המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַה־תִּתְהַֽלְﬞלִי֙ בָּעֲמָקִ֔ים זָ֣ב עִמְקֵ֔ךְ הַבַּ֖ת הַשּׁוֹבֵבָ֑ה הַבֹּֽטְחָה֙ בְּאֹ֣צְרֹתֶ֔יהָ מִ֖י יָב֥וֹא אֵלָֽי׃
"הבוטחה" - את הבוטחה באוצרותיה אמרי נא מי יבוא אלי למחות בידי
"מה תתהללו בעמקים" - אמר כמהתל מול בני עמון מה תתפארי בארצך שהיא ארץ עמקים ורב בהם הרטיבות להצמיח תבואה הנה אז הרבה דמים ישפך בקרבך את הבת השובבה ועמקך יזוב במרבית רטיבות הדם
מצודת ציון
"תתהללי" - מלשון הלול והתפארות
"זב" - ענין נטיפה והזלה כמו יזובו מדוקרים (איכה ד)
"מה תתהללי בעמקים" (היא עיר המים שהיתה לפני רבה (ש"ב י"ב) שהיה עמק מלא מים), שלא יכלו לכבש אותה מפני כי "זב עמקך" שהיה זב ממים סביב, ושם היה להם אוצרות רבות של תבואה על עת המצור. ועז"א "הבטחה באצרתיה" שאומרת "מי יבא אלי" לכבוש אותי:
