מ"ג ירמיהו ח כ


<< · מ"ג ירמיהו · ח · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עָבַ֥ר קָצִ֖יר כָּ֣לָה קָ֑יִץ וַאֲנַ֖חְנוּ ל֥וֹא נוֹשָֽׁעְנוּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אֲמָרַת כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל עָדָא זִמְנָא שְׁלִים קָבָּא וַאֲנַחְנָא לָא מִתְפָּרְקִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עבר קציר כלה קיץ" - צפינו לעזרת מצרים ולא באה אמרנו יעבור הקציר ויהיו פנויין ויבאו והנה עבר זמן הקציר באייר וזמן הקיץ בתמוז ולא באו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"עבר קציר" - מצפים אנו לתשועה והיא מתאחרת לבוא כי כבר עבר הקציר וכבר כלה זמן הקיץ ועדיין לא נושענו ר"ל זה זמן רב אנו בתוחלת ממושכה 

מצודת ציון

"כלה" - מלשון כליון

"קיץ" - היא עת שטיחת התאנים ליבשם וכן כשלג בקיץ (משלי כו)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"(דברי עשרת השבטים), עבר", הלא כבר "עבר קציר" וגם "הקיץ" ובכ"ז "אנחנו לא נושענו" עדיין, ועתה אחרי צפינו לישועה ימים רבים, הנה.

ביאור המילות

"קציר, קיץ". הקיץ הוא אחר הקציר, וכלה הוא יותר מן עבר, שכלה לגמרי, ובזה מוסיף והולך במליצתו:

"השברתי". השבר יצוייר גם בחלק מן הדבר שבר יד או רגל והקדירה תופס בכל העצם, שנשחר ונכהה מראיתו, ומוסיף "שמה החזיקתני", שהוא השממה לגמרי:
 

<< · מ"ג ירמיהו · ח · כ · >>