מצודות על ירמיהו מט
<< · מצודות על ירמיהו · מט · >>
פסוק א
מצודת ציון
"מלכם" - כך שם הגלולים של בני עמון כמ"ש ואחרי מלכם שקץ עמונים (מלכים א' י"א)
מצודת דוד
"ועמו" - עמו של מלכם מדוע ישב בערי גד
"אם יורש וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"מדוע ירש מלכם וגו'" - כי כשגלו בני גד ובני ראובן על ידי מלך אשור באו בני עמון וישבו בנחלת גד ולכן אמר מדוע ירש מלכם העכו"ם שלהם את גד
"הבנים וגו'" - וכי אין לישראל בנים לרשת ארצם
"לבני עמון" - ר"ל על בני עמון אמר כה אמר ה' וגו'פסוק ב
מצודת ציון
"לתל" - גל ודגור כמו והיתה תל עולם (דברים י"ג) כי דרך החרבות להמצא בהם תילים מנפילת הכתלים וכדומה
"ובנותיה" - הם הכפרים כמו בית שאן ובנותיה (יהושע י"ז)
"תצתנה" - ענין הבערה ושריפה כמו ותצת בסבכי היער (ישעיהו ט')
מצודת דוד
"ובנותיה" - הכפרים הסמוכים לה תהיינה נשרפות באש
"וירש ישראל" - ר"ל ועוד יבוא זמן אשר ישראל ירשו בני עמון שהמה עתה יורש ישראל וזהו הייעוד יהיה בימי המשיח
"תרועת מלחמה" - מן הכשדים שיבואו עליהם וילכדוה
"לתל שממה" - למקום תל שממון
"אל רבת" - היא היתה עיר המלוכה של בני עמוןפסוק ג
מצודת ציון
"רבה" - הוא רבת בני עמון
"והתשוטטנה" - ענין ההליכה הנה והנה וכן שוטטו בחוצות ירושלים (לעיל ה')
"בגדרות" - מחיצות העשויות למקום מרבץ הצאן וכן נאמר גדרות צאן (במדבר ל"ב)
מצודת דוד
"כי מלכם" - כי אף העכו"ם מלכם ילך בגולה כי האויב יקח פסלו העשוי מכסף וזהב
"והתשוטטנה בגדרות" - היו שוטטים[1] הנה והנה להטמן בגדרות מקום רביצת הצאן
"חגורנה שקים" - דרך אבל וצער וספודנה על אבדן רבה
"הלילי חשבון" - את חשבון שהיא מארץ מואב הילילי כי כבר שודדה עי שהיא מארץ בני עמון מוכה לחשבון כי מן עי יבוא לחשבון ללכדהפסוק ד
מצודת ציון
"תתהללי" - מלשון הלול והתפארות
"זב" - ענין נטיפה והזלה כמו יזובו מדוקרים (איכה ד)
"הבת השובבה" - העדה ההולכת בדרכי לבה ומורדת וכן שובו בנים שובבים (לעיל ג')
מצודת דוד
"הבוטחה" - את הבוטחה באוצרותיה אמרי נא מי יבוא אלי למחות בידי
"מה תתהללו בעמקים" - אמר כמהתל מול בני עמון מה תתפארי בארצך שהיא ארץ עמקים ורב בהם הרטיבות להצמיח תבואה הנה אז הרבה דמים ישפך בקרבך את הבת השובבה ועמקך יזוב במרבית רטיבות הדםפסוק ה
מצודת דוד
"איש לפניו" - כל איש יהיה נדח נגד פניו לנוס באשר ימצא ולא ימצא מי להיות מקבץ את הנדודים לשבת יחד להיות מנוחמים אלה מאלה
"מכל סביביך" - מכל עבר יבוא עליך פחדפסוק ו
מצודת ציון
"שבית" - מלשון שבי
מצודת דוד
פסוק ז
מצודת ציון
"מבנים" - מלשון בינה והשכל
"נסרחה" - נבאשה ונתקלקלה
מצודת דוד
"נסרחה חכמתם" - הנה עתה נפסדה חכמתם ולא מצאו בה תועלת
"האין" - רצה לומר איך לא מלט נפשו ממלך בבל וכי אין עוד חכמה בתימן הוא אדום היושבת בדרומה של א"י
"אבדה עצה" - וכי אבדה עצה מאנשי בינה וכאומר הלא המה מעולם אנשי חכמה ובינה ומדוע לא עמדה להם חכמתם
"לאדום" - ר"ל על אדום אמר כה אמר ה' וגו'פסוק ח
מצודת ציון
"הפנו" - מלשון פנוי ממקום
