קטגוריה:יחזקאל כג מג
ואמר לבלה נאופים
עת יזנה [עתה יזנו] תזנותה והיא
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וָאֹמַר לַבָּלָה נִאוּפִים
עת יזנה [עַתָּה יִזְנוּ] תַזְנוּתֶהָ וָהִיא.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וָאֹמַ֕ר לַבָּלָ֖ה נִֽאוּפִ֑ים עת עַתָּ֛ה יזנה יִזְנ֥וּ תַזְנוּתֶ֖הָ וָהִֽיא׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וָ/אֹמַ֕ר לַ/בָּלָ֖ה נִֽאוּפִ֑ים עת יזנה [עַתָּ֛ה יִזְנ֥וּ] תַזְנוּתֶ֖/הָ וָ/הִֽיא׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
"ואומר לבלה נאופים עתה יזנו וגו'" - אמר לי לבי על זו שבלתה והזקינה בנאופים מעתה שהזקינה יזנו תזנותיה ממנה ותצא תאות זנותה מלבה ותחזור בה והרי היא עודנה בזנוניה כאשר בתחלה
"יזנו" - יצאו כל זונה תרגום נפקת ברא כך שמעתי וכן ת"י
"לבלה נאופים" - כמו לבלה בנאופים כאשר תאמר ותשב בית אביה (בראשית לה) כמו בבית אביה ירחצו מים (שמות ל) כמו ירחצו במים ויצאה חנם (שם כא) ואם בית אישה נדרה (במדבר ל) וכן פירש דונש ומנחם חברו עם תבל עשו (ויקרא כ) ולא יתכנו דבריומלבי"ם (כל הפרק)
"ואמר" ואני הבעל כשראיתי כ"ז אמרתי, "לבלה נאפים עתה יזנו תזנותיה והיא", אמרתי "נאופים" האלה, אשר "עתה יזנו" הזונים יהיו "לבלה", הנאוף הזה יבלה את הזונים ויהיו לבלה וקרבון.
"תזנותיה והיא" ר"ל בין תזנותיה בין היא שגם היא הזונה עצמה תהיה לבלה, (היא החולי והצרעת המתדבקת בזונים המבלה כל גופם ואיבריהם), קללתי אותם, שהבלה המתדבקת בנאופים יבא עליהם, על תזנותיה ועליה כל מה שיזנו עתה תדבק בם צרעת המבלה:
ביאור המילות
(מג-מד) "לבלה". היא שם המופשט של הצרעת המתדבק בנואפים ומכלה את בשרם ועצמותיהם, כמו חילי הצרפתים בזה"ז, וחולי הזאת קורא ג"כ בשם אשות הזמה אשות שם הרבים משם אש. האש הבוער והקדחת הבא מסבת הזימה, ונשתנה משקלו להורות שהוא אש משונה מעצם עד בשר יכלה, ור"ל נאופים (אשר) עתה יזנו הנואפים ותזנות של הנואפות והיא (היינו הנואפת עצמה), כולם יהיו לבלה, החולאת הזאת ששמה בלה, תקחם. ומ"ש ויבא מוסב על שם בלה. וכבר התבאר אצלי שבשמות המופשטים ישמש עליהם לפעמים בלשון זכר ולפעמים בלשון נקבה, לכן אמר ויבא בלשון זכר על תוקף ביאתו, וכאשר יצייר הבלה כבא על אשה זונה, ר"ל שנדבק בה כמער איש ולויות. וכן יצייר שאשות ולהבות הזימה, באו אליהם בשחפת וקדחת להשחיתם, והיא מליצה נפלאה מאד:
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"והיא" - אבל עדיין היא בהוייתה כמו מאז ודוגמתו איה ה' אלהי אליהו אף הוא (מלכים ב' ב) ור"ל אף הוא בהוייתו בכל עת ולא ישתנה
"ואמר לבלה נאופים" - אמרתי על הזקנה שנזדקנה בנאוף עתה יסורו ממנה תזנותיה הואיל וכבר שבעה בזנות ר"ל חשבתי שאחר שעבדו זמן רב לאלהי העמים וראו שאין בהם ממש יפרשו מהם
מצודת ציון
"לבלה" - ענין זקנה כמו אחרי בלותי (שם יט)
"יזנו" - ר"ל יסורו ועש"ז תקרא המנאפת זונה על כי סרתם מבעלה להבעל לאחר
"והיא" - ר"ל כשהיתה כן היא
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "יחזקאל כג מג"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.