פתיחת התפריט הראשי


פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וידעתם היום" - תנו לב לדעת ולהבין ולקבל תוכחתי

"כי לא את בניכם" - אני מדבר עכשיו שיוכלו לומר אנו לא ידענו ולא ראינו בכל זה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בקרב כל ישראל" - כל מקום שהיה אחד מהם בורח הארץ נבקעת מתחתיו ובולעתו אלו דברי רבי יהודה אמר לו רבי נחמיה והלא כבר נאמר (במדבר טז) ותפתח הארץ את פיה ולא פיותיה אמר לו ומה אני מקיים בקרב כל ישראל אמר לו שנעשית הארץ מדרון כמשפך וכל מקום שהיה א' מהם היה מתגלגל ובא עד מקום הבקיעה

"ואת כל היקום אשר ברגליהם" - זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי עיניכם הרואות" - מוסב על המקרא האמור למעלה כי לא את בניכם אשר לא ידעו וגו' כי אם עמכם אשר עיניכם הרואות וגו'

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא כארץ מצרים היא" - אלא טובה הימנה ונאמרה הבטחה זו לישראל ביציאתם ממצרים שהיו אומרים שמא לא נבוא אל ארץ טובה ויפה כזו (ספרי) יכול בגנותה הכתוב מדבר וכך אמר להם לא כאמ"צ היא אלא רעה הימנה ת"ל (במדבר יג) וחברון שבע שנים נבנתה וגו' אדם א' בנאן וחם בנה צוען למצרים בנו וחברון לכנען דרך ארץ אדם בונה את הנאה ואח"כ בונה את הכעור (ס"א הגרוע) שפסולתו של ראשון הוא נותן בשני ובכל מקום החביב קודם הא למדת שחברון יפה מצוען ומצרים משובחת מכל הארצות שנאמר (בראשית יג) כגן ה' כארץ מצרים וצוען שבח מצרים היא שהיתה מקום מלכות שכן הוא אומר (ישעיהו ל) כי היו בצוען שריו וחברון פסולתה של ארץ ישראל לכך הקצוה לקבורת מתים ואע"פ כן היא יפה מצוען (ובכתובות דף קיב) דרשו בענין אחר אפשר אדם בונה בית לבנו הקטן ואח"כ לבנו הגדול אלא שמבונה על אחד משבעה בצוען

"אשר יצאתם משם" - אפילו ארץ רעמסס אשר ישבתם בה והיא במיטב ארץ מצרים שנאמר (בראשית מז) במיטב הארץ וגו' אף היא אינה כארץ ישראל

"והשקית ברגלך" - ארץ מצרים היתה צריכה להביא מים מנילוס ברגליך ולהשקותה וצריך אתה לנדד משנתך ולעמול והנמוך שותה ולא הגבוה ואתה מעלה המים מן הנמוך לגבוה אבל זו למטר השמים תשתה מים אתה ישן על מטתך והקב"ה משקה נמוך וגבוה גלוי ושאינו גלוי כאחת

"כגן הירק" - שאין די לו בגשמים ומשקין אותו ברגל ובכתף

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ארץ הרים ובקעות" - משובח ההר מן המישור שהמישור בבית כור אתה זורע כור אבל ההר בית כור ממנו חמשת כורין ארבע מארבע שפועיו ואחד בראשו

"ובקעות" - הן מישור

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר ה' אלהיך דורש אותה" - והלא כל הארצות הוא דורש שנאמר (איוב לח) להמטיר על ארץ לא איש אלא כביכול אינו דורש אלא אותה וע"י אותה דרישה שדורשה דורש את כל הארצות עמה

"תמיד עיני ה' אלהיך בה" - לראות מה היא צריכה ולחדש בה גזרות עתים לטובה עתים לרעה וכו' כדאיתא בר"ה (דף יז)

"מרשית השנה" - מר"ה נידון מה יהא בסופה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה אם שמוע" - והיה מוסב על האמור למעלה למטר השמים תשתה מים

