מ"ג במדבר י לו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְהוָה רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהֹוָ֔ה רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃  ׆


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּבְמִשְׁרוֹהִי אֲמַר תּוּב יְיָ שְׁרִי בִּיקָרָךְ בְּגוֹ רִבְּוָות אַלְפַיָּא דְּיִשְׂרָאֵל׃
ירושלמי (יונתן):
וְכַד הֲוָה בָּעֵי לְמִשְׁרֵי אֲרוֹנָא הֲוָה עֲנָנָא מְקַפֵּל וְקָאִים וְלָא הֲוָה פָּרִיס עַד דְהַוָה משֶׁה קָאִים בִּצְלוֹ וּמַצְלֵי וּבָעֵי רַחֲמִין מִן קֳדָם יְיָ וְכֵן אָמַר תּוּב כְּדוֹן מֵימְרָא דַיְיָ בְּרַחֲמָךְ טַבְיָא וּדְבַר יַת עַמָךְ יִשְרָאֵל וְאַשְׁרֵי אִיקַר שְׁכִינָתָךְ בֵּינֵיהוֹן וְרַחֵם יַת רִבְוָותָא דְבֵית יַעֲקב מִנְיַן אַלְפַיָא דְיִשְרָאֵל:
ירושלמי (קטעים):
וְכַד אֲרוֹנָא הֲוָה שָׁרֵי הֲוָה משֶׁה זְקֵיף יְדוֹי בִּצְלוֹ וַאֲמַר חֲזוֹר כְּעַן מֵימְרָא דַיְיָ מִן תְּקוֹף רוּגְזָךְ וְתוּב עֲלָן בְּרַחֲמָךְ טַבְיָא וּבְרִיךְ רַבְוָותָא וְאַסְגֵי אַלְפַיָא דִבְנֵי יִשְרָאֵל:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שובה ה'" - מנחם תרגמו לשון מרגוע וכן (ישעיהו ל) בשובה ונחת תושעון

"רבבות אלפי ישראל" - מגיד שאין השכינה שורה בישראל פחותים משני אלפים ושתי רבבות 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שׁוּבָה ה' – מְנַחֵם תִּרְגְּמוֹ לְשׁוֹן מַרְגּוֹעַ; וְכֵן: "בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן" (ישעיהו ל,טו).
רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל – מַגִּיד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל פְּחוּתִים מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת (ספרי שם; יבמות ס"ד ע"א).

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"שובה" תהי מנוחתך פה עמנו, כענין זאת מנוחתי עדי עד ואף על פי שתגלה שכינתך לפני ישראל לגרש את אויביהם תהי מנוחת שכינתך בתוכנו: " ה' רבבות אלפי ישראל" כמו ה' צכאות אלפי ישראל כאמרם ז"ל (קדושין פרק י' יוחסין) לא נקרא צבאות אלא על שם צבאות ישראל. ואומר רבבות אלפי בענין רבותים אלפי שנאן כי אולי היו ישראל אז מגיעים לאותו מנין בין אנשים ונשים וטף:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ובנחה", בעת הגיע למקום שבו חנו אמר שזה כדי להניח רבבות אלפי ישראל היגעים מן הדרך. ושובה הוא מענין מנוחה כמו שכתוב בשובה ונחת תושעון (ישעיה ל), בענין שהנסיעה הוא נגד האויבים והחניה הוא להרגיע את ישראל:

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ובנחה יאמר. מגיד הכתוב, כשהיו ישראל נוסעים - אלפים, וחונים - רבבות. אמר משה: אינני מניח את השכינה, עד שתעש לישראל רבבות ואלפים!

שמתשובה שאמר - אתה יודע מה אמר להם: "ה' אלהי אבותיכם יוסיף עליהם ככה אלף פעמים". אמרו לו: משה רבינו, הרי אנו מובטחים לברכות הרבה, ואתה נותן קצבה לברכותינו! אמר להם: אני בשר ודם, יש קצבה לברכותי. זו - משלי, אבל הוא - יברך אתכם כאשר דבר לכם: כחול ימים, וכצמחי אדמה, וכדגי הים, וכוכבי השמים. אבל הוא יברך אתכם כאשר דבר לכם לרוב.

ובנחה יאמר - מגיד הכתוב שאין שכינה שורה למעלה, אלא באלפים ורבבות; שנא' (תהלים סח) "רכב אלהים רבותים אלפי שנאן". וכשם שאין שכינה שורה למעלה, אלא באלפים וברבבות - כך אין שכינה שורה למטה, אלא באלפים ורבבות:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ובנחה. כתיב בה"א כנגד ארבעה דגלים ומחנה לוים. בפסוק ויהי בנסוע י"ב תיבות כמו שיש בפסוק ולכל היד החזקה שהוא סוף התורה. ובפסוק ובנחה יש בו שבעה תיבות כמו שיש בפסוק בראשית שהוא תחילת התורה לומר שהוא חשיב ספר תורה בפ"ע ומתחיל בוי"ו ומסיים בלמ"ד ע"ש הליכות עולם ל"ו. כל פרשה שיש בה כדי ללקט פ"ה אותיות כמו ויהי בנסוע מצילין אותה מפני הדליקה לכך סמוך לו ותבער בם אש ה' לומר לך שמצילין הפרשה שיש בה פ"ה אותיות מן האש וע"כ המילה שעולה פ"ה מצלת מדינה של גיהנם: