מ"ג ישעיהו מז ו



<< · מ"ג ישעיהו · מז · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים על זקן הכבדת עלך מאד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קָצַפְתִּי עַל עַמִּי חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ לֹא שַׂמְתְּ לָהֶם רַחֲמִים עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קָצַ֣פְתִּי עַל־עַמִּ֗י חִלַּ֙לְתִּי֙ נַחֲלָתִ֔י וָאֶתְּנֵ֖ם בְּיָדֵ֑ךְ לֹא־שַׂ֤מְתְּ לָהֶם֙ רַחֲמִ֔ים עַל־זָקֵ֕ן הִכְבַּ֥דְתְּ עֻלֵּ֖ךְ מְאֹֽד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על זקן הכבדת עולך" - על הזקנים שלא היו יכולים לסבול טורח הכבדת עולך

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חללתי" - מלשון חולין וגנאי 

מצודת דוד

"קצפתי" - כאשר קצפתי על עמי ומסרתים בידך לא רחמת עליהם ואף על זקן מאד הכבדת העול

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קצפתי", מדמה ענין ישראל ביד בבל, כבן חורים שמרד באביו, ויתנהו אביו תחת יד איש בליעל להענישו, ויתן עוז ומשרה ביד הבליעל הלז למען יכבוש את בנו וירדה בו. הנה הבליעל הלז היה לו לשום על לבו שני דברים.
  • א) שראוי לרחם עליו כי בן גדולים הוא ודי לו עונש מה שהוא תחת ידו.
  • ב) שהמשרה אשר בידו לא יארך רק כל עוד שיקצוף האב על בנו, אבל עת יכבד עולו על הבן עד שאביו יראה בעניו וירחם עליו הלא אז יקח את המשרה מידו. על הענין
  • (הא') אומר הנה אנכי "קצפתי על עמי", ועי"כ "חללתי נחלתי" הוצאתי את נחלתי מקדושתה ותפארתה לחול "במה שנתתים בידך", והיה לך לזכור שהם עמי ונחלתי, היה לך לזכור כי די להם עונש במה שחללתים "ואתנם בידך" ביד שפל כזה, ואתה לא די שלא "שמת להם רחמים" ר"ל שלא שמת להם הרחמים המיוחדים והראוי אליהם ביחוד מצד שהם עמי ונחלתי, כי גם הרחמים הכוללים לא רחמת עליהם כי גם "על זקן הכבדת עלך מאד" נגד הטבע שמרחמים על הזקן להקל עולו:

ביאור המילות

"עמי, נחלתי", עיין למעלה (יט כח):
 

<< · מ"ג ישעיהו · מז · ו · >>