פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




מאבות עד בני בניםעריכה


קשרים משפחתיים, בין אבות לבנים ולבני-בנים, מהוים גורם חשוב בהערכת התרבות - לטוב או לרע. הנביא ירמיהו מתייחס לקשרים אלה באחת מנבואותיו הראשונות ( ירמיהו ב ד-ט):

פסוק ד: "שִׁמְעוּ דְבַר-ה', בֵּית יַעֲקֹב, וְכָל- מִשְׁפְּחוֹת , בֵּית יִשְׂרָאֵל" :

  • פסוק ה-6:  "כֹּה אָמַר ה': מַה-מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל--כִּי רָחֲקוּ, מֵעָלָי; וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל, וַיֶּהְבָּלוּ?! וְלֹא אָמְרוּ 'אַיֵּה ה', הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת--בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם?!'"
  • פסוק ז-8: "וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ הַכַּרְמֶל, לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ; וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת-אַרְצִי, וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה. הַכֹּהֲנִים, לֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה', וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי, וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי; וְהַנְּבִאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל, וְאַחֲרֵי לֹא-יוֹעִלוּ הָלָכוּ."
  • פסוק ט: "לָכֵן, עֹד אָרִיב אִתְּכֶם , נְאֻם-ה'; וְאֶת בְּנֵי בְנֵיכֶם אָרִיב."

הנבואה מתחילה בפניה ייחודית - לא סתם אל "בני ישראל" אלא אל " בית יעקב " (= משפחת יעקב), ואל " כל משפחות בית ישראל " - הפניה מדגישה את חשיבות המשפחה בנבואה.

הדור הקודםעריכה

פסוקים 5-6 מתייחסים לדור הקודם - דור האבות: ירמיהו מספר לבני ישראל על העבירות של הדור הקודם, כי גם הם עצמם עברו עבירות דומות, כמו שהוא יסביר בהמשך.

הדור הנוכחיעריכה

פסוקים 7-8 מתייחסים לדור הנוכחי; לא רק אבותיכם – גם אתם, הדור הנוכחי, חוטאים באותם חטאים: "ואביא אתכם" מ"ארץ לא זרועה" "אל ארץ הכרמל , לאכול פרייה וטובה " ובכל זאת לא המשכתם ללכת אחריי כמו שעשיתם במדבר, אלא "ותבואו ותטמאו את ארצי, ונחלתי שמתם לתועבה!" ( "פרייה" הגשמי ו "טובה" הרוחני; "ארצי" הגשמית ו "נחלתי" הרוחנית; ראו מלבי"ם) .

כמו שאבותיכם "לא אמרו 'איה ה'...?'" כך גם אצלכם: "הכוהנים לא אמרו 'איה ה'?'" . כמו שאבותיכם "רחקו מעליי" כך גם אצלכם: "ותופשי התורה לא ידעוני, והרועים פשעו בי;" וכמו שאבותיכם "ויילכו אחרי ההבל ויהבלו" כך גם אצלכם: "והנביאים ניבאו בבעל, ואחרי לא יועילו הלכו" .

הדורות הבאיםעריכה

ופסוקים 9 והלאה (עד פסוק יג, שלא ציטטנו כאן) מתייחסים לשני הדורות הבאים - עד דור הנכדים: מכיוון שאתם כבר הדור השני ברציפות שעובד ע"ז – "עוד אריב" (אתווכח) "אתכם, נאום ה', ואת בני בניכם אריב" – לא אשמיד אתכם מייד אלא קודם אתווכח אתכם, ואנסה להראות לכם שאתם טועים, וגם עם הבנים והנכדים שלכם אתווכח, ורק אז אביא עליכם פורענות.

למה דווקא עד "בני בניכם"? – נאמר בעשרת הדיברות, באיסור לעבוד עבודה זרה: "כי אנוכי ה' א-להיך אל קנא, פוקד עוון אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים לשונאי", כלומר: כשדור אחד מתחיל לעבוד ע"ז – ה' לא מכלה אותו מייד, אלא נותן אפשרות לדורות הבאים לתקן את העוון. רק כשיש 4 דורות רצופים של "שונאי" שעובדים ע"ז ולא חוזרים בתשובה – ה' משמיד אותם.

הדור שבו התחיל ירמיהו להתנבא היה הדור השני של עובדי ע"ז – אחרי ש" "אבותיכם" "... רחקו מעליי" ". לכן נשארו לבני ישראל עוד שני דורות – ועל זה אמר ירמיהו "לכן עוד אריב אתכם, נאום ה', ואת בני בניכם אריב". זה מסביר למה היה חשוב להגיד לבנ"י שאבותיהם חטאו: הוא רצה שיידעו שיש להם רק עוד שני דורות לחזור בתשובה. ואכן, ירמיהו התחיל להתנבא בשנת 13 ליאשיהו, ולפי חשבון השנים יוצא שהוא ניבא בדיוק 40 שנה עד החורבן - וזה בערך שני דורות.

לעיון נוסףעריכה

איך התדרדרתם

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-06.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מאבות עד בני בנים

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-02-0409