רש"י על יחזקאל לב
<< · רש"י על יחזקאל · לב · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
"כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים" - היה לך לרבוץ תוך יאורך כמשפט הדגים ולא לצאת אל היבשה ונתגאית בלבך ונדמית בעצמך לכפיר השליט ביבשה ויצא לטרוף טרף
"ותגח בנהרותיך" - ותצא חוץ עם נהרותיך לשון גוחי מבטן (תהלים כ"ו) כי יגיח ירדן (איוב מא) ואורב ישראל מגיח ממקומו (שופטים כ) לשון דבר הנוגע ויוצא מבית מסתרים
"ותדלח" - לשון עכירה
"ברגליך" - רגלים לא היו לך ועשית לך רגלים כחית הארץ לעבור מימי ארצות ולרפוס נהרות' והדוגמא בתרגום יונתן ואגחתא במשרייתך ואזעא עממיא בסומכוות' ואחריבת' מדינתהוןפסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
"והשקיתי ארץ צפתך" - ארץ אשר אתה צף בה על פני מימי יאורך כמו (איכה ג) צפו מים על ראשי (מלכים ב' ז') ויצף הברזל אותה הארץ אשק' מדמך צפתך טונפרוטמנ"ט בלע"ז
"על ההרים" - הגבוהין שבה
"ואפיקים" - ראויר"ש בלע"זפסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
"והכעסתי לב" - כלומר ירגז ויחרד לבם
"בהביאי שברך" - באתיתיותי תבירי קרבך לביני עממיאפסוק י (כל הפסוק)
"והשמותי" - לשון תמהון
"בעופפי חרבי על פניהם" - לשון עוף פורח בשלחי עליך חיל שלוחי דרך ארצם
"וחרדו לרגעים" - לשברים פן גם עליהן יבא השבר ל"א לשון רגע ממש כן חברו מנחם
"איש לנפשו" - כל אחד על עצמו שויימאימא"ש בלע"זפסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
"נהה" - בכה וקונן
"והורידהו אותה ובנות וגו'" - התנבא עליו ועל כל מכחישי הנבואה שירדו לבאר שחת כאן הראהו הקב"ה ליחזקאל שכל מכחישי הנבואה יורדין לגיהנ'פסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כא (כל הפסוק)
"ידברו לו" - ידברו עליו ועל עוזריו
"אלי גבורים מתוך שאול" - סרס המקרא ודרשהו ידברו לו את עוזריו עם עוזריו כלומר גם על עוזריו אתו ידברו אילי גבורים שבשאול וככה יאמרו עליהם
"ירדו שכבו הערלים וגו'" - כל לו ולי ולהם ולך הסמוכין לדבור אינם אלא לשון עלפסוק כב (כל הפסוק)
"שם אשור" - בגיהנם
"סביבותיו" - בתוך שאול קברותיו מוכנין כי משם לא יצא לנוח בקברופסוק כג (כל הפסוק)
"בירכתי בור" - במעמקי בור בתוך עמקו
"ויהי קהלה" - בתוך שאול סביבות קבורתה
"אשר נתנו חתית" - אשר נתנו שבר בארץ ישראלפסוק כה (כל הפסוק)
פסוק כו (כל הפסוק)
פסוק כז (כל הפסוק)
"ולא ישכבו" - אלה הנזכרים עם גבורים שמתו מיתת עצמם כי נופלין וגרועים יהיו מהערלים אשר מתו מיתת עצמם וירדו בכלי מלחמתם שאול
"ויתנו" - קובריהם
"את חרבותם תחת ראשיהם" - לסימן להודיע כי לא שלטה בהם חרב
"ותהי עוונותם על עצמותם" - לא נחסר מעוונם כלום שלא כפרה עליהם חרב הריגה שלא נהרגו ומה הוא העון כי חתית הגבורים ההם היתה בארץ חיים