מצודות על יחזקאל לב
<< · מצודות על יחזקאל · לב · >>
פסוק א
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת ציון
"אליו" - כמו עליו בעי"ן
"כפיר" - הוא ארי בחור
"נדמית" - מלשון דמיון
"כתנים" - כמו כתנין והוא דג גדול כדמות נחש
"ותגח" - מלשון נגיחה והדפה בקרן או הוא ענין משיכה והוצאה כמו כי אתה גוחי מבטן (תהלים כב)
"ותדלח" - ענין דריסה עם עכירת המים ודומה לו במקרא שלאחריו
"ותפרוס" - ענין דריכה ורמיסה כמו מעין נרפש (משלי כה)
מצודת דוד
"ותדלח מים ברגליך" - תוכל לדרוך במים ולעכור אותם ותוכל לרמוס הנהרות הנמשכים מן המים אבל אין לך כח ביבשה וכפל הדבר במ"ש
"ותגח בנהרותיך" - לפי שהמשילו לתנין אמר בנהרותיך רצה לומר בארצך תרים קרן לנגוח ולהתחזק או במקומך תוכל למשוך ולצאת ולא במקום זולת
"כפיר גוים נדמית" - מדמה היית בעצמך שאתה למול הגוים ככפיר בעדרי צאן אבל לא כן הדבר כי אתה כתנים אשר בימים שאין כחו אלא במקומו בתוך המים ומיד כשעולה ליבשה הוא מת כן אין לך כח אלא בארצךפסוק ג
מצודת ציון
"בחרמי" - ענין רשת כמו משטח חרמים (לעיל כ"ו)
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת ציון
"ונטשתיך" - ענין פזור כמו וינטשו בלחי (שופטים טו)
"אטילך" - ענין השלכה כמו ויטילו את הכלים (יונה א)
"והשכנתי" - ענין חניה
"והשבעתי" - מלשון שביעה
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת ציון
"הגאיות" - מלשון גיא ועמק
"רמותך" - מלשון רוממות וגאוה
מצודת דוד
"רמותך" - הרוממות שהיה לך יהיה מושלך בעמקים ר"ל עוד לא תתגאה בהיותך מושלך כפגר מובס בתוך העמקים
"על ההרים" - כי העופות והחיות ישאום שמה לאכלםפסוק ו
מצודת ציון
"צפתך" - ענין שטיית המים ממעל כמו צפו מים (איכה ג)
"ואפיקים" - הם המקומות שהמים נגרים ושוטפים בחוזק כמו כאפיקים בנגב (תהלים קכו)
מצודת דוד
"ואפיקים" - מקומות המים יתמלאו מדמי ההרוגים שבך והמים תהפך לדם
"ארץ צפתך" - ארצך שמי היאור צפים עליה להשקותה הנה אז אשקה אותה מדמך וכ"כ יתרבה הדם עד שתלך גם על ההריםפסוק ז
מצודת ציון
"בכבותך" - מלשון כבוי
"והקדרתי" - ענין שחרות וחושך כמו שמש וירח קדרו (יואל ב)
מצודת דוד
"והקדרתי וגו'" - הוא על דרך ההפלגה מרוב הצרה הבאה עליו כי העומד בצרה דומה לו כל העולם כחושך
"וכסיתי וגו'" - כי כשמכבים נר המאיר הוא מעלה עשן ולפי גודל הנר כן הוא מרבית העשן והמשיל את פרעה בגודל הצלחתו לנר גדול ולכן אמר כשאכבה אותך יהיה עשן רב ויכוסה השמים בהעשןפסוק ח
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת דוד
"והכעסתי" - דרך האדם לכעוס בעצמו כשבא לו צער
"בהביאי" - הכעס הזה יהיה כשיהיה נשמע שבר מכתך בארצות הגוים הרחוקים אשר לא ידעתםפסוק י
מצודת ציון
"והשמותי" - ענין תמהון
