מ"ג בראשית מא נו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כׇּל־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת־כׇּל־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְכַפְנָא הֲוָה עַל כָּל אַפֵּי אַרְעָא וּפְתַח יוֹסֵף יָת כָּל אוֹצְרַיָּא דִּבְהוֹן עֲבוּרָא וְזַבֵּין לְמִצְרָאֵי וּתְקֵיף כַּפְנָא בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃
ירושלמי (יונתן):
וְכַפְנָא הֲוַת עַל כָּל אַנְפֵּי אַרְעָא וּפְתַח יוֹסֵף יַת כָּל אוֹצְרִין דִבְהוֹן עִיבּוּרָא וְזַבִּין לְמִצְרָאֵי וּתְקֵף כַּפְנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על כל פני הארץ" - מי הם פני הארץ אלו העשירים (ב"ר)

"את כל אשר בהם" - כתרגומו די בהון עיבורא

"וישבור למצרים" - שבר לשון מכר ולשון קנין הוא כאן משמש לשון מכר שברו לנו מעט אוכל לשון קנין ואל תאמר אינו כי אם בתבואה שאף ביין וחלב מצינו (ישעיהו נה) ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ – מִי הֵם "פְּנֵי הָאָרֶץ"? אֵלּוּ הָעֲשִׁירִים.
אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ: "יָת כָּל אוֹצְרַיָּא דִּבְהוֹן עֲבוּרָא".
וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם – "שֶׁבֶר" לְשׁוֹן מֶכֶר וּלְשׁוֹן קִנְיָן הוּא: כַּאן מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן מֶכֶר, "שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל" (להלן מג,ב) לְשׁוֹן קִנְיָן. וְאַל תֹּאמַר אֵינוֹ כִּי אִם בִּתְבוּאָה, שֶׁאַף בְּיַיִן וְחָלָב מָצִינוּ "וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלֹא כֶסֶף וּבְלֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב" (ישעיהו נה,א).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

'(נו). 'וישבר: לשון קניין מאכל ומשתה כדכתיב לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויפתח יוסף את כל — האוצרות שהיו עמם. וישבר למצרים — פירוש, נתן שבר למצרים. וטעמו קניין:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים" - יאמר כי לא פתח יוסף אשר בהם עד שחזק הרעב בארץ לא כאשר צעקו אל פרעה מיד כי העם צועקים כשיש להם מחיה מעט והוא רצה שלא ישאר להם כלום זה טעם והרעב היה על כל פני הארץ כי טרם פתחו אוצרותיו היה הרעב על כל פני הארץ ועוד חזר לבאר שלא מכר להם עד שחזק עליהם מאד או שיפליג הכתוב לומר שהיה רעב של מהומה

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

והרעב היה על כל פני הארץ:    אלו העשירים ונקראו פני הארץ שהכל פונין להם, ומכאן שלא התחיל הרעב אלא בעשירים, ואמר "את כל אשר בהם" פירוש את כל האוצרות אשר בהם בר, וכן אמר התרגום אוצריא די בהון עבורא:

וישבר למצרים:    מכר להם:

ויחזק הרעב בארץ מצרים:    שהיו אוכלים ולא היו שבעים כענין שכתוב (מלכים א יח, ב): "והרעב חזק בשומרון":

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויפתח יוסף את כל אשר בהם" להראותם שהיה בידו כדי לפרנסם: " ויחזק הרעב" גם בשאר מזונות בלבד הלחם:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(נו - נז) "והרעב היה" אח"כ נתפשט הרעב במצרים יותר עד שהיה "על כל פני הארץ," שלא נמצא תבואה אצל יחידים, אז "פתח יוסף את כל אשר בהם," היינו האוכל שנשמר בערים, כמ"ש אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה, "וישבר" רק "למצרים", כי זה היה לצורך ערי מצרים, אבל אח"כ "ויחזק הרעב בארץ מצרים", כי גם האוכל הנשמר בערים נאכל, ומאז" וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף", התחילו לשבור מאוצר הגדול שאצר יוסף מן החומש ומשם מכר לקרובים ולרחוקים:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויפתח יוסף את כל. טעם שפתח כל האוצרות ולא הספיק בצריך. נתכוון לבדוק בכולן לדעת את אשר יקדים למכור ואת אשר יוכל להתעכב יותר ולא יפסד: עוד להיות שאוכל שדה העיר [אשר] (נתן) סביבותיה [נתן בתוכה] לזה נתחכם ופתח כל האוצרות שבכל מקום ומקום כדי שכל עיר ועיר תהיה סמוכה על מה שלפניה ואינו דומה מי שיש לו פת בסלו. גם לא יצטרכו לטרוח להביא כולן ממקום אחד. גם אולי שנתכוון לפתוח כולן כדי כשיראו אנשי העיר כל הריבוי לא ירעבו כי הרעבון יכנס בלב אדם כשיראה שיש מחסור, וכשיראו כל אוצרות הנפתחות יתקרר חום הרעב שבלבם בוער, ואף על פי כן מודיע הכתוב ויחזק הרעב ולא הועיל בהם לצד חוזק הרעב:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויפתח יוסף את כל אשר בהם. המאושרים שבהם:

והרעב היה על כל הארץ אין כתיב כאן אלא על כל פני הארץ. לא התחיל הרעב תחלה אלא בעשירים, שאין פנים האמור כאן אלא עשירים. כשאדם עשיר יש לו פנים שמחים לראות את חבירו, וכיון שהוא עני אין לו פנים, שהוא מתבייש מחבירו.

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

על כל פני הארץ מי הם פני הארץ אלו העשירים פי' דלא קאמ' על פני כל הארץ כמו שדרך המקרא במקומות אחרים דייק הכי: