מ"ג אסתר א ה

מקראות גדולות אסתר


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובמלואת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן משתה שבעת ימים בחצר גנת ביתן המלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבִמְל֣וֹאת ׀ הַיָּמִ֣ים הָאֵ֗לֶּה עָשָׂ֣ה הַמֶּ֡לֶךְ לְכׇל־הָעָ֣ם הַנִּמְצְאִים֩ בְּשׁוּשַׁ֨ן הַבִּירָ֜ה לְמִגָּ֧דוֹל וְעַד־קָטָ֛ן מִשְׁתֶּ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּחֲצַ֕ר גִּנַּ֥ת בִּיתַ֖ן הַמֶּֽלֶךְ׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

ובאשלמות יומי משתיא האלין עבד מלכא לכל עמא בית ישראל דאשתכחו חייביא בשושן בירנתא דאתמניאו עם ערלאין דיירי ארעא למן רבא ועד זעירא משתיא שבעא יומין בדרת גנתא גוואה דמלכא דהות נציבא אילנין עבדין פירין ובוסמנין כבישן עד פלגותהון דהב טב ושלימו באשלמות אבן טבא ומטללין עלויהון ברם מרדכי צדיקא וסיעתיה לא הוו תמן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גנת" - מקום זרעוני ירקות

"ביתן" - נטוע באילנות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

{ה} השאלות:

מה היה כונתו במשתה השני שעשה.
ומלת הנמצאים מיותר.
ולמה בכל מקום אמר מקטן עד גדול שבא להשוות הקטן אל הגדול, ופה אמר מגדול ועד קטן שבא להשוות הגדול אל הקטן.
ולאיזה ענין מספר שהיה בחצר גנת הביתן.
גם כל מה שהאריך בפסוק ו' ז' ח' לא נודע ענינו :
ובמלואת. עוד התחכם כי באחרית ימי המשתה שעשה אל השרים עשה משתה כללית לכל עם שושן, להורות כי קטן וגדול שוים אצלו כי כולם עבדיו ואין לאחד התנשאות על חבירו, ועל זה אמר מגדול ועד קטן להשוות הגדול אל הקטן, ואמר לכל העם הנמצאים, כי אחר שהוא בא מחוץ לשושן והושיב כסאו בשושן קרא לבני שושן הנמצאים, ועשה משתה זה בחצר המלך, מקום אשר לפי נימוסי פרס לא יבואו שמה רק השרים והפרתמים, והוא הראה כי העם וההמון לא נופלים אצלו מן השרים, אחר שכולם עבדיו, ואדרבה בני שושן ששם כסא המלכות להם יאות' כבוד ותפארת כלכל השרים :

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · א · ה · >>


ה.

"שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה" ר' אלעזר בשם ר' חנינא והלא מאתים וחמשים ושתים אפרכיות הן בעולם ודוד שלט בכולן הה"ד (דה"א יד, יז): "ויצא שם דויד בכל הארצות" שלמה שלט בכולן הה"ד (מ"א ה, א): "ושלמה היה מושל בכל הממלכות וגו'" אחאב שלט בכולן הה"ד (שם יח, י) "חי ה' אלהיך אם יש גוי וממלכה וגו'" וכי אדם משביע במקום שאינו שולט ועוד מן הדא (שם כ, טו) "ויפקד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים וגו'" והשאר היכן הם ר' לוי ורבנן ר' לוי אמר כלו ברעב בימי אליהו ורבנן אמרי בן הדד בא ולקחן הה"ד (שם, א) "ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלשים ושנים מלכים אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שומרון וילחם בה" אנן בעיין עשרים ותימר שלשים ושניים אלא יש אפרכייא שהיתה קשה והיה נוטל ממנה שנים ועושה אותן עירבון תחת ידו ר' ברכיה ורבנן ר' ברכיה אמר בני אכפייה ובני אמוריי ורבנן אמרי בני אוכייפי שהיו מרוצצין בארכוף ובני אמוריי שהיו תמורות של אבותיהן וכה"א (שם ב יד, יד) "ואת בני הַתַּעֲרֻבוֹת" שהיו מעורבותיהן של אבותיהן נבוכדנצר שלט בכולן הדא הוא דכתיב (דניאל ב, כו): "ובכל די דארין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא וגו'" כורש שלט בכולן הה"ד (עזרא א, ב): "כל הממלכות נתן לי ה'" דריוש שלט בכולן הדא הוא דכתיב (דניאל ו, כו): "באדין דריוש מלכא כתב לכל עממיא וגו'" אחשורוש שלט בחציין למה בחציין ר' הונא בשם ר' אחא ורבנן ר' הונא בשם ר' אחא אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה חלקת את מלכותי שאמרת הוא האלהים אשר בירושלם חייך שאני חולק מלכותך ורבנן אמרי אמר לו הקדוש ב"ה אתה חלקת בנין ביתי שאמרת רומיה אמין שתין פתיה אמין שתין חייך שאני חולק מלכותך ויימר מאה ועשרים ושש מה ת"ל "שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" אלא כך אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה נתת עליה אחת לביתי משלך שאמרת (עזרא א, ג): "מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל" אף אני נותן עליה תוספת אחת משלי שהוסיף לו מדינה אחת בחשבון הה"ד "שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה":

<< · מ"ג אסתר · א · ה · >>