מ"ג אסתר ב יב


<< · מ"ג אסתר · ב · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובהגיע תר נערה ונערה לבוא אל המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְהַגִּ֡יעַ תֹּר֩ נַעֲרָ֨ה וְנַעֲרָ֜ה לָב֣וֹא ׀ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֗וֹשׁ מִקֵּץ֩ הֱי֨וֹת לָ֜הּ כְּדָ֤ת הַנָּשִׁים֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר חֹ֔דֶשׁ כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י מְרוּקֵיהֶ֑ן שִׁשָּׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ בְּשֶׁ֣מֶן הַמֹּ֔ר וְשִׁשָּׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ בַּבְּשָׂמִ֔ים וּבְתַמְרוּקֵ֖י הַנָּשִֽׁים׃

תרגום

תרגום אסתר (כל הפרק)

וכד מטא סדור עולמתא ועולמתא למיעל קדם מלכא אחשורוש מסוף דיהוי לה כהלכת נשיא דמתינן בתפנוקיהון תרי עשר ירחי שתא ארום כדין שלמין יומי סמתוריהון שתא ירחין בטכסת ואנפקינון דמנתר ית סערא ומפנק ית בסרא ושתא ירחין בבוסמיא ובסמתורי נשיא:

​ 

תרגום שני (כל הפרק)

וכד מטא זימנא דרביתא ורביתא למיעל לות מלכא אחשורוש מטול דהות לה כגזירת נשיא תרי עסר ירחין ארום כדין שלמון יומאתא דציביתהון מטול דאיבסמת שיתא ירחין במשחא דמירא ושיתא ירחן בבוסמניא ובתקוני נשיא.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תר" - זמן

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

תֹּר – זְמַן.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

{יב} השאלות:
למה היו ימי המירוק י"ב חדש :
ובהגיע, עתה מספר זמן השלישי שהראית שהיא אנוסה, שגם ביאתה לבית המלך היה באונס גלוי לכל, וע"ז מקדים לספר כי כל נערה אחר ששלמו ימי מרוקיהן שהיו יב חדש [וזה היה לבחון את בריאות גופה, כי הגם שהיא יפת תואר יוכל להיות שיש בה חולי פנימית, ולכן בחנו אותה בארבע תקופות השנה כי יש חולאים שלא יחולו רק באחת מן התקופות ואחר יסורו, ואלה נקראים ימי המירוק והבחינה, וששה חדשי החורף היו מושחות בשמן המור המחמם האיברים, ובימי הקיץ מרגילות בבשמים מריחים המסירות העיפושים המצוים בעתים הללו] :

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יב - יג) ובהגיע תר נערה ונערה וכו'. בפתח דברי הכתוב הורה לנו מה בין ישראל לעובדי כוכבים. כי הגוים מ"ה, בגיותם אין להם חייס, מה שאין כן בישראל. כי בנערה ונערה אין להם רק היות כל אחת נערה, עם שרובן אביהן קיימים, ואסתר אף שאין לה אב ואם אף שנמסרה לגוי יחוסה קיים. וזהו אומרו (פסוק טו) ובהגיע תר אסתר בת אביחיל וכו'. ואמר כי זולת היות להן כדת הנשים שנים עשר חדש בשמן המר ובבשמים ותמרוקי הנשים, עוד היתה כל נערה ונערה מחזרת אחר עידונים וכבוד לבא עמה מבית הנשים עד בית המלך להתנאות לפני המלך, כי אם תשאל לבא עמה נערות רבות וכבוד גדול להורות חשיבות וגדולה עד בית המלך ועד בכלל, שיביט אליה בעין החשיבות, אולי ימליכה תחת ושתי, והיה ניתן לה. וזהו את כל אשר תאמר ינתן לה לבא עמה וכו', ועוד נוסיף לקח על שני הכתובים האלה בתוך הבאים אחריהם בס"ד:   

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · ב · יב · >>


יב.    [ עריכה ]

"וְיֵין מַלְכוּת רָב" להלן כתיב (דניאל ה, א): "ולקבל אלפא חמרא שתה" ברם הכא כתיב "וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ" ככוסות ביד המלך: 

אור חדש

פרק ב/פסוק יב

ובהגיע תור נערה ונערה (אסתר ב, יב) וגו' יראה לומר כי הפסוק הזה בא לומר שלא היה המעשה של אחשורוש דרך זנות כאשר היתה צריכה הנערה הכנה י"ב חודש לבוא אל אחשורוש וכדכתיב (שם ב, יג) ובזה הנערה באה אל המלך ודבר זה אינו דרך זנות וכן הכתוב שאחריו ג"כ שאמר (שם ב, יד) בערב היא באה ובבוקר היא שבה וגו' ובגמרא (מגילה דף יג.) א"ר יוחנן מגנותו של אותו הרשע למדנו צניעותו שלא היה משמש מטתו ביום, ודבר זה כתב שעל היותר שאפשר להיות דרך צניעות ולא דרך זנות היה זה וכל זה כתב משום כבוד אסתר שלא תאמר שהיה זה דרך זנות וזהו גנאי לאסתר שתבעל לגוי דרך זנות לכך כתב שלא היה דרך זנות וגנאי מה שאפשר וכן מה שאמר ובזה הנערה באה אל המלך כל אשר תאמר לבא עמה וגו' גם זה בשביל כך שהיה הכל דרך כבוד דכשהיו מוליכין אותה לבית המלך היה דרך כבוד וכמו שמכניסין הכלה דרך כבוד גם זה היה דרך כבוד שהיו מוליכין אותה שרים וחשובים או בכלי זמר או שתבקש מלבושי מלכות מאוד הכל ינתן לה שתבא בהם מבית הנשים אל בית המלך והכל שלא יהיה כל כך גנאי לאסתר ועוד כי היה תמיה שתבוא הגאולה על ידי דבר שהוא זנות שהוא מגונה והוא חרפה ולפיכך מספר הכתוב שהמעשה היה דרך כבוד ולא היה דרך זנות וגם אפשר לומר כי הכתוב מדבר בצניעות הרשע כמו שאמר מתוך גנותו למדנו צניעתו של אותו הרשע ונכתבו הפסוקים האלו ולא הי' ראוי לדבר בשבחו של רשע רק לומר מאיזה צד נפל אסתר בגורלו של אחשורוש שהיה רשע ועל זה מפרש משום שהיה בו צניעות וזהו עצם אסתר כמו שמפרש בגמרא (מגילה דף יג.) צניעות אסתר ועיקר שם אסתר מורה על הצניעות שהיתה מסתרת עצמה מכל שכן היתה צנוע ולכך נפלה בגורלו ולכך אמר בערב היא באה ובבוקר היא שבה שזה נאמר על צניעות הרשע.

<< · מ"ג אסתר · ב · יב · >>