"ישערו" - מלשון רוח סערה
"בעופפי" - מלשון עפיפה ופריחה ובלשון שאלה יאמר על ההעברה
מצודת דוד
"איש לנפשו" - כ"א יחרד בעבור נפשו ביום מפלתך כי יפחד שלא תעבור החרב גם עליו
"ישערו וגו'" - ר"ל בעבורך יחרדו כמו מרוח סערה
"בעופפי" - בעת תעופף חרבי על פניהם ר"ל בעת יחלוף נבוכדנצר דרך ארצם כי הוא יקרא חרב ה'
"וחרדו לרגעים" - בכל רגע יוסיפו בחרדה
"והשימותי" - אתמיה על מפלתך עמים רביםפסוק יא
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת ציון
"בחרבות" - לשון חרב
"המונך" - המון עמך
"עריצי" - ענין חוזק
"ושדדו" - ענין עושק
מצודת דוד
"בחרבות גבורים" - הם הכשדים
"כולם" - כל הבאים עליך יהיו החזקים שבגוים
"את גאון מצרים" - את ממשלת מצריםפסוק יג
מצודת ציון
"תדלחם" - ענין רמיסה עם העכירה
"ופרסות" - כן יקראו הנעלים שברגלי הבהמות
מצודת דוד
"ולא תדלחם" - עוד לא ידרכו במים לעשות אותם עכורים לא רגל אדם ולא פרסות בהמה כי אכרית הכל
"והאבדתי וגו'" - כי האויב יקחם ולא ילכו עוד על המים הרבים לשתות מימיו בהיותם רועים על העשבים הגדלים בשפת המיםפסוק יד
מצודת ציון
"אשקיע" - ענין נפילת הדבר בעומק כמו ושקעה כיאור מצרים (עמוס ט)
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת ציון
"ונשמה" - מלשון שממון וכפל הדבר על הפלגת השממון
מצודת דוד
"וידעו" - אז ידעו שאני ה' הנאמן לשלם גמול
"בתתי" - זה יהיה בעת אתן את ארץ מצרים להיות שממה וחוזר ומפרש הארץ תהיה שממה וריקנית מהבריות הממלאין אותה בעת אכה כל היושבים בהפסוק טז
מצודת ציון
"בנות" - ענין עדה כמו בת בבל (תהלים קלז)
מצודת דוד
"על מצרים" - כאומר אל תקוננו הקינה ההיא על חורבן ארצות אחרות כ"א על מצרים לבדה כי היא מיוחדת לה לפי יאוריה
"קינה היא" - הנבואה הזאת היא קינה ולכן קוננו הקינה ההיא ואתן בנות הגוים תקוננה אותהפסוק יז
מצודת דוד
"בחמשה עשר לחדש" - הוא הנזכר למעלה בשני עשר חדש
"בשתי עשרה שנה" - למלכות צדקיהו והוא שנה אחת אחר החורבןפסוק יח
מצודת ציון
"נהה" - מלשון נהי ויללה
"אדירים" - חזקים
מצודת דוד
"אותה" - ר"ל היא תרד ראשונה ואח"ז ירדו גוים אדירים וההורדה תהיה אל ארץ תחתית הוא הקבר להיות שם עם יורדי בור אשר מעולם ויאמר על המלחמה הגדולה אשר תהיה לעתיד בימי המשיח
"נהה" - אמור נהי וקינה על המון מצרים
"והורידהו" - ר"ל אמור בספורי הקינה שירד וההורדה תהיה אל ארץ תחתית האמור בסוף המקראפסוק יט
מצודת ציון
"נעמת" - מלשון נעים ונחמד
"ערלים" - ערלי לב וכן תרגם יונתן רשיעיא
מצודת דוד
פסוק כ
מצודת דוד
"בתוך" - אנשי מצרים יפלו בתוך שאר חללי חרב ודומה להם וכפל הדבר רבות פעמים כדרך מליצת הנבואה
"חרב נתנה" - עדת מצרים תהיה נתנה לחרב ואתם ההורגים משכו אותה וכל המון עמה אל החרבפסוק כא
