מ"ג במדבר יז כג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֣י מִֽמׇּחֳרָ֗ת וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ אֶל־אֹ֣הֶל הָעֵד֔וּת וְהִנֵּ֛ה פָּרַ֥ח מַטֵּֽה־אַהֲרֹ֖ן לְבֵ֣ית לֵוִ֑י וַיֹּ֤צֵֽא פֶ֙רַח֙ וַיָּ֣צֵֽץ צִ֔יץ וַיִּגְמֹ֖ל שְׁקֵדִֽים׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה בְּיוֹמָא דְּבָתְרוֹהִי וְעָאל מֹשֶׁה לְמַשְׁכְּנָא דְּסָהֲדוּתָא וְהָא יְעָא חוּטְרָא דְּאַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וְאַפֵּיק לַבְלַבִּין וַאֲנֵיץ נַץ וְכַפֵּית שִׁגְדִּין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה מִיוֹמָא חוֹרָן וְעָאל משֶׁה לְמַשְׁכְּנָא דְסַהֲדוּתָא וְהָא נְעָא חוֹטֶר אַהֲרן לְבֵית לֵוִי וְאַפֵּיק לִבְלוּבִין וְאָנֵיץ נִצִין בֵּיהּ בְּלֵילְיָא גְמַר וַעֲבַד לוּזִין: |
| ירושלמי (קטעים): | וַהֲוָה מִן יוֹמָא דְבַתְרָא וְעַל משֶׁה לְמַשְׁכְּנָא דְסַהֲדוּתָא וְהָא אַפְרַח חוּטְרָא דְאַהֲרן לְבַיְיתֵיהּ דְלֵוִי וְאַפֵּיק פְּרָחִין וַאֲנֵיץ נִיצִין וְחָסִיל לוּזִין בַּר לוּזַיָא: |
רש"י
"ציץ" - הוא חנטת הפרי כשהפרח נופל
"ויגמל שקדים" - כשהוכר הפרי הוכר שהן שקדים לשון (בראשית כא) ויגדל הילד ויגמל ולשון זה מצוי בפרי האילן כמו (ישעיהו יח) ובוסר גומל יהיה נצה ולמה שקדים הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות אף המעורר על הכהונה פורענותו ממהרת לבא כמו שמצינו בעוזיה (ד"ה ב כו) והצרעת זרחה במצחו ותרגומו וכפית שגדין כמין אשכול שקדים יחד כפותים זה על זה
[יג] ולמה שקדים. פירוש, אחר שפירשנו כי "ויגמול שקדים" כאשר הוכר הפרי, אם כן למה יותר שקדים ממין אחר. בשלמא אם לא הוכר הפרי, אלא שהיה עומד בפרח שלו, יש לתרץ משום שזה המין הוא ממהר יותר למצוא בו פרח, אף על גב שהיה נס, מכל מקום בחר דבר שהוא ממהר להיות נמצא הפרח בו, שהרי כאן בלילה אחת היה מוציא הפרח. אבל אם נאמר שכבר הוכר הפרי, קשה, ולמה מין זה, דהשתא אין חילוק בין פרי זה לפרי אחר, דאף על גב שמין הזה ממהר להפריח, מכל מקום אינו ממהר להיות נמצא בו הפירות. ועל כרחך בנס היה מוציא פירות, והכי נמי היה אפשר במין אחר. ולפיכך אמר (רש"י) 'ולמה' בוי"ו. ומתרץ דלכך היה מין זה, שאינו רק רמז בעלמא, שהפרי הזה ממהר להפריח, וכך המעורר על הכהונה פורענותו ממהרת לבא. ומביא עוד ראיה מן התרגום, שהרי תרגם 'וכפית שגדין', ושם 'וכפית' ליכא לפרושי אלא על אשכול ענבים, שהם כפותים יחד זה על זה, ואם כן כבר ניכר הפרי. ולא הביא התרגום אחר שפירש שהוכר הפרי, שהוקשה לו כדלעיל 'ולמה ממין זה':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
צִיץ – הוּא חֲנָטַת הַפְּרִי כְּשֶׁהַפֶּרַח נוֹפֵל.
וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים – כְּשֶׁהֻכַּר הַפְּרִי, הֻכַּר שֶׁהֵן שְׁקֵדִים; לְשׁוֹן "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל" (בראשית כא,ח). וְלָשׁוֹן זֶה מָצוּי בִּפְרִי הָאִילָן, כְּמוֹ: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח,ה). וְלָמָּה שְׁקֵדִים? הוּא הַפְּרִי הַמְּמַהֵר לְהַפְרִיחַ מְכָּל הַפֵּרוֹת; אַף הַמְּעוֹרֵר עַל הַכְּהֻנָּה – פֻּרְעֲנוּתוֹ מְמַהֶרֶת לָבֹא, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֻזִּיָּה: "וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְּמִצְחוֹ" (דה"ב כו,יט). תַּרְגּוּמוֹ "וְכַפֵּית שִׁגְדִּין"; כְּמִין אֶשְׁכּוֹל שְׁקֵדִים יַחַד, כְּפוּתִים זֶה עַל זֶה.
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הרשב"ם כשהוציאו משה מצאו שפרח ולא יותר כדכתיב והנה פרח מטה אהרן אבל אח"כ ויצץ ציץ לעיני כל ישראל ואח"כ ויגמל שקדים, שאלו היה זה תחלה לא היה נראה לא הפריחה ולא הניצה וגם לא היה לו לכתוב והנה פרח אלא והנה גמל שקדים מטה אהרן לבית לוי, ולדעתי כ"ז היה באהל העדות כמו שמשמע ממ"ש ויוצא משה את כל המטות, שמשמע שגם מטה אהרן הוציאו אח"ז וכן בת"י ואנץ נצין ביה בליליא גמר ועבד לוזין, רק שהיה בזה נס אחר, שדרך האילנות שבעת הנצה כבר נפל הפרח, ובעת שגמל הפרי לא נמצא הנץ עוד, ובמטה זה היה הנס שלא נפל הפרח ולא הנץ והיה נמצא עליו הפרח כמו שהתחיל לפרוח שעז"א והנה פרח, ועוד פרחים שנגמרה פריחתם שעז"א ויוצא פרח וגם נמצא עליו הנץ וגם הפרי שנגמרה, ונס זה היה מוכרח להעשות. שאם היה פריחה לבד היה אומר שמשה כרת בד של אילן שקדים בעת שהפרח עליו, ובד זה היה דומה עם מטה
אהרן וכתב עליו שם אהרן, אבל דבר זה שימצא הפרח והציץ והפרי לא נמצא במציאות:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •