בעל הטורים על התורה/במדבר/י
(ב) לך שתי. אותיות שלך שמשלו עשאם:
שתי חצוצרות. כנגד אברהם ויעקב שעשו מלחמה באומות ונצחום:
כסף. ולא זהב שלא להזכיר קול העם ברעה:
(ט) וכי תבאו מלחמה. רמז למלחמת גוג העתידה שתבא לימות המשיח:
תבאו מלחמה. בגימ' במלחמת גוג:
תבאו. אותיות אבות שזכות האבות עומד במלחמה:
והרעותם בחצוצרות. על שם רוע התרועעה הארץ (ישעיהו כד, יט), תרועם בשבט ברזל (תהלים ב, ט):
(י) שמחתכם. בגימ' גם ביום השבת:
ובמועדיכם. מלא וי"ו כנגד פסח עצרת ראש השנה יום הכפורים סוכות שמיני עצרת:
(יד) ויסע דגל מחנה בני יהודה. בכולם כתיב "ונסע" וביהודה כתיב "ויסע", חסר מ', שכל מ' שנה שהיו במדבר היו עצמותיו בארון כאילו לא נסע:
(כה) מאסף. ג' במסורה הכא ואידך "ואין איש מאסף אותם הביתה" (שופטים יט, טו) בפילגש בגבעה, ואידך "וכעמיר מאחרי הקוצר ואין מאסף" (ירמיהו ט, כא). שבט דן על שהיה עמהם פסל על כן "אין איש מאסף", שהענן היה פולט אותם ועמלק הרג בהם, ונפלו "כעמיר מאחרי הקוצר ואין מאסף":
(כח) ויסעו. ב' במסורה. הכא ואידך ויסעו ויהי חתת אלהים (במדבר לה, ה). לומר מה שם היה חתת אלהים על כל סביבותיהם אף כאן. ד"א ויסעו דהתם ריש פסוק ויסעו דהכא סוף פסוק. דהתם לפי שיעקב ביער ע"א מתוכם לפיכך נסעו ביד רמה ושכינה לפניהם אבל בני דן שהיה ביניהם ע"ז נסעו לאחור ולא לפנים שהיה הענן פולט אותם ועמלק היה הורג בהם:
(לב) והיה הטוב ההוא. ה' פעמים טובה כתיב כאן כנגד חמש מאות אמה דושנה של יריחו שנתנו לבניו. והטבנו. טוב. הטוב. ייטיב. והטבנו. בגימ' יריחו:
(לד) בנסעם. ב' במס'. בנסעם מן המחנה. בנסעם מקדם (בראשית יא, ב). מה להלן מרדו אף כאן נמי מרדו:
עשה נוני"ן הפוכין שרצה להעביר שבטים שאותיותיהם נ' את הירדן שהוא רחב חמשים אלא שחטאם גרם. טעם אחר לנוני"ן הפוכין כדאיתא בשבת פרק כל כתבי שאין זה מקומה וכתבה כאן להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שניה, ועשה נוני"ן הפוכין לו' שמקומה לפני נ' פרשיות לפניה, ואלו לא היו נוני"ן הפוכין לא הייתי יודע אם לאחר נ' פרשיות אם לפני נ' פרשיות לכך עשאם הפוכין לומר לפני נ' לפניה, והוא אחר ונסע אהל מועד מחנה הלוים בפ' במדבר שמשם עד הכא נ' פרשיות:
(לה) ויהי בנסוע. ווי היה לאומות בנסוע, ויהי עולה ל"א שנלחם עם ל"א מלכים:
בנסע. מלמד שהיה מתנענע ולא היה נוסע ממקומו עד שמשה היה אומר קומה ה'. בנסוע הארון. כשנוסע הארון מסיע עמו המרכבה וחיות הקדש:
בנסע. באטב"ח חשמל. בנסע בא"ת ב"ש שטח"ז שהוא בגי' ככבוד המרכבה:
בנסע. בגימ' יעקב, שדמות יעקב אשר הוא חקוק בכסא הכבוד נוסע עמהם:
(לו) ובנחה. כתיב בה"א כנגד ארבעה דגלים ומחנה לוים. בפסוק ויהי בנסוע י"ב תיבות כמו שיש בפסוק ולכל היד החזקה שהוא סוף התורה. ובפסוק ובנחה יש בו שבעה תיבות כמו שיש בפסוק בראשית שהוא תחילת התורה לומר שהוא חשיב ספר תורה בפ"ע ומתחיל בוי"ו ומסיים בלמ"ד ע"ש הליכות עולם ל"ו. כל פרשה שיש בה כדי ללקט פ"ה אותיות כמו ויהי בנסוע מצילין אותה מפני הדליקה לכך סמוך לו ותבער בם אש ה' לומר לך שמצילין הפרשה שיש בה פ"ה אותיות מן האש וע"כ המילה שעולה פ"ה מצלת מדינה של גיהנם: