מ"ג במדבר כא ט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֤עַשׂ מֹשֶׁה֙ נְחַ֣שׁ נְחֹ֔שֶׁת וַיְשִׂמֵ֖הוּ עַל־הַנֵּ֑ס וְהָיָ֗ה אִם־נָשַׁ֤ךְ הַנָּחָשׁ֙ אֶת־אִ֔ישׁ וְהִבִּ֛יט אֶל־נְחַ֥שׁ הַנְּחֹ֖שֶׁת וָחָֽי׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַעֲבַד מֹשֶׁה חִוְיָא דִּנְחָשָׁא וְשַׁוְיֵיהּ עַל אָת וְהָוֵי כַּד נָכֵית חִוְיָא יָת גּוּבְרָא וּמִסְתַּכַּל בְּחִוְיָא דִּנְחָשָׁא וּמִתְקַיַּים׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַעֲבַד משֶׁה חִיוְיָא דִנְחָשָׁא וְשַׁוִי יָתֵיהּ עַל אֲתַר תְּלֵי וַהֲוֵי כַּד נְכִית חִיוְיָא יַת גַבְרָא וַהֲוָה מִסְתַּכֵּל בְּחִיוְיָא דִנְחָשָׁא וּמְכַוֵין לִבֵּיהּ לְשׁוּם מֵימְרָא דַיְיָ וְחָאִי: |
| ירושלמי (קטעים): | וַעֲבַד משֶׁה חִיוְיָא דִנְחַשׁ וְשַׁוֵי יָתֵיהּ עַל אֲתַר תְּלֵי וַהֲוָה כָּל מַן דַהֲוָה מִינְכַת בְּחִיוְיָא הֲוָה תָלֵי אַפּוֹי בִּצְלוֹי גַב אָבוּי דְבִשְׁמַיָא וּמִסְתַּכֵּל בְּחִוְיָא דִנְחָשָׁא: |
רש"י
מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ויורהו ה' עץ וכן במלח אלישע במים, וידוע מדרכי הרפואות שכל נשוכי בעלי הארס יסתכנו בראותם אותם או ראות דמותם, וכן ישמרו הרופאים מהזכיר לפניהם שם הנושך שלא יזכרו אותם כלל כי נפשם תדבק במחשבה ההיא ולא תפרד ממנה כלל עד שתמית אותם, וא"כ היה ראוי לישראל נשוכי הנחשים השרפים שלא יביטו בצורת נחש כלל וצוה הקב"ה למשה לעשות להם דמות שרף שהוא הממית אותם, וידע כי הנחשים השרפים אדומי העינים רחבי הראש שגופם כעין הנחשת בצוארם ולכן לא מצא משה לקיים מצותו בשרף
בלתי שיעשה נחש נחשת כי הוא דמות נחש שרף: