(ז) "וַתֹּאמְרִי לְעוֹלָם אֶהְיֶה גְבָרֶת עַד לֹא שַׂמְתְּ אֵלֶּה עַל לִבֵּךְ לֹא זָכַרְתְּ אַחֲרִיתָהּ".

פירוש לעם: פסוק זה הינו המשך לפסוק הקודם אשר הסביר מדוע ה' מעניש את בבל, על אשר לא ריחמו על ישראל. בא פסוק זה ומסביר מדוע כך התנהגת: משום שאמרת שאני לעולם אהיה גברת-ממלכה חזקה, וממילא לא זכרת שישראל עמו של ה' וחייבת את לנהוג בהם ברחמים. ואילו היית זוכרת שעבוד ישראל תחתך מגזרת ה' ושיש פורענות למי שיתנהג שלא כשורה ע"י ה'.

להרחבה:

"וַתֹּאמְרִי"

רש"י ואבן עזרא-"בלבבך"

"לְעוֹלָם אֶהְיֶה גְבָרֶת"

רש"י- משמעות היותה ריבון שלא תבוא פורענות לעולם - "ואין פורענות בא עלי".

אלשיך- משמעות היותה ריבון גאווה "וכל כך התגאית בזה".

מצודת דוד – לעולם אהיה משולת- "חשבת לומר עד עולם אהיה מושלת על כולם".

מלבי"ם –מדוע תחשוב כך-כוח –"מצד כחך"

"עַד לֹא שַׂמְתְּ אֵלֶּה"

1. רש"י רד"ק ו אלשיך -המכות -"אלה המכות שיבואו עליך"

2. אבן עזרא- להכיר שאני הבאתי אותם עליך שיענשו -"שעשיתי לעמי על לבך".

מלבי"ם – שאת חוטאת-"שממשלתך היא רק בחטא עם ה'".

"לֹא זָכַרְתְּ אַחֲרִיתָהּ"

1. רש"י ו המלבי"ם - "אחריתה של רעתך שעשית".

2. אבן עזרא ו רד"ק - "של גאותך".

3. אבן עזרא ו רד"ק ו אלישך- שאני הענשתי את ישראל עד שבאו לשעבוד והנקם {האבן עזרא קושר את פסוק זה לשלפניו} -"או לא זכרת מה היתה אחרית נחלתי כאשר קצפתי עליה".

הפניות:

רד"ק - פי' אלה העתידות לבא עליך לא חשבת שיוכלו לבא".

אלשיך -"הם הצרות שאזכור שיבואו עליך"

מלבי"ם -"כי לבסוף ידרוש ה' דמם מידך"

רד"ק –"לא זכרת אחרית גאותך הגדולה שתשפל".

רד"ק - "ויש מפרשי' לא זכרת אחרית ירושלם שהיתה גברת ונפלה בידך".

אלשיך -"של נחלתי הנזכרת, כי לא תשוב ריקם מהנקם ממה שעשית להם"