קטגוריה:ירמיהו ח כ
נוסח המקרא
עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו
עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ.
עָבַ֥ר קָצִ֖יר כָּ֣לָה קָ֑יִץ וַאֲנַ֖חְנוּ ל֥וֹא נוֹשָֽׁעְנוּ׃
עָבַ֥ר קָצִ֖יר כָּ֣לָה קָ֑יִץ וַ/אֲנַ֖חְנוּ ל֥וֹא נוֹשָֽׁעְנוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"כלה" - מלשון כליון
"קיץ" - היא עת שטיחת התאנים ליבשם וכן כשלג בקיץ (משלי כו)
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"קציר, קיץ". הקיץ הוא אחר הקציר, וכלה הוא יותר מן עבר, שכלה לגמרי, ובזה מוסיף והולך במליצתו:
"השברתי". השבר יצוייר גם בחלק מן הדבר שבר יד או רגל והקדירה תופס בכל העצם, שנשחר ונכהה מראיתו, ומוסיף "שמה החזיקתני", שהוא השממה לגמרי:
- פרשנות מודרנית:
ירמיהו מתייאש כשעוברים הימים המיועדים לישועה
ירמיהו ח כ: "עָבַר קָצִיר, כָּלָה קָיִץ; וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ" - מדוע ירמיהו מזכיר דווקא את הקציר ואת הקיץ?
1. ע"פ רש"י, " "ציפינו לעזרת מצרים ולא באה. אמרנו 'יעבור הקציר ויהיה פנויים ויבואו', והנה עבר זמן הקציר באייר, וזמן הקיץ בתמוז, ולא באו" ".
2. ולי נראה, כמו שאנחנו מחכים לישועה בתאריכים מסויימים (כגון בניסן, שמסורת בידנו שבו אנחנו עתידים להיגאל; או בתשעה באב, שמסורת בידנו שיהפוך ליום שמחה) כך ייתכן שגם בזמן ירמיהו חיכו לישועה דווקא בתאריכים מסויימים, וכשהתאריכים הללו עברו, הייאוש גבר:
- עבר קציר - עבר חודש ניסן (שבו יש קציר שעורים), ואפילו חודש סיון (שבו יש קציר חיטים), ועדיין לא נושענו ;
- כלה קיץ - עבר חודש תמוז שציפינו שיהפוך לחודש שמח, וגם חודש מנחם-אב שציפינו שיהפוך לחודש שמח; כל הקיץ עבר, ועדיין לא נושענו .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-08-11.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ירמיהו ח כ"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.