קטגוריה:ירמיהו ח יט
נוסח המקרא
הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם בהבלי נכר
הִנֵּה קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים הַיהוָה אֵין בְּצִיּוֹן אִם מַלְכָּהּ אֵין בָּהּ מַדּוּעַ הִכְעִסוּנִי בִּפְסִלֵיהֶם בְּהַבְלֵי נֵכָר.
הִנֵּה־ק֞וֹל שַֽׁוְעַ֣ת בַּת־עַמִּ֗י מֵאֶ֙רֶץ֙ מַרְחַקִּ֔ים הַֽיהֹוָה֙ אֵ֣ין בְּצִיּ֔וֹן אִם־מַלְכָּ֖הּ אֵ֣ין בָּ֑הּ מַדּ֗וּעַ הִכְעִס֛וּנִי בִּפְסִלֵיהֶ֖ם בְּהַבְלֵ֥י נֵכָֽר׃
הִנֵּה־ק֞וֹל שַֽׁוְעַ֣ת בַּת־עַמִּ֗/י מֵ/אֶ֙רֶץ֙ מַרְחַקִּ֔ים הַֽ/יהוָה֙ אֵ֣ין בְּ/צִיּ֔וֹן אִם־מַלְכָּ֖/הּ אֵ֣ין בָּ֑/הּ מַדּ֗וּעַ הִכְעִס֛וּ/נִי בִּ/פְסִלֵי/הֶ֖ם בְּ/הַבְלֵ֥י נֵכָֽר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שועת" - צעקת
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) על שהמירו אותו באלהים אחרים,
- ב) שהמירוהו "בהבלי נכר", כמ"ש הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם, כמש"פ שם:
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
ירמיהו עם תושבי הצפון
אחד הדברים שהכאיבו במיוחד לנביא ירמיהו היה (ירמיהו ח יט): "
"
הִנֵּה-קוֹל שַׁוְעַת בַּת-עַמִּי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים;
הַידוָד אֵין בְּצִיּוֹן, אִם-מַלְכָּהּ אֵין בָּהּ?;
מַדּוּעַ הִכְעִסוּנִי בִּפְסִלֵיהֶם - בְּהַבְלֵי נֵכָר?!" ".
מהי אותה "ארץ מרחקים" שהנביא מדבר עליה?
1. ע"פ רש"י, הכוונה לגלות בבל. ירמיהו כבר רואה בעיני רוחו את בני יהודה בגלות, שומע אותם צועקים אל ה', ועונה להם שהגלות באה בגלל פסיליהם והבליהם.
- אולם, הפסוק נראה כמתאר מצב קיים, ולא מצב עתידי.
2. ע"פ מלבי"ם, הכוונה לגלות עשרת השבטים. עשרת השבטים קיוו לגאולה, וכשראו שגם יהודה עומדת להיחרב, הם זעקו אל ה', והנביא התווכח עמם על כך.
- אולם, הביטוי "בת עמי" מציין בדרך-כלל את העם שהנביא נמצא בו, כלומר שבט יהודה.
3. ע"פ רד"ק, הכוונה לארץ שהאויב בא ממנה, וכוונת הפסוק " "הנה קול שוועת בת עמי... צועקים מפחד האויב הבא מארץ מרחקים" ".
- אולם, לפי זה חסרות מילים בפסוק.
4. לכן נראה לי שהכוונה לחבל הארץ המרוחק מירושלים - המחוזות הצפוניים של ארץ ישראל. מחוזות אלה היו הראשונים שסבלו מהאויב, כמו שנאמר בפרק א "מצפון תפתח הרעה", וכן (ח16): "מִדָּן נִשְׁמַע נַחְרַת סוּסָיו". (דן = נחל דן, בצפון, ליד החרמון).
ירמיהו שמע את הזעקות של בני ישראל הסובלים באיזור הצפון, וליבו כאב מתוך הזדהות עמם.
מה משמעות השאלות והתשובות בהמשך הפסוק?
1. ע"פ רד"ק, מלבי"ם ו איתמר כהן , השאלה "ה-ה' אין בציון, אם מלכה אין בה?" היא תלונה של בני ישראל - מדוע ה' לא מציל אותם?; וההמשך "מדוע הכעיסוני בפסיליהם, בהבלי נכר?" היא תשובת הנביא - העונה לשאלה בשאלה.
- אולם, מהשוואה לשאלות אחרות באותו סגנון בספר ירמיהו (שאלות "משולשות" - "ה-א, אם-ב, מדוע-ג"), נראה שכל השאלות הן חלק ממשפט אחד של אדם אחד.
2. לכן נראה לי יותר פירוש רש"י, שכל אלה הם דברי הנביא, המקונן על כך שבני ישראל לא שבים אל ה': "הרי ה' , המלך האמיתי של עם ישראל, נמצא בציון ויכול להושיע אותה, אז מדוע אינם פונים אליו אלא אל הבלי נכר ?!"
ירמיהו שומע את תושבי הצפון צועקים; הוא שומע את כל הרעיונות והפתרונות שהם מציעים על-מנת לצאת מ"המצב"; אבל הוא לא שומע שהם מציעים לחזור אל ה'; הוא שומע שהם מציעים רק פתרונות של הבל - " הבלי נכר ". והדבר מגדיל עוד יותר את כאבו של הנביא: לא רק שהם סובלים, הם גם לא שמים לב לכיוון היחיד שיכול לתת להם תקוה - לשוב אל ה' השוכן בציון.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-08-11.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ירמיהו ח יט"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.