בַגַּרְזֶן֙ לִכְרֹ֣ת הָעֵ֔ץ וְנָשַׁ֤ל הַבַּרְזֶל֙ מִן־הָעֵ֔ץ וּמָצָ֥א אֶת־רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת ה֗וּא יָנ֛וּס אֶל־אַחַ֥ת הֶעָרִים־הָאֵ֖לֶּה וָחָֽי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּדְיֵיעוֹל עִם חַבְרֵיהּ בְּחוּרְשָׁא לְמִקַּץ אָעִין וְתִתְמְרֵיג יְדֵיהּ בְּבַרְזְלָא לְמִקְּצֵיהּ אָעָא וְיִשְׁתְּלֵיף בַּרְזְלָא מִן אָעָא וְיַשְׁכַּח יָת חַבְרֵיהּ וִימוּת הוּא יִעְרוֹק לַחֲדָא מִן קִרְוַיָּא הָאִלֵּין וְיִתְקַיַּים׃
ירושלמי (יונתן):
וּמַאן דְּעָלֵיל עִם חַבְרֵיהּ בְּחֻרְשָׁא לְמִקְטַע קִיסִין וְתִדְחַף אִידֵיהּ בְּסִיקוֹרְיָא לְמִקְטַע קִיסָא וְיִשְׁמוֹט פַּרְזְלָא מִן קַתָּא וְיַשְׁכַּח יַת חַבְרֵיהּ וִימוּת הוּא יַעֲרוֹק לַחֲדָא מִן קִירְוַיָא מְזַמְנַיָיא הָאִלֵּין וְיֵיחֵי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונדחה ידו" - כשבא להפיל הגרזן על העץ ותרגומו ותתמריג ידיה ל' ונשמטה ידו להפיל מכת הגרזן על העץ (שמואל ב ו) כי שמטו הבקר תרגם יונתן ארי מרגוהי תוריא

"ונשל הברזל מן העץ" - (מכות ז) יש מרבותינו אומרים נשמט הברזל מקתו ויש מהם אומרים שישל הברזל לחתיכה מן העץ המתבקע והיא נתזה והרגה

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


עז.

ואשר יבא את רעהו ביער . (מכות ח) מה יער רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם, אף כל שהוא רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם. יצא חצר של בעל הבית, שאין רשות לניזק (ולמזיק) ליכנס לשם.

לחטוב עצים . (שם) אבא שאול אומר, מה חטיבת עצים רשות, אף כל שהוא רשות; יצא אב המכה את בנו.

עח.

ונדחה ידו בגרזן . מכאן אתה אומר, נתכוין לקוץ את האילן ונפל על אדם והרגו, הרי זה גולה.

ונשל הברזל מן העץ . (מכות ז) המבקע. רבי אומר, מן העץ המתבקע.

עט.

ומצא . במצוי. [פרט לממציא את עצמו.] (מכות ח) מכאן היה ר' אליעזר בן יעקב אומר, אם משיצאה אבן מידו ,הוציא הלה את ראשו וקבלה - הרי זה פטור.

פ.

הוא ינוס אל אחת הערים האלה . שלא יהיה גולה מעיר לעיר.

<< · מ"ג דברים · יט · ה · >>