"והיה אם שמוע תשמעו" - (סוכה מו) אם תשמע בישן תשמע בחדש וכן (דברים ח) והיה אם שכוח תשכח אם התחלת לשכוח סופך שתשכח כולה שכן כתיב במגלה אם תעזבני יום יומים אעזבך

"מצוה אתכם היום" - שיהיו עליכם חדשים כאלו שמעתם בו ביום (ספרי)

"לאהבה את ה'" - שלא תאמר הרי אני לומד בשביל שאהיה עשיר בשביל שאקרא רב בשביל שאקבל שכר אלא כל מה שתעשו עשו מאהבה וסוף הכבוד לבא

"ולעבדו בכל לבבכם" - עבודה שהיא בלב וזו היא תפלה שהתפלה קרויה עבודה שנאמר (דנייאל ו) אלהך די אנת פלח לי' בתדירא וכי יש פולחן בבבל אלא על שהיה מתפלל שנאמר (שם) וכוין פתיחן ליה וגו' וכן בדוד הוא אומר (תהלים קמא) תכון תפלתי קטרת לפניך

"בכל לבבכם ובכל נפשכם" - והלא כבר הזהיר בכל לבבך ובכל נפשך אלא אזהרה ליחיד אזהרה לצבור

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתתי מטר ארצכם" - (ספרי) עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי

"בעתו" - בלילות שלא יטריחו אתכם ד"א (שם) בעתו בלילי שבתות שהכל מצויין בבתיהם

"יורה" - (תענית ו) היא רביעה הנופלת לאחר הזריעה שמרוה את הארץ ואת הזרעים

"ומלקוש" - רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה (שם) ולשון מלקוש דבר המאוחר כדמתרגמינן (בראשית ל) והיה העטופים ללבן לקשיא ד"א לכך נקראת מלקוש שיורדת על המלילות ועל הקשין

"ואספת דגנך" - אתה תאספנו אל הבית ולא אויביך כענין שנאמר (ישעיהו סב) אם אתן את דגנך וגו' כי מאספיו יאכלוהו ולא כענין שנאמר (שופטים ו) והיה אם זרע ישראל וגו'

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתתי עשב בשדך" - (ספרי) שלא תצטרך להוליכם למדבריות ד"א שתהיה גוזז תבואתך כל ימות הגשמים ומשליך לפני בהמתך ואתה מונע ידך ממנה ל' יום קודם לקציר ואינה פותחת מדגנה

"ואכלת ושבעת" - הרי זו ברכה אחרת שתהא ברכה מצויה בפת בתוך המעים ואכלת ושבעת

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השמרו לכם" - כיון שתהיו אוכלים ושבעים השמרו לכם שלא תבעטו שאין אדם מורד בהקב"ה אלא מתוך שביעה שנאמר (דברים יב) פן תאכל ושבעת ובקרך וצאנך ירביון מה הוא אומר אחריו ורם לבבך ושכחת

"וסרתם" - לפרוש מן התורה ומתוך כך ועבדתם אלהים אחרים שכיון שאדם פורש מן התורה הולך ומדבק בע"א וכן דוד הוא אומר (שמואל א כו) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד וגו' ומי אמר לו כן אלא כיון שאני מגורש מלעסוק בתורה הריני קרוב לעבוד אלהים אחרים

"אלהים אחרים" - (ספרי) שהם אחרים לעובדיהם צועק אליו ואינו עונהו נמצא עשוי לו כנכרי

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את יבולה" - אף מה שאתה מוביל לה כענין שנאמר (חגי א) זרעתם הרבה והבא מעט

"ואבדתם מהרה" - על כל שאר היסורין אגלה אתכם מן האדמה שגרמה לכם לחטוא (ספרי) משל למלך ששלח בנו לבית המשתה והיה יושב ומפקידו אל תאכל יותר מצרכך שתבא נקי לביתך ולא השגיח הבן ההוא אכל ושתה יותר מצרכו והקיא וטנף את כל בני המסיבה נטלוהו בידיו וברגליו וזרקוהו אחורי פלטרין

"מהרה" - (שם) איני נותן לכם ארכא ואם תאמרו והלא נתנה ארכא לדור המבול שנאמר (בראשית ו) והיו ימיו מאה ועשרים שנה דור המבול לא היה להם ממי ללמוד ואתם יש לכם ממי ללמוד

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושמתם את דברי" - (ספרי) אף לאחר שתגלו היו מצויינים במצות: הניחו תפילין, עשו מזוזות, כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו. וכן הוא אומר (ירמיהו לא כ) "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים".

