פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
חֲזוֹ דַּאֲנָא יָהֵיב קֳדָמֵיכוֹן יוֹמָא דֵין בִּרְכָן וּלְוָטִין׃
ירושלמי (יונתן):
אָמַר משֶׁה נְבִיָא חֲמוֹן דַּאֲנָא מְסַדֵּר קֳדָמֵיכוֹן יוֹמָא דֵין בִּרְכָתָא וְחִילוּפָהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ראה אנכי נותן ברכה וקללה" - האמורות בהר גריזים ובהר עיבל

העמק דבר (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראה אנכי וגו' — פרשה זו יש לה שני משמעות בדברי רז"ל, ושני הפירושים מוכחים בפשט הכתוב. בסוטה פרק ז איתא: ברכה וקללה, ברכה אחת קודם לקללה, ואין כל הברכות קודמות לקללות. מבואר דמפרשי בברכות וקללות שבהר גרזים ובהר עיבל. והכי מוכח, מדסמיך פרשה דהר גריזים והר עיבל, וקאמרה תורה: "ונתתה את הברכה על הר גרזים" וגו' (דברים יא כט), הרי דבזה מיירי קרא. ופירוש אנכי נותן לפניכם, היינו שתאמרו בפיכם.

אבל במדרש (דברים רבה ד ג) איתא: משעה שאמר הקב"ה, ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, שוב "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" (איכה ג לח), אלא המצוות עושות שלהן והעבירות עושות שלהן. הרי דמפרשי אנכי נותן לפניכם שתלוי במעשיכם, וכלשון הכתוב בפרשת נצבים: "ראה אנכי נותן היום את החיים" וגו' (דברים ל טו) עיין שם. וגם זה הפירוש מוכרח, מדכתיב: "והקללה אם לא תשמעו" וגו' "ללכת" וגו', והרי בהר עיבל נתפרש כמה דברים, ואמאי פירש כאן זה הפרט של עבודה זרה? אלא ודאי כפירוש המדרש דקאי לדורות, ויבואר עוד לפנינו. והיינו דקרי לזה הספר "משנה תורה", שיש כמה פרשיות מכאן ואילך שאי אפשר לפרש לפי פשוטו אם לא בשני אופנים:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

פרשת ראה

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה - לפי שנאמר דברים ל החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה, שמא יאמרו ישראל, הואיל ונתן הקב"ה לפנינו שני דרכים דרך החיים ודרך המות - נלך באיזו מהם שנרצה? ת"ל ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך! משל לאחד שהיה יושב בפרשת דרכים, והיו לפניו שני שבילים: אחד שתחלתו מישור וסופו קוצים, ואחד שתחלתו קוצים וסופו מישור; והיה מודיע את העוברים ואת השבים, ואומר להם: שאתם רואים שביל שתחילתו מישור - בשתים ושלש פסיעות אתה מהלך במישור, וסופו לצאת בקוצים; ואתם רואים שביל זה שתחלתו קוצים - בשתים ושלש פסיעות אתה מהלך בקוצים, וסופו לצאת במישור. כך אמר להם משה לישראל: אתם רואים את הרשעים שהם מצליחים - בשנים ושלשה ימים הם מצליחים בעולם הזה, וסופו לדחות באחרונה; שנאמר משלי כד כי לא תהיה אחרית לרע, ואומר קהלת ד הנה דמעת העשוקים, ואומר קהלת ד הכסיל חובק את ידיו, ואומר משלי ד דרך רשעים באפילה. והם רואים את הצדיקים, כשהם מצטערים בעולם הזה - בשנים ושלשה ימים מצטערים, וסופן לשמוח באחרונה; שנאמר דברים ח להטיבך באחריתך, ואומר קהלת ז טוב אחרית דבר מראשיתו, ואומר ירמיה כט כי אני ידעתי את המחשבות אשר אני חושב, ואומר תהלים צז אור זרוע לצדיק, משלי ד אורח צדיקים כאור נוגה.

ר' יהושע בן קרחה אומר: משל למלך שעשה סעודה, והזמין כל האורחים, והיה אוהבו מיסב ביניהם, והיה דומה ליטול מנה יפה, ולא היה בו דיעה. כיון שראה שאין בו דיעה, אחז את ידו והניחה על המנה היפה. וכן הוא אומר תהלים טז ה' מנת חלקי וכוסי, אתה תומיך גורלי. יש לך אדם שניתן לו חלקו, ואינו שמח בחלקו; אבל ישראל מודים ומקלסים, שאין חלק יפה כחלקן, ולא נחלה כנחלתן, ולא גורל כגורלם, וכן מודים ומשבחים על כך, וכן דוד הוא אומר תהלים טז "חבלים נפלו לי בנעימים", ואומר: "אברך את ה' אשר יעצני":


<< · מ"ג דברים · יא · כו · >>