פתיחת התפריט הראשי

מצודות על ירמיהו יב


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מדוע" - וזהו דברי מדוע דרך רשעים מצלחת וכל הבוגדים יושבים בשלוה ואמר זה בראותו בנבואה מרבית ממשלת נבוכדנצר

"צדיק" - אמר הנביא ידעתי ה' שאתה צדיק בדבר אשר אריב אליך אך אדבר עמך דברי ויכוח וכאומר עכ"ז אתווכח למען דעת את הטעם והסבה לא על היותי מסופק אם צדיק אתה בדינך

מצודת ציון

"משפטים" - ענין ויכוח

"צלחה" - מלשון הצלחה

"שלו" - מלשון שלוה

"בוגדי בגד" - ענין סרוב ומרד

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קרוב אתה בפיהם" - גם כי בפיהם מראים עצמם יראים את האל זהו מן השפה ולחוץ אבל רחוק אתה ממחשבות כליותיהם ולא יאמינו בך באמת

"נטעתם" - מיד כשנטעתם בשרש גזעם ר"ל פתאום בא להם הגדולה

"ילכו" - והם הולכים ומתפשטים ועושים פירות מרובות ר"ל בנים ובני בנים יורשים המלוכה והממשלה

מצודת ציון

"מכליותיהם" - מלשון כליות

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התיקם" - לכן העתיקם מהצלחתם אל הטבחה כצאן הזה והזמינם ליום הרגה

"ידעתני" - הלא ידעת אותי ותראה לבי ובחנת אותה אם הוא אתך להאמין בך ר"ל מכיר אני בעצמי שנגלה לך תעלומות לב וא"כ יודע אתה שרחוק אתה מכליותיהם כי אין דבר נעלם ממך

מצודת ציון

"התיקם" - ענין העתקה

"והקדישם" - ענין הזמנה כמו קדשו קהל (יואל ב)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד מתי" - זהו תשובת המקום כאומר הלא הועמד להיות רצועת מרדות על ישראל להיות שבט אפי כי עד מתי תהיה ארצי נשחתה ועשבה יבשה בסבת רשעת יושבי בה וכלתה בהמות ועוף כי לא תרבינה בארצם גמול פשעם באומרם שאני איני רואה אחריתם לדעת מה יהיה בסופם וכאומר וכי כן תהיה ארצי נשחתה עד עולם לכן יבא נ"נ ויגלה אותם מארצם וימורק עוונם וישובו אל ארצם ותהיה אז ארץ חמדה כמאז

מצודת ציון

"תאבל" - ענין השחתה כמו אבלה נבלה הארץ (ישעיהו כד)

"ספתה" - ענין כליון כמו אסף אסיפם (לעיל ח)

"אחריתנו" - מלשון אחרית וסוף

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובארץ שלום" - עתה בא לפרש המשל ואמר בהיותך בארץ שלום בענתות עם קרוביך וכי אתה בוטח בהם שלא יעשו עמך רעה ואיך א"כ תעשה בטחון בגאון הירדן שהוא מעון אריות ור"ל איך תעמוד מול אנשי ירושלים ושרים

"ואיך תתחרה" - איך תתערב להדמות לרוץ יחד עם רוכבי סוסים ור"ל הלא אנשי ענתות המה קרוביך וכמה מהרעות עשו עמך עד שתפחד מפניהם ומה עוד תראה אם תתחבר עם אנשי ירושלים ושריהם כי אז תכיר ברשעתם כפלים מבני ענתות וכאומר ועל כי גדלה רעתם מהצורך הוא להמשיל את נ"נ לבוא עליהם ולהשחיתם

"כי את רגלים רצתה" - לפי שירמיהו לא היה עדיין מכיר בפועל מרבית רשעת בני יהודה וירושלים לכן אמר לו במשל הלא התחברת לרוץ יחד עם אנשים הולכי רגל כמותך והנה הם הלאוך כי נעשית עיף ויגע לרוץ בשוה להם

מצודת ציון

"רצתה" - מלשון ריצה ורדיפת ההליכה

"וילאוך" - ענין עייפות כמו ומה הלאתיך (מיכה ו)

"תתחרה" - ענין הדמות והתערב כמו אל תתחר במרעים (תהלים לו)

"בגאון" - ענין גבהות ורוממות ורצה לומר ככר המעולה הסמוך לירדן ושם היה מקום האריות כמו שנאמר הנה כאריה יעלה מגאון הירדן (לקמן מט)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תאמן בם" - שכמה אוהבים אותך עם שמדברים עמך דברים טובים ורכים ומהם תקח ראיה לרשעת כל העם הזה ומוסב למעלה לומר בעבור כ"ז נתתי הכח ביד נ"נ להיות מטה זעמי