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לדבר בם" - (ספרי) משעה שהבן יודע לדבר למדהו תורה צוה לנו משה שיהא זה למוד דבורו מכאן אמרו כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מסיח עמו בלשון הקדש ומלמדו תורה ואם לא עשה כן הרי הוא כאלו קוברו שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם וגו'

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למען ירבו ימיכם וימי בניכם" - אם עשיתם כן ירבו ואם לאו לא ירבו שדברי תורה נדרשין מכלל לאו הן ומכלל הן לאו

"לתת להם" - (שם) לתת לכם אין כתיב כאן אלא לתת להם מכאן מצינו למדים תחיית המתים מן התורה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמור תשמרון" - אזהרת שמירות הרבה להזהר בתלמודו שלא ישתכח

"ללכת בכל דרכיו" - הוא רחום ואתה תהא רחום הוא גומל חסדים ואתה גמול חסדים

"ולדבקה בו" - אפשר לומר כן והלא אש אוכלה הוא אלא הדבק בתלמידים ובחכמים ומעלה אני עליך כאלו נדבקת בו

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והוריש ה'" - אם עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי

"ועצמים מכם" - אתם גבורים והם גבורים מכם שאם לא שישראל גבורים מה השבח ההוא שמשבח את האמוריים לומר ועצומים מכם אלא אתם גבורים משאר האומות והם גבורים מכם

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יתיצב איש וגו'" - (שם) אין לי אלא איש אומה ומשפחה ואשה בכשפיה מנין ת"ל לא יתיצב מכל מקום א"כ מה ת"ל איש אפי' כעוג מלך הבשן

"פחדכם ומוראכם" - והלא פחד הוא מורא אלא פחדכם על הקרובים ומוראכם על הרחוקים

"פחד" - לשון בעיתת פתאום

"מורא" - לשון דאגה מימים רבים

"כאשר דבר לכם" - והיכן דבר (שמות כג) את אימתי אשלח לפניך וגו' חסלת פרשת עקב

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ראה אנכי נותן ברכה וקללה" - האמורות בהר גריזים ובהר עיבל

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את הברכה" - על מנת אשר תשמעו

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת וגו'" - הא למדת שכל העובד ע"א הרי הוא סר מכל הדרך שנצטוו ישראל מכאן אמרו כל המודה בע"א ככופר בכל התורה כולה (ספרי)

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתתה את הברכה" - כתרגומו ית מברכיא את המברכים

"על הר גרזים" - (סוטה לז) כלפי הר גרזים הופכין פניהם ופתחו בברכה ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וגו' כל הארורים שבפרשה אמרו תחלה בלשון ברוך ואח"כ הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הלא המה" - נתן בהם סימן

"אחרי" - אחרי העברת הירדן הרבה והלאה למרחוק וזהו לשון אחרי כל מקום שנאמר אחרי מופלג הוא

"דרך מבוא השמש" - להלן מן הירדן לצד מערב וטעם המקרא מוכיח שהם שני דברים שננקדו בשני טעמים אחרי נקוד בפשטא ודרך נקוד במשפל והוא דגוש ואם היה אחרי דרך דבור אחד היה נקוד אחרי במשרת בשופר הפוך ודרך בפשטא ורפה

"מול הגלגל" - רחוק מן הגלגל

"אלוני מורה" - הוא שכם שנאמר (בראשית יב) עד מקום שכם עד אלון מורה

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אתם עוברים את הירדן וגו'" - נסים של ירדן יהיו סימן בידכם שתבואו ותירשו את הארץ