מ"ג בראשית לד ג
<< · מ"ג בראשית לד · ג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה בַּת יַעֲקֹב וַיֶּאֱהַב אֶת הַנַּעֲרָ וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּדְבַּ֣ק נַפְשׁ֔וֹ בְּדִינָ֖ה בַּֽת־יַעֲקֹ֑ב וַיֶּֽאֱהַב֙ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֔ וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לֵ֥ב הַֽנַּעֲרָֽ׃
תרגום
| אונקלוס: | וְאִתְרְעִיאַת נַפְשֵׁיהּ בְּדִינָה בַּת יַעֲקֹב וּרְחֵים יָת עוּלֵימְתָא וּמַלִּיל עַל לִבַּהּ דְּעוּלֵימְתָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִתְרְעִיַית נַפְשֵׁיהּ בְּדִינָה בְּרַת יַעֲקב וּרְחַם יַת רִיבָא וּמַלֵיל פִּיוּסִין עַל לִבָּא דְרִיבָא: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
"ותדבק נפשו" על הפך באמנון לתמר אחר ששכב אותה:
" בדינה בת יעקב" בשביל שהיתה בת יעקב הנכבד בעיני האומות כאמרו אח"כ כי חפץ בבת יעקב:מלבי"ם (כל הפרק)
(ג)"ותדבק". יבאר שבתחלה כשלקחה לא לקחה ע"מ לקחתה לאשה רק חטף אותה להשביע בולמוס תאותו לפי שעה, כי כן היה דרכו, שאם היה דעתו תחלה לקחת אותה לו לאשה, לא היה מענה אותה והיה ממתין עד שיתנו אותה לו ברצון, רק שאח"כ "דבקה נפשו בה". ויש הבדל בין "אהבה" ובין "דבקת נפש", שאם יחשוק נשיא הארץ בבת דל ואביון יצדק אהבה לא דבקת נפש, כי הבדל המעלות והמדרגות יבדיל בין הנפשות, שלא תדבק נפש איש המעלה בבת פחותים הגם שיאהבנה, ולפעמים תדבק נפש שני אנשים העומדים במדרגה אחת מצד שווי מעלותיהם, הגם שאין ביניהם אהבת הערב, ופה היו שניהם, "ותדבק נפשו בדינה" מצד שהיא "בת יעקב", וחשב שהיא עמו במעלה אחת, כי גם יעקב היה נשיא ונכבד, וגם "ויאהב את הנערה", אהבת הערב מצד יפיה, ואז "וידבר על לב הנערה", שעד עתה שהיתה רק תאוה בהמיית שלא יצדק עליה בעצם לשון אהבה, שאם היה אוהבה באמת לא היה עושה לה הנבלה הזאת שהיה כרצח בעצמותיה, רק שהאהבה האמיתיית נתחדשה אחר שסרה התאוה הבהמיית, ואז התחרט על שענה אותה, וידבר על לבה לנחמה מצערה ויגונה:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ר' אבא בן אלישע מוסיף עוד תרין: באהבה ובדיבור. באהבה, "אהבתי אתכם אמר ה'"; בדיבור, "דברו על לב ירושלים". ואנו למדין מפרשתו של אותו רשע. באהבה, "ויאהב את הנערה"; בדיבור על לב, וידבר על לב הנערה, דברים שהן מנחמים את הלב. אמר לה: אביך בשביל שדה אחת ראי כמה ממון הוציא; אני שיש לי ליתן לך כמה נטעים, כמה שדות בית זרע, על אחת כמה וכמה.
<< · מ"ג בראשית · לד · ג · >>