"העמיקו" - מלשון עומק
"דדן" - שם מקום באדום
"איד" - שבר ומקרה רעה
"פקדתיו" - ענין השגחת הבאת הרעה
מצודת דוד
"כי איד" - איד שלו הראוי לו הבאתי עליו ועת השגחת הרעה המוכן לו
"נוסו" - הנה יושבי דדן ברחו והפנו מארצם והחביאו לשבת בעמקי מסתריםפסוק ט
מצודת ציון
"בוצרים" - כן יקראו תולשי ענבי הגפן כמו כי תבצור כרמך (דברים כ"ד)
"עוללות" - הם הענבים הקטנים והגרועים כמו לא תעולל (שם)
"דים" - די ספוקם
מצודת דוד
פסוק י
מצודת ציון
"חשפתי" - ענין גלוי כמו חשפי שובל (ישעיהו מ"ז)
"ונחבה" - מלשון מחבואה ומסתור
מצודת דוד
"ונחבה לא יוכל" - לא היה יכול להחביא את עצמו והנה שודד זרעו וגו' ואין נשאר מי מהם
"גליתי וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"כי אני חשפתי" - אולם היה כן כי אני גליתי מקום מחבואופסוק יא
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת דוד
"ואתה הוא" - אשר דין משפטך לשתותה כי הלא אח עשו ליעקב ועכ"ז הרעות לו וכי בדין שתהיה נקי משתיית הכוס הנה לא תנקה כי תשתה אותה
"שתו ישתו" - ואעפ"כ שתו הכוס ההוא
"הנה אשר אין משפטם וגו'" - ר"ל שאר העכו"ם שהרעו לישראל אין דין משפטם חמור כל כך לשתות כוס התרעלה הואיל ואין להם קורבה עם ישראל (דימה הפורעניות לשתיית כוס יין תרעלה המטמטם את הלב ומבלבל את המוח)פסוק יג
מצודת ציון
"לשמה" - לשממה
"לחורב" - ענין יובש כמו חרבו המים (בראשית ח')
מצודת דוד
"כי לשמה וגו'" - ר"ל עוד יבוא זמן באחרית הימים אשר עיר מואב הבצורה היא כרך גדול וגו' תהיה לשמה
"לחרפה" - הכל יחרפוה
"לחורב" - ר"ל חסר מכל טובה
"ולקללה" - יתלו הקללה בה לאמר שיהיה מקולל כמותה
"וכל עריה" - הערים שתחת ממשלתהפסוק יד
מצודת ציון
"וציר" - ענין שליח כמו ציר נאמן (משלי כה)
"וקומו" - הוא ענין לשון זרוז וכן קום עבור (יהושע א)
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת דוד
פסוק טז
מצודת ציון
"תפלצתך" - ענין פחד ורעד כמו פלצות בעתתני (ישעיהו כ"א)
"השיא" - ענין הסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג')
"שוכני" - היו"ד יתירה וכן תופשי
"בחגוי" - ענין בקוע וחריץ וכן יונתי בחגוי הסלע (שיר השירים ב')
"קנך" - מלשון קן והוא מדור העופות
מצודת דוד
"כי תגביה כנשר" - אבל אם תגביה לשבת כנשר העושה מדורו במקום גבוה משם אורידך לארץ ותהיה נמסר ביד האויב
"שוכני" - כאלו אתה שוכן בבקיעי הסלע עד שלא יוכל מי לקרב אליך וכאלו תפשת מרום גבעה ר"ל גבעה רמה מכל גבעות עולם וכפל הדבר במ"ש
"תפלצתך" - כאומר הנה עתה שנתגדלת למשול ממשל רב כאשר באת לעיר הבצורה ולכן אימתך ופחדך המוטל על כל הארצות הוא הסית אותך להביא זדון בלבך להתגאות יותר מדאיפסוק יז
מצודת ציון
"ישום" - ענין תמהון
"וישרוק" - הוא הקול הנשמע בקבוץ השפתים וכן ויושביה לשרקה (מיכה ז')
מצודת דוד
"וישרוק" - דרך בני אדם לשרוק כשרואים דבר חשוב שנחרב
"ישום" - יתמה על גודל חורבנהפסוק יח
מצודת ציון
"כמהפכת" - ענין חורבן והפוך מטובה לרעה
"יגור" - ענין דירה
מצודת דוד
