קטגוריה:ירמיהו ה כג

<< · מ"ג ירמיהו ה · כג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה סָרוּ וַיֵּלֵכוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלָעָ֤ם הַזֶּה֙ הָיָ֔ה לֵ֖ב סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֑ה סָ֖רוּ וַיֵּלֵֽכוּ׃

וּלְעַמָא הָדֵין הֲוָה לֵב סָטֵי וּמְרִיד עַל דִסְטוֹ מִבָּתַר פּוּלְחָנִי גָלוֹ:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולעם הזה היה לב סורר ומורה", הלב מציין הכח המתעורר אשר ממנו יצאו כל התכונות והמדות אשר בנפש, והוא שורש לכל תאוות הגוף וחמדותיו בכל ענין שיהיה, והנה גם להם יש לב סורר הרוצה לסור ולמרות נגד החק התבוניי הכללי, ע"י גלי התאוות והמדות אשר יהמו ויתנשאו לסור מן החק הכללי. והיה ראוי שיהיה כמו בים שהמיית הים המסובב ע"י חלקיו הפרטים לא יוכלו לעבור נגד החק הכללי, אבל הם לא כן היו רק "כי סרו וילכו", ויעברו את החק הכללי אשר הוא האדם האמתי הסוגיי: