פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲו‍ֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲוֺנוֹתֵיכֶ֖ם הִטּוּ־אֵ֑לֶּה וְחַטֹּ֣אותֵיכֶ֔ם מָנְע֥וּ הַטּ֖וֹב מִכֶּֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

חוֹבֵיכוֹן גְרָמוּ אִלֵין לְכוֹן וַחֲטָאֵיכוֹן מְנָעוּ טוּבָא מִנְכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הטו אלה" - הטו החוקות האלה מעליכם שאינם שומרים לכם ואתם כלים ברעב

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עונותיכם הטו אלה", ידוע שהעון הוא החטא הנעשה ע"י כפירה וזדון, והחטא הוא הנעשה ע"י התאוה או השגגה, ומבואר שהעון גדול מן החטא, וכן עונש העון הוא שיעניש ה' בפעולה, מה שישדד הטבע וישנהו לרעתנו, וז"ש "עונותיכם הטו אלה", שע"י העונות במזיד גרמנו להטות חקות קציר, הגם שהם חקים טבעיים שינה ה' הטבע לרעתנו, וזה עונש גדול, "וחטאתיכם מנעו הטוב מכם" החטאים השוגגים הגם שלא הספיקו לשיפעל ה' פעולה וישנה הטבע לרעה, עכ"פ גרמו מניעת הטוב בשב ואל תעשה שהיא עצירת הגשמים שהם השגחיים, כמ"ש הנותן גשם:

ביאור המילות

"עונותיכם וחטאתיכם". הבדלם מבואר בכ"מ, שהעון מזיד או בסבת עוות השכל, והחטא שוגג או בסבת התאוה:

"הטו אלה". הוא בקום ועשה, מנעו הטוב הוא בשב ואל תעשה. כפי חומר החטא כן העונש:

 

<< · מ"ג ירמיהו · ה · כה · >>