"ולא יגור" - לא ידור אפילו דרך עראי
"כמהפכת וגו' אמר ה'" - ר"ל ה' אמר שתהיה כמהפכת סדום וגו'פסוק יט
מצודת ציון
"מגאון" - ענין גבהות ורוממות ור"ל ככר המעולה הסמוך לירדן ושם היה מקום האריות וכן נאמר ואיך תעשה בגאון הירדן (לעיל יב)
"נוה" - ענין מדור כמו נוה משולח (ישעיהו כ"ז)
"איתן" - ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כד)
"ארגיעה" - מלשון מרגוע והשקט וכן למען הרגיע (לקמן נ)
"אריצנו" - מלשון ריצה ומהירות ההליכה
"אפקוד" - אצוה כמו והוא פקד עלי (עזרא א')
"יועידני" - ענינו עת קבוע כמו ואם למשפט מי יועידני (איוב ט)
מצודת דוד
"ומי יועידני" - מי יקבע עמדי זמן מיועד להלחם בי
"ומי זה רועה" - מי הוא הרועה אשר יעמוד לפני להציל צאנו מידי ר"ל מי הוא שיציל עמו מידי וכפל הדבר במ"ש
"כי מי כמוני" - שיוכל למחות בידי
"ומי בחור" - ואת מי שאבחר אותו אצוה עליה להשחיתה
"כי ארגיעה" - כאשר אשקיט וארגיע ארוץ אותו מארץ אדום וילכו להם
"אל נוה איתן" - ר"ל אל מדור הרועה המחוזק בבשר כי זהו איתנו וטובו
"כאריה יעלה" - האויב הבא עליה יעלה בחוזק רב כמו שיעלה האריה מגאון הירדן ממקום רבצופסוק כ
מצודת ציון
"יסחבום" - ענין גרירה ומשיכה בארץ כמו סחוב והשלך (לעיל כ"ב)
"צעירי" - ענין קוטן
"ישים" - מלשון שממה
"נוהם" - מלשון נוה ומדור
מצודת דוד
"אם לא ישים" - בשבועה אשר יעשה את נוהם שממה עליהם ר"ל לפניהם בעל כרחם
"אם לא" - הוא ענין שבועה כמו אם לא בתים רבים (ישעיהו ה) ור"ל העצה היא בשבועה אשר צעירי הצאן יגררום מארצם והוא פרס שהוא הצעיר בבני יפת וכן אמרו רז"ל עתידה וגו' שתפול ביד פרס (יומא י)
"אל יושבי תימן" - ר"ל אשר מקור מחצבם הוא מדרום א"י
"לכן" - הואיל אין מי ימחה בידי ועצתי תקום לכן שמעו וגו'פסוק כא
מצודת דוד
"בים סוף" - קולה יהיה נשמע בים סוף הרחוקה ממנה וסמוכה לארץ מקור מחצבה והוא ענין מליצה לומר שקול צעקתה תלך למקומה הראשון
"צעקה" - ר"ל צעקה גדולה ישמע בעולם
"מקול נפלם" - משמועת קול מפלתם תרעש הארץ כי יפחד שלא יקרה להם כמקרםפסוק כב
מצודת ציון
"וידאה" - ענין עפיפה ופריחה וכן כנשר ידאה (לעיל מח)
"מצרה" - מלשון צר ולחץ
מצודת דוד
"כלב אשה מצרה" - כמו לב האשה כשהיא מצרה כי אז נשברה לבה עד מאד
"הנה כנשר" - האויב יעלה כנשר ויעופף ויפרוש כנפיו לבוא על העיר הבצורה היא כרך גדול וגו' ר"ל חיש קל יבוא כנשר המעופףפסוק כג
מצודת ציון
"לדמשק" - היא עיר המלוכה מארם
"חמת וארפד" - שמות מקומות ארם
"נמוגו" - ענין המסה
מצודת דוד
"השקט לא יוכל" - לא אפשר לו לשקוט מדאגתו
"שמועה רעה" - היא ביאת הכשדים
"נמוגו" - נמס לבם
"בים דאגה" - דאגתו ידמה לדאגת ההולך בים אשר ידאג ויתפחד מהרמת הגלים
"בושה חמת וארפד" - ר"ל כל אחת מכם בושה
"לדמשק" - ר"ל זהו הנבואה על דמשקפסוק כד
מצודת ציון
"רפתה" - מלשון רפיון
"הפנתה" - ענין החזרה וסבוב
"ורטט" - ענין רתת וחרדה כי קול ה' יחיל מדבר (תהלים כט)תרגומו מרטט מדברא
"החזיקה" - ענין אחיזה
"וחבלים" - מכאובי לידה
מצודת דוד
