מ"ג בראשית ח ב


<< · מ"ג בראשית · ח · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּסָּֽכְרוּ֙ מַעְיְנֹ֣ת תְּה֔וֹם וַֽאֲרֻבֹּ֖ת הַשָּׁמָ֑יִם וַיִּכָּלֵ֥א הַגֶּ֖שֶׁם מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃


תרגום

​ ​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאִסְתְּכַרוּ מַבּוּעֵי תְּהוֹמָא וְכַוֵּי דִּשְׁמַיָּא וְאִתְכְּלִי מִטְרָא מִן שְׁמַיָּא׃
אונקלוס (דפוס):
וְאִסְתַּכַּרוּ מַבּוּעֵי תְּהוֹמָא וְכַוֵּי דִּשְׁמַיָּא וְאִתְכְּלִי מִטְרָא מִן שְׁמַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִסְתַּגְרוּ מַבּוּעֵי תְּהוֹמָא וַחֲרַכֵּי שְׁמַיָא וְאִתְמְנַע מִטְרָא מִלְמֵיחַת מִן שְׁמַיָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויסכרו מעינות" - כשנפתחו כתיב כל מעינות וכאן אין כתיב כל לפי שנשתיירו מהם אותן שיש בהם צורך לעולם כגון חמי טבריא וכיוצא בהם "ויכלא" - וימנע כמו (תהלים מ) לא תכלא רחמיך (בראשית כג) לא יכלה ממך

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנוֹת – כְּשֶׁנִּפְתְּחוּ כְּתִיב "כָּל מַעְיְנוֹת" (לעיל ז,א) וְכַאן אֵין כְּתִיב "כָּל", לְפִי שֶׁנִּשְׁתַּיְּירוּ מֵהֶם אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צוֹרֶךְ לָעוֹלָם, כְּגוֹן חֲמֵי טְבֶרְיָא וְכַיּוֹצֵא בָהֶן.
וַיִּכָּלֵא – וַיִּמָּנַע, כְּמוֹ "לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ" (תהלים מ, יב) "לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ" (לקמן כג,ו).

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויסכרו — כמו "ויסגרו", ואין הכ"ף מתחלפת בגימ"ל, רק הם שתי מלות והטעם אחד, כי לא יתחלפו חוץ מאותיות יהו"א, וסמ"ך בשי"ן: ויכלא הגשם — נכלא בתוך האוצר:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ב) "ויסכרו". מפרש שזה היה ע"י שנסתמו מעינות תהום וארובות השמים. ומוסיף ויכלא הגשם. כי אחר שכל העולם היה מלא מים יחוייב מדרך הטבע שהמים יעלו אדים ויתהפכו לגשם שנית, רק שהרוח פזר העננים עד שלא ירד גשם עוד, וזה גדר פעל כלא שנעצר הגשם ביד חזקה ע"י הרוח:  

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויסכרו מעיינות וגו'. רמז הכתוב דרך הגשמים ותגבורתם כי כשהמים יורדים למטה בהכרח המים התחתונים עולים כנגדם ולא ימצא זה בלא זה והוא שאמר הכתוב ויסכרו וגו' ויכלא הגשם כי ב' מימות אלו משמשים כאחד, וכן הוא בדבריהם ז"ל (תענית דף כה:) אין טיפה יורדת מלמעלה אלא אם כן טפיים עולים כנגדה מלמטה וכו':

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויסכרו מעינות תהום, לטובה, אבל לא כל מעינות, חוץ ממעין טבריא ואבלונים ומערת פמייס. לרעה, "ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום" (בראשית ז, יא). אמר ר' יוחנן, שלשה נשתיירו מהן: בלועא דגרדי, וחמי טבריא, ועינא רבתי דתורם:

תנו רבנן: דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להן הקב"ה, אמרו: כלום אנו צריכין אלא לטיפה של גשמים; יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין מהן. אמר הקב"ה: בטובה שהשפעתי להם מכעיסין אותי? בה אני דן אותן, שנאמר: "ואני הנני מביא את המבול מים" (בראשית ו, יז). אמר ר' יוחנן: דור המבול ברבה קלקלו, "וירא ה' כי רבה רעת האדם"; ברבה נדונו, "כל מעינות תהום רבה":

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויכלא הגשם. ב' במסורה הכא ואידך ויכלא העם מהביא. לומר לך שבזכות ישראל כלה הגשם:

<< · מ"ג בראשית · ח · ב · >>