קטגוריה:ישעיהו מז ו

(ו) "קָצַפְתִּי עַל עַמִּי חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ לֹא שַׂמְתְּ לָהֶם רַחֲמִים עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד".

פירוש לעם: פסוק זה בא להסביר לעם הבבלי המכונים "גברת ממלכות", מדוע ה' נוקם בהם ומחריבם. הוא מסביר: משום שאני כעסתי על עם ישראל שחטאו לי עד שבזיתי אותם, החרבתי את בית המקדש-תפארתם ושעבדתי אותם על ידך. ואת, על אף שהם כה חשובים לי-הם עמי, לא רק שלא נהגת בהם בכבוד, אלא אף נהגת בצורה לא אנושית- הזקנים בישראל המכובדים וקשיי היום שיש לרחם עליהם, שמת עליהם עול כבד.

להרחבה:

עניין הפסוק: מלבי"ם –"מדמה ענין ישראל ביד בבל, כבן חורים שמרד באביו, ויתנהו אביו תחת יד איש בליעל להענישו, ויתן עוז ומשרה ביד הבליעל הלז למען יכבוש את בנו וירדה בו. הנה הבליעל הלז היה לו לשום ...שראוי לרחם עליו כי בן גדולים הוא ודי לו עונש מה שהוא תחת ידו".

"קָצַפְתִּי עַל עַמִּי חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי "

קצפתי תרגום יונתן –"רְגֵיזִית" פירוש: רגזתי.

מצודת ציון -"מל' חולין וגנאי"

אבן עזרא – תיאור זמן: "הנה הטעם כאשר קצפתי על עמי, לא רחמת אותם".

1. רד"ק ו המלבי"ם –טעם העונש על הבבלים- ישראל חטאו אך הם נחלה ועמו של ה' - "כל זה העונש בא לך בשביל ישראל שקצפתי עליהם; והם נחלתי וחלקי מכל שאר האומות; וכאשר קצפתי עליהם בעונם..."
2. אלשיך - הנחלה היא המקדש-"קצפתי על עמי והטלתי עיקר הכעס על נחלתי הוא בית המקדש".

"וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ"

1. אלשיך- העונש שבי ולא כליון – "בשבי בלבד".

2. מלבי"ם העונש הוא להיות ביד אומה שפלה-"ביד שפל כזה"

"עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד"

אלשיך –ישראל לא עשו לכם כל רע- "כי באכזריות התנהגת אתם... (על אף) שלא חטאו לך".

מלבי"ם –נהגת נגד הטבע האנושי - "נגד הטבע שמרחמים על הזקן להקל עולו".

1. רש"י וכן אבן עזרא ורד"ק מצודות- החלש - "על הזקנים שלא היו יכולים לסבול טורח הכבדת עולך".

2. אבן עזרא ורד"ק- הראוי לכבוד- " לא רחמת אותם: והזכיר הזקן ... ובעבור כבודו".

הפניות:

מלבי"ם -"והיה לך לזכור שהם עמי ונחלתי".

"לחסרון כוחו"

רד"ק -"שדרך העולם לכבדו ולא להטריחו".

מצודת דוד –משנה את סדר הכתוב - "ואף על זקן מאד הכבדת העול"