"כיולדה" - כאשה יולדה שיש לה חבלים
"רפתה דמשק" - רפו ידיה מלהלחם והפנתה לנוס מן המלחמה ואחזתה רתת וחרדהפסוק כה
מצודת ציון
"עזבה" - ענין הנחה
"תהלה" - מלשון הלול ופאר
"קרית" - עיר
"משושי" - היו"ד יתירה
מצודת דוד
פסוק כו
מצודת ציון
"ידמו" - ענין כריתה כמו ער מואב נדמה (ישעיהו טו)
מצודת דוד
פסוק כז
מצודת ציון
"והצתי" - ענין הבערה ושריפה
מצודת דוד
"והצתי אש" - ר"ל בגזירת המקום יבוא עליה אבדון
"בן הדד" - הוא מלך ארםפסוק כח
מצודת ציון
"ושדדו" - ענין עושק ובזה
מצודת דוד
"בני קדם" - הם בני קדר וממלכות חצור כי בפאת המזרח ישבו
"לקדר" - ר"ל על קדר וגו' אמר כה אמר ה'
"קומו עלו" - כאלו המקום מזרז לכשדים ואומר להם קומו עלו וגו'פסוק כט
מצודת ציון
"יריעותיהם" - מלשון יריעה ווילון
"ישאו" - יקחו
"מגור" - ענין פחד
מצודת דוד
"וקראו וגו'" - מכל סביבותם יקראו אליהם פחד ר"ל יפחידו אותם מכל עבר
"ישאו להם" - יקחו לעצמם
"יריעותיהם" - יריעות האהלים וכפל הדבר במ"ש
"אהליהם" - כי אין להם בתים לשבת והם שוכני מדבריות באהליםפסוק ל
מצודת דוד
פסוק לא
מצודת ציון
"שליו" - מלשון שלוה
"בריח" - הוא כעין מטה הסוגר הדלתות
"בדד" - יחידי כמו לבדד לבטח (תהלים ד')
מצודת דוד
"בדד ישכונו" - אינם שוכנים מאוספים יחד כי אם כל אחד לבדו כי אין פחד אויב נגד פניהם
"קומו" - ר"ל וזאת היא העצה והמחשבה שאמר לעמו קומו עלו אל גוי היושב בשלוה ואין לו מלחמה עם מי להיות נשמר ונזהר
"לא דלתים" - אינו יושב בערי מבצר הסגורים בדלתים ובריחפסוק לב
מצודת ציון
"והמון" - ענין רבוי
"וזריתים" - ענין פזור כמו וזריתי פרש (מלאכי ב')
"קצוצי" - מלשון קצה
"פאה" - צד ועבר
"עבריו" - צדדיו
"אידם" - ענין צער ומקרה רעה
מצודת דוד
"ומכל עבריו" - מכל צד אביא להם אידם ויהיו מסובבים בו
"וזריתים" - אפזרם לכל עבר בקצות פאת העולםפסוק לג
מצודת ציון
"למעון" - ענין מדור כמו ה' מעון אתה היית (תהלים צ)
"תנים" - מין נחש
"יגור" - ענין דירה
מצודת דוד
"ולא יגור" - אף דרך עראי
"והיתה חצור" - הוא מקום המושל על כל בני קדר שוכני אהליםפסוק לד
מצודת דוד
פסוק לה
מצודת ציון
"ראשית" - ר"ל מיטב וכן ראשית תבואתה (לעיל ב)
מצודת דוד
פסוק לו
מצודת ציון
"רוחות" - רוח הנושב
"הרוחות" - ענין פאה ועבר
מצודת דוד
"ולא יהיה הגוי" - לא יהיה שום אומה בעולם אשר לא וגו'
"והבאתי וגו'" - ר"ל יתפזרו בכל ארבע רוחות וקצות העולם כאלו הרוחות ינשבו מכל עבר לפזרם אל העבר שממולו
"לכל הרוחות האלה" - אשר באה הרוח מהם כי כל אחד יפזרם אל העבר שממולופסוק לז
מצודת ציון
"והחתתי" - ענין שבר כמו חתתה קשתותם (לקמן נ"א)
מצודת דוד
"ושלחתי" - אל המקומות אשר ינוסו שמה
"והחתתי" - אשבור את עילםפסוק לח
מצודת דוד
פסוק לט
מצודת ציון
"באחרית" - בסוף
"שבות" - מלשון שבי
מצודת דוד
"באחרית הימים" - ר"ל אחר זמן רב
"אשיב את שבות" - אשיב לארצם את השבי של עילם
<< · מצודות על ירמיהו · מט · >>
- ^ במקור כתוב "שומעים" אך ברור שזו טעות סופר, שהמ' והע' דומין לט'. ואין למילה 'שומעים' שום הבנה כאן.