מצודת ציון
"אלי" - ענין חוזק כמו ביד אל גוים (לעיל לא)
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת דוד
"כולם חללים" - כל הנקברים שמה יהיו החללים הנופלים בחרב ולא מת מי מהם מיתת עצמו
"סביבותיו קברותיו" - סביבות קברות המון מצרים יהיו קברות קהל אשור ר"ל סמוך להם
"שם אשור" - במקום המלחמה ההיא יפול גם אשור וכל קהלהפסוק כג
מצודת ציון
"בירכתי" - ענין סוף ואחרית כמו ולירכתי המשכן ימה (שמות כ"ו)
"חתית" - ענין שבר כמו חתתה קשתותם (ירמיהו נא)
מצודת דוד
"אשר נתנו חתית" - ר"ל וזה יבוא להם בגמול שנתנו שבר ומחיתה רבה בא"י הקרויה ארץ חיים (ע"ש שבה יחיו המתים בזמן התחיה) וזהו כי אשור הגלה עשרת השבטים ולכן יקבלו גמולם משלם
"ויהי קהלה" - ר"ל לכן יהיה כל קהלה סביבות קבורתם של מצרים כי כולם יהיו חללים הנופלים בחרב ולא מת מי על מטתו ולכן לא ירבו קברים
"אשר נתנו וגו'" - ר"ל אשר בעבור זה שיהיו חללי חרב לכן נתנו קברותיהם בסוף עמק הבור כי כן הדרך לקבור חללי חרב מלחמה לעשות חפירה גדולה ועמוקה ומשליכים את כולם לתחתית הבור משא"כ איש יחידי המת על מטתו שהדרך הוא לקברו ממעל ולא בעומק רב ובזה יפרש אמריו לומר איך יהיה מהאפשר שיהיו כולם סביבות מצרים הלא רבים ימותו במלחמה ואיך יהיו כולם סמוכים למצרים ואמר לפי שיהיו כולם מתי חרב ולא ירבו קבריםפסוק כד
מצודת ציון
"וישאו" - מלשון משא וסבל
מצודת דוד
"וישאו" - ולכן ישאו גם המה את הכלימה הראויה להם ולהיות נאבדים בחרב עם שאר יורדי בור שנפלו בחרב
"אשר נתנו" - בזה יפרש במה היו ערלי לב ומה הרשיעו ואמר העל אשר נתנו שבר ומחיתה בארץ חיים כי גם עילם בא לעזרה לנבוכדנצר לצור על ירושלים כמ"ש ועילם נשא אשפה (ישעיהו כב)
"אשר ירדו" - ר"ל על כי ירדו אל ארץ תחתית כשהם ערלי לב ולא שבו קודם שנהרגו
"כולם חללים" - כל מתיהם יהיו חללים הנופלים בחרב וא"כ יקברו רבים בקבר אחד ויהיו סמוכים לקברות מצרים
"סביבות קבורתה" - סביבות קברות מצרים יהיה קברות עילם
"שם עילם" - במקום המלחמה ההיא יפול גם עילם וכל המון עמהפסוק כה
מצודת דוד
"כי נתן" - על כי נתן שברם בארץ חיים לכן ישאו הכלימה הראויה להם עם שאר יורדי בור אשר כל אחד מהם היה נתון בתוך חללי חרב בחפירה עמוקה ורחבה וכפל הדבר וכדרך המליצה
"בתוך חללים" - בתוך שאר חללי חרב יתנו לה משכב להיות דומה להם כמה שהיה כל המונה סביבותיו של מצרים בקברותיה כי כל הרשעים ההם יהיו חללי חרב ורבים יקברו בקבר אחד ויהיו כולם סמוכים לקברות מצריםפסוק כו
מצודת ציון
"מחוללי" - מלשון חלל והרג
מצודת דוד
"כי נתנו" - בזה יפרש במה הרשיעו ואמר על אשר נתנו שברם בארץ חיים (כי גם הם יתכן שעזרו להאויב הבא על ישראל או בימי אשור או בחורבן הבית הראשון או בשני)
