ספרי על דברים/ראה/פיסקא עה
פיסקא קודמת - ספרי על דברים - פיסקא עה - פיסקא הבאה
כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך. עשה מצוה האמורה בענין, שבשכרה ירחיב ה' את גבולך.
כאשר דבר לך. ומה דבר לך - (בראשית טו) את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני.
רבי אומר: כבר אלו אמורים; ומה דבר לך - (יחזקאל מט) מפאת קדים עד פאת ים דן אחד (יהודה אחד) אשר אחד.
ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר. (חולין טו) (ר' שמעון) [ר' ישמעאל] אומר: מגיד שבשר תאוה נאסר להם לישראל במדבר, ומשבאו לארץ התירו להם.
(שם יז) ר' עקיבא אומר: לא בא הכתוב ללמד אלא מצות האמורות כאן [לאסור להן בשר נחירה], שבתחילה הותר להם בשר נחירה, ומשנכנסו לארץ נאסר להם. ר' אלעזר בן עזריה אומר: לא בא הכתוב אלא ללמד ד"א (=דרך ארץ) - שלא יאכל אדם בשר אלא לתאבון.
יכול יקח אדם בשר מן השוק ויאכל - ת"ל וזבחת מבקרך ומצאנך, הא אין אדם אוכל בשר עד שיהיו לו בקר וצאן. יכול יזבח כל צאנו וכל בקרו - ת"ל מבקרך, ולא כל בקרך ולא כל צאנך.
כאשר צויתיך – מה קדשים בשחיטה, אף חולין בשחיטה.
אי מה קדשים במקום, אף חולין במקום? ת"ל כי ירחק ממך המקום וזבחת - ברחוק מקום אתה זובח, ואי אתה זובח בקרוב מקום; פרט לחולין (שנשחטו) [שלא ישחטו] בעזרה.
(קדושין לו) אין לי אלא תמימים, בעלי מומים מנין? ת"ל (ויקרא א) ושחטו פתח אהל מועד. (יכול אף) חיה ועוף (פתח אהל מועד) [מנין] - ת"ל [ושחט] אותו פתח אהל מועד - אותו פתח אהל מועד, ואין חיה ועוף פתח א"מ (=אהל מועד).
אי מה קדשים בזמן, אף חולין בזמן? ת"ל (ואכלת בשעריך) בכל אות נפשך.
אי מה קדשים במחיצה, אף חולין במחיצה? ת"ל ואכלת בשעריך (בכל אות נפשך).
אי מה קדשים בטהרה, אף חולין בטהרה? ת"ל (הטהור) והטמא יאכלנו. אין לי אלא טמא, טהור מנין? ת"ל (טהור יאכלנו), הטמא והטהור יאכלנו - מגיד ששניהם אוכלים בקערה אחת. יכול אף תרומה תהא נאכלת מתוך קערה אחת? ת"ל יחדו יאכלנו. זה נאכל מתוך קערה אחת, ואין תרומה נאכלת מתוך קערה אחת.
יכול יהיו חייבים בחזה ושוק? ת"ל כצבי.
אוציאו מכלל חזה ושוק, ולא אוציאנו מכלל שתי כליות ויותרת הכבד? ת"ל כאיל.
אי מה צבי כולו מותר, אף זה כולו מותר? ת"ל אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל.
(חולין כח) ר' אלעזר הקפר אומר, וכי מה בא הכתוב ללמדנו (בין צבי לאיל) [מן צבי ואיל]? הרי זה בא ללמד ונמצא למד: מה בהמה בשחיטה אף חיה בשחיטה, אבל עוף אינו אלא מדברי סופרים. (ד"א) [רבי אומר], כאשר צויתיך - מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה, ועל רוב אחד בעוף וברוב שנים בבהמה.