קטגוריה:ירמיהו ב כה
נוסח המקרא
מנעי רגלך מיחף וגורנך [וגרונך] מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך
מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף וגורנך [וּגְרוֹנֵךְ] מִצִּמְאָה וַתֹּאמְרִי נוֹאָשׁ לוֹא כִּי אָהַבְתִּי זָרִים וְאַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ.
מִנְעִ֤י רַגְלֵךְ֙ מִיָּחֵ֔ף וגורנך וּגְרוֹנֵ֖ךְ מִצִּמְאָ֑ה וַתֹּאמְרִ֣י נוֹאָ֔שׁ ל֕וֹא כִּֽי־אָהַ֥בְתִּי זָרִ֖ים וְאַחֲרֵיהֶ֥ם אֵלֵֽךְ׃
מִנְעִ֤י רַגְלֵ/ךְ֙ מִ/יָּחֵ֔ף ו/גורנ/ך [וּ/גְרוֹנֵ֖/ךְ] מִ/צִּמְאָ֑ה וַ/תֹּאמְרִ֣י נוֹאָ֔שׁ ל֕וֹא כִּֽי־אָהַ֥בְתִּי זָרִ֖ים וְ/אַחֲרֵי/הֶ֥ם אֵלֵֽךְ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"ותאמרי" - על דברי הנביאים
"נואש" - אין מיחוש נואשתי בדבריכם נואש (נוקליי"ר בלע"ז)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מנעי" - חדלי
"מיחף" - כן נקרא ההולך מבלי מנעלים וכן ערום ויחף (ישעיהו כ)
"וגרונך" - מלשון גרון וצואר
"נואש" - מלשון ייאוש ועזיבת הדבר וכן אמרו נואש (לקמן יח)
"זרים" - מלשון זר ונכרי
מצודת דוד
"ואחריהם אלך" - לעבוד אותם
"מנעי רגלך מיחף" - ר"ל ראה לתקן מעשיך ולא תלכי בגולה יחף וצמאה למים
"ותאמרי נואש" - אמרת אני מתייאש מעבודת המקום ולא אשוב אליו כי אוהב אני את הזרים הם עבודת הבעליםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
אהבת זרים בכל מחיר
הנביא ירמיהו עסק לא רק בנבואות תוכחה אלא גם בניתוח הסיבות שהביאו להתדרדרות הרוחנית של בני ישראל. בין השאר הוא אמר:
(ירמיהו ב כה): "מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה, ותאמרי נואש, לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך"
המשל הוא שיחה בין איש לאשתו הנואפת, הנמשלת לחיית פרא מיוחמת שרצה מזכר לזכר ( פירוט ).
האיש אומר לאשתו: מנעי רגלך מיחף וגרונך מצמאה = את רצה ממאהב למאהב עד שנעלייך מתבלות, את נשארת יחפה וגרונך צמא; למה לך לסבול? שובי אליי ולא תהיי יחפה וצמאה!
אבל היא עונה לו: לוא! כי אהבתי זרים, ואחריהם אלך! = לא מעניינים אותי התנאים החומריים, אני רוצה זרים , אני רוצה חידוש וגיוון (מלבי"ם) .
הנמשל הוא שיחה בין ה' לבין האומה הישראלית, הרצה מאליל לאליל ומאידיאולוגיה לאידיאולוגיה, וכתוצאה מכך מצבה החומרי הולך ומתדרדר והיא מסתכנת ביציאה לגלות. ה' אומר להם "שובו אליי והישארו בנחת בארצכם", אך הם אומרים "זה לא מעניין אותנו, אנחנו רוצים לחדש ולגוון בכל מחיר" (רש"י) .
המילים " מנעי רגלך מיחף " נועדו גם להזכיר לעם ישראל את התקופה שהלכו אחריו במדבר, כאשר (דברים כט ד) "נעלך לא בלתה מעל רגלך" ( משה צפור ) .
לפי הניתוח של ירמיהו, הסיבה להתדרדרות הרוחנית של עם ישראל היא, לא צרכים חומריים כלשהם שאינם מתממשים, אלא הרצון הבלתי פוסק בגיוון, האהבה לזר ולמוזר. ברצון הזה יש צדדים חיוביים, אולם כאשר הוא מתממש במידה מוגזמת הוא הרסני, כי הוא לא מאפשר לבנות שום דבר לטווח ארוך - לא מבחינה חומרית ולא מבחינה רוחנית.
המצב הנפשי הזה, של רצון בחידושים עד כדי עייפות, נזכר גם במקומות נוספים בתנ"ך - ראו תוכחה לאומה עייפה .
לעיון נוסף
ותאמרי נואש
המילה נואש מציינת עזיבה וויתור על מעשה או על תקוה .
1. רוב המפרשים פירשו שהמילה "נואש" היא חלק מדברי האישה/האומה הישראלית, האומרת "אני עוזבת ומוותרת על התנאים החומריים הטובים ועל עבודת ה', כי הדבר היחיד שחשוב לי זה הגיוון והחידוש". פירוש זה מתאים לטעמים, ומתאים גם לפסוק (ירמיהו יח יב): "... 'שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם!' ואמרו 'נואש, כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה'"= בני ישראל עוזבים ומוותרים על הסיכוי לחזור בתשובה.
2. אך אפשר לפרש, נגד הטעמים, שהמילים "ותאמרי נואש" הם חלק מדברי האיש/ה', האומר לאשה "תפסיקי להיות יחפה וצמאה, ותרי על הריצות המטורפות"; פירוש זה מתאים לפסוק (ישעיהו נז י): "ברב דרכך יגעת, לא אמרת נואש ..."= למרות שדרכך הרעה הביאה לך רק עייפות, לא עזבת ולא וויתרת עליה ( פירוט ).
אהבתי זרים ואחריהם אלך
דבריהם של בני ישראל "אהבתי זרים ואחריהם אלך" נרמזים גם בתשובת ה' לירמיהו על דברי הבצרות (ירמיהו יד י): "כן אהבו, לנוע!" ( פירוט ).
שני פסוקים קודם, מתוארת האומה הישראלית כאומרת "אחרי הבעלים לא הלכתי"; איך זה מסתדר עם הפסוק שלנו, שבו היא מודה בפירוש "אחריהם אלך"? - כמה תשובות .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-05-26.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ירמיהו ב כה"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.