"סביבותיו" - סביבות קברות מצרים יהיה קברות כל אחת מהן
"כולם ערלים" - כל הרשעים ההם יהיו חללי חרב ולכן יקברו רבים בחפירה אחת ויהיו כולם סמוכים לקברות מצרים
"וכל המונה" - המון כל אחת מהן
"שם משך תובל" - במקום המלחמה ההיא יפלו גם משך ותובלפסוק כז
מצודת ציון
"נופלים" - על המיתה יאמר
"חרבותם" - מלשון חרב
מצודת דוד
"כי חתית" - כאומר ומה הם העוונות אשר הגבורים ההם נתנו שבר בארץ החיים
"ותהי עוונותם" - כאומר אבל בדבר אחד המה גרועים מחללי חרב כי הם כבר קבלו עונש מה על עוונם הואיל ונהרגו בחרב אבל אלו לא קבלו עדיין עונש כלל וכל עוונותם המה על עצמותם ונכונים הם לקבל עונש שהעוונות ישברו העצמות
"ולא ישכבו" - חללי העובדי כוכבים ההם לא ישכבו בקבר עם ערלי הלבב הנופלים במיתת עצמם אשר ירדו אל השאול עם כלי מלחמתם ר"ל שקברו אותם עם כלי מלחמתם והמקברים נתנו את חרבותם תחת ראשיהם לכבוד ולתפארת (כי כן היה דרכם לעשות כזאת להודיע שרגיל היה ללכת במלחמה ומת מיתת עצמו ולא נהרג) ור"ל החללים ההם לא ישכבו עמהם ולא ידמו להם בדבר הכבוד הזהפסוק כח
מצודת דוד
פסוק כט
מצודת דוד
"המה" - ר"ל גם המה ישכבו עם ערלי לבב האלו ועם שאר יורדי בור שמתו מיתת עצמם אשר העוונות המה עדיין על עצמותם ומעותדים לקבל גמול כי גם הם הרעו לעשות
"שמה אדום" - במקום מלחמה ההיא יפלו גם אדום ומלכיה וכל נשיאיה
"אשר נתנו בגבורתם" - ר"ל עם כל גבורתם נתנו עם שאר חללי חרב ודומה להם ולא הועיל להם הגבורהפסוק ל
מצודת ציון
"נסיכי" - ענין שררה כמו נסיכי סיחון (יהושע יג)
"צדוני" - כמו צדונים ונפלה המ"ם
מצודת דוד
"וישכבו ערלים" - ערלי הלבב האלו ישכבו עם שאר חללי חרב ודומה להם וישאו הכלימה הראויה להם עם שאר יורדי בור מחללי החרב אשר יקברו בבזיון בחפירה אחת רבים מהם
"בחתיתם" - בעת שישברו יתביישו מגבורתם אשר לא הועיל להם להנצל מיד החרב ולפי שהיו מפורסמים בגבורה אמר כן
"שמה נסיכי צפון" - במקום המלחמה ההיא יפלו גם נסיכי צפון כולם איש לא נעדר וגם כל אנשי צידון אשר ירדו לקבר עם שאר החללים ודומה להםפסוק לא
מצודת ציון
"ונחם" - מלשון תנחומין
"חילו" - צבאות עמו
מצודת דוד
"חללי חרב" - בזה יפרש על מה יהיה התנחומין ואמר על כי יהיה חללי חרב פרעה וכל חילו
"אותם" - כל החללים האלה יראה פרעה ויהיה לו תנחומין על כל המון עמו (כי כן הדרך כשרואה אדם אשר הצרה הבאה עליו באה גם על אחרים תחשב לו לתנחומין)פסוק לב
מצודת דוד
"והושכב" - וגם הוא יהיה מושכב בתוך שאר ערלי הלבב עם שאר חללי החרב ומי הוא המושכב פרעה וכל המון עמו
"כי נתתי" - כי אני אתן את שברי בארץ חיים ר"ל בגזירתי תהיה השבירה בארץ חיים כי בא"י תהיה המלחמה ההיא לקבל שם הגמול במקום הרשע שם המשפט
<< · מצודות על יחזקאל · לב · >>