מ"ג דברים יט ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהִשִּׂיגוֹ כִּי יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פֶּן־יִרְדֹּף֩ גֹּאֵ֨ל הַדָּ֜ם אַחֲרֵ֣י הָרֹצֵ֗חַ כִּי־יֵחַם֮ לְבָבוֹ֒ וְהִשִּׂיג֛וֹ כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ וְהִכָּ֣הוּ נָ֑פֶשׁ וְלוֹ֙ אֵ֣ין מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | דִּלְמָא יִרְדּוֹף גָּאֵיל דְּמָא בָּתַר קָטוֹלָא אֲרֵי יִיחַם לִבֵּיהּ וְיִדְבְּקִנֵּיהּ אֲרֵי יִסְגֵּי אוֹרְחָא וְיִקְטְלִנֵּיהּ נְפַשׁ וְלֵיהּ לֵית חוֹבַת דִּין דִּקְטוֹל אֲרֵי לָא שָׂנֵי הוּא לֵיהּ מֵאֶתְמָלִי וּמִדְּקַמּוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | דִּלְמָא יִרְדוֹף תְּבַע אַדְמָא בָּתַר קָטוֹלָא אֲרוּם יִרְתַח עֲלוֹי לִבֵּיהּ בְּעַקְתֵיהּ וְיִדְבְּקֵיהּ אֲרוּם תַּסְגֵי אָרְחָא וְיִקְטְלִינֵיהּ נְפָשׁ וְלֵיהּ לָא אִית חוֹבַת דִּין דִּקְטוֹל אֲרוּם לָא סָנֵי הוּא לֵיהּ מֵאִתְמְלֵי וּמִדְקֳדָמוֹי: |
| ירושלמי (קטעים): | אֲרוּם יִרְתַא לִבֵּיהּ וִיאָרַע: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
פן ירדוף גואל הדם . מצוה ביד גואל הדם לרדוף.
( כי יחם לבבו ) [ והוא לא שונא לו ]. הא אם שונא לו - אינו גולה.
מתמול שלשום . ר' יהודה אומר " תמול " - שנים, " שלשום " - שלשה.
על כן אנכי מצוך לאמר . להזהיר בית דין על כך.
מלבי"ם - התורה והמצוה
פא.
פן ירדוף גואל הדם והשיגו . ר"ל פן ישיגו והכהו נפש. ומלת " פן " אינו בא על הרדיפה, שהרדיפה מצוה לשטת הספרי. שסתם בפ' מסעי כב כריה"ג, שמצוה ביד גואל הדם.
ומ"ש והוא לא שונא לו , נזכר כבר למעלה ( שפטים עו ). ובא פה שנית, להזהיר את הב"ד שישגיחו ע"ז. וז"ש " על כן אנכי מצוך לאמר , להזהיר ב"ד על כך".