"בגדו בך" - והמה לך לאויבים

"קראו וגו'" - אספו קבוצת אנשים לרדוף אחריך

מצודת ציון

"מלא" - ענין קבוץ כמו קראו מלאו (לעיל ד)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את ידידות נפשי" - את ישראל שהיו אהובים לפני מסרתים ביד האויב וכפל הדבר במ"ש

"עזבתי" - לכן עזבתי את בית המקדש

"נחלתי" - הם ישראל כמ"ש יעקב חבל נחלתו (דברים לב)

מצודת ציון

"נטשתי" - ענין עזיבה

"ידידות" - ענין אהבה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נתנה עלי" - מדברת למולי בקול רם וברמות רוח

"כאריה ביער" - עדת ישראל היו לפני כאריה ביער הטורף כל בשר כי כן המה טורפים ומאבדים זה את זה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"העיט צבוע" - וכי ישראל המה לפני כעיט הצבוע בעלת גוונים השנואה לכל העופות וקבוצת העופות הדורסים תחלה סביב עליה לאכלה ועוד יוסיפו לזרז זה אחר זה לומר אספו החיות אשר יבואו גם המה לאכלה כי כן אנשי נבוכדנצר שונאים את ישראל ומזרזים אלה לאלה לכלותם

מצודת ציון

"העיט" - הוא שם עוף הדורס וכן וקץ עליו העיט (ישעיהו יח)

"צבוע" - ר"ל בעלת גוונים ונראה כצבוע

"התיו" - ענין ביאה כמו שובו אתיו (שם כא)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נתנו וגו'" - את החלקה החמודה לי שמו להיות מדבר שממה

"בוססו" - רמסו חלקת שדי ר"ל החריבו ארצי

"רועים רבים" - עכשיו יפרש אמריו ויאמר רועים וגו' ר"ל מלכי הכשדים משחיתים את ישראל

מצודת ציון

"בוססו" - ענין רמיסה כמו בוססו מקדשך (שם סג)

"חלקתי" - ענין אחוזת שדה כמו ואכלה את החלק (עמוס ז)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמה" - נבוכדנצר המחריב שם את ארצי לשממה והנה הארץ השוממה מתאבלת לפני

"נשמה" - ר"ל עכ"ז לא ארחם ותהיה נשמה כל הארץ כי אין בה איש שם על לב להתחרט מעוונו לשוב אלי

מצודת ציון

"עלי" - ר"ל לפני

"נשמה" - מלשון שממה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי חרב לה'" - חרב מלחמה ההוכן מה' היא תאכל ותאבד מקצה וגו' ולכל בשר לא יהיה שלום כי נ"נ יעורר מלחמות על כל העכו"ם ויכבוש את כולם

"על כל שפים" - על כל המקומות הגבוהות שבמדבר באו שודדים

מצודת ציון

"שפים" - מקומות הגבוהות

"אכלה" - ענין הרג ואבדון וכן וחרבי תאכל בשר (דברים לב)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובושו" - אמר הנביא כנגדם ראוי היה לכם שתבושו מתבואתיכם שהדבר נגלה שהם במארה מחרון אף ה' ולא במקרה

"נחלו" - מעקת רעבון נחלו ולא ימצאו רפואה מועלת

"זרעו חטים" - ר"ל עוד אשלח בהם חצי רעב וכאשר יזרעו חטים יקצרו קוצים כי תצמיח קוצים

מצודת ציון

"נחלו" - מלשון חולי

"יועילו" - מלשון תועלת

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנני נותשם" - אעקור אותם מאדמתם ללכת גולה

"ואת בית יהודה" - וגם בית יהודה אעקור מתוכם ולפי שהעכו"ם ההם שוכנים סביבות ארץ ישראל לכן אמר אתוש מתוכם

"שכני הרעים" - שכני א"י הרעים הנוגעים לרעה בנחלת ישראל

מצודת ציון

"הנוגעים" - ר"ל להרע וכן הנוגע באיש הזה (בראשית כו)

"נותשם אתוש" - ענין עקירה כמו לנתוש ולנתוץ (לעיל א)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשוב ורחמתים" - את כל הכבושים אף מן העכו"ם

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונבנו" - אז יהיו בנוים ומתקיימים בתוך עמי ר"ל דומים ושווים לעמי

"אם למוד ילמדו" - אם העכו"ם ילמדו דרכי עמי להאמין בה' ולהשבע בי לומר בשבועתם חי ה' כאשר בתחלה למדו הם את עמי להשבע בבעל

מצודת ציון

"ונבנו" - מלשון בנין

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואם לא ישמעו" - ללמוד מעמי אמונת ה'

"ונתשתי" - אז אעקור שוב אותם

"נתוש ואבד" - יהיה נעקר ואבוד עד עולם