קטגוריה:ירמיהו ה כד
נוסח המקרא
ולא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה [יורה] ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר לנו
וְלֹא אָמְרוּ בִלְבָבָם נִירָא נָא אֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם וירה [יוֹרֶה] וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ שְׁבֻעוֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמָר לָנוּ.
וְלֽוֹא־אָמְר֣וּ בִלְבָבָ֗ם נִ֤ירָא נָא֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הַנֹּתֵ֗ן גֶּ֛שֶׁם וירה יוֹרֶ֥ה וּמַלְק֖וֹשׁ בְּעִתּ֑וֹ שְׁבֻעֹ֛ת חֻקּ֥וֹת קָצִ֖יר יִשְׁמׇר־לָֽנוּ׃
וְ/לֹֽא־אָמְר֣וּ בִ/לְבָבָ֗/ם נִ֤ירָא נָא֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔י/נוּ הַ/נֹּתֵ֗ן גֶּ֛שֶׁם ו/ירה [יוֹרֶ֥ה] וּ/מַלְק֖וֹשׁ בְּ/עִתּ֑/וֹ שְׁבֻע֛וֹת חֻקּ֥וֹת קָצִ֖יר יִשְׁמָר־לָֽ/נוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"שבועות חוקות קציר" - שבעה שבועות שחקק לנו בהן שתי חוקות קציר חק העומר וחק שתי הלחם
"ישמר לנו" - שיהא הקציר בזמנומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יורה" - הוא המטר היורד על הזרעים המרוה הזרעים והאדמה
"ומלקוש" - הוא המטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות וכן ונתתי מטר וכו' יורה ומלקוש (שם יא)
"שבועות" - הוא מלשון מלא שבוע זאת (בראשית כט)
"חוקות" - מלשון חק ודבר קבוע
מצודת דוד
"שבועות חקות קציר" - ר"ל החוק של שבועות ימי הקציר ישמר לנו שלא היה מוריד גשמים בא"י כל ימי הקציר שהוא סימן קללה וזש"ה הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר (שמואל א י"ב)
"נירא נא" - ר"ל אם עד הנה לא היה פחד אלהים לנגד עינינו הנה עתה נשים על לב לירא את ה' הנותן גשם וחוזר ומפרש שנותן יורה ומלקוש כ"א בזמן הצורךמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) הצרכים אשר נשיג מאתו בבלתי אמצעי, שיתיחסו אליו כאילו הוא נותנם לנו בכל פעם ע"י השגחתו המיוחדת, כמו המטר בעתו שהוא לא טבעי רק השגחיי, וז"ש "הנותן גשם יורה ומלקוש בעתו", הנותן במתנת ידו בכל פעם ע"י השגחתו,
- ב) הצרכים אשר נשיג ע"י הטבע הקבועה מששת ימי בראשית, כמו "שבועות חקות קציר", שיהיה חום ושמש בימי הקציר ולא ירדו גשמים אז, שזה מצד טבע הזמן, וגם בזה אנו צריכים אליו שלא ישנה את הטבע הכולל ע"י רוע מעשינו רק יניח הטבע כמו שהוא, וז"ש "ששבועות חקות קציר" (הם שבעה שבועות מן הפסח עד העצרת שהם ימי הקציר), "ישמר לנו" שישמור הטבע ולא ישנה, ולפ"ז יש בידו לענוש אותנו אם ע"י פעולה בדברים טבעיים כמו חקות קציר שישנה הטבע למען יעניש, אם ע"י הנחת הפעולה ומניעת הטוב בדברים השגחיים כמו המטר, וז"ש הלא.
ביאור המילות
"נירא את ה' אלהינו". מבואר אצלנו בכ"מ ששם אלהים הבא בכינוי מורה על ההשגחה הפרטית להשכיר או להעניש:
"שבועות". מענין מלא שבוע זאת:
"ישמר". שלא ירד הגשם אז. (כמ"ש הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר) שלא ירד מטר בימי הקציר:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ירמיהו ה כד"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.