רש"י על יחזקאל כג
<< · רש"י על יחזקאל · כג · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 23 פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 24 פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 25 פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 26 פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 27 פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 28 פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 29 פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 30 פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 31 פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 32 פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 33 פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 34 פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 35 פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 36 פסוק מד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 37 פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 38 פסוק מו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 39 פסוק מז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 40 פסוק מט (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"שתים נשים" - תרתי מדינן דאינון כתרתין נשין
"בנות אם אחת" - שתיהן מכנסיה אחת נחלקו לשתים בימי רחבעםפסוק ג (כל הפסוק)
"שמה מועכו" - בני מצרים את שדיהם ל' ומעוך (ויקרא כב)
"ושם עשו" - המצריים את דדי בתוליהן כלומר למדום את דרכי תועבותם עשו איטיינירי"ש בלע"זפסוק ד (כל הפסוק)
"ושמותן" - בכינוי אהלה ואהליבה
"ושמותן" - הראשונים שומרון היא שאני מכנה אהלה שנעשית אהל מתחילה לעגלי ירבעם ובית הבעל לאחאב ואע"פ ששומרון לא נבנתה אלא בימי עמרי קורא את מלכי ישראל על שמה שמשנבנית נעשית ראש
"אהליבה" - על שם שאהלי היה בה ומקדשיפסוק ה (כל הפסוק)
"ותעגב" - ותתאוה אישויי"ר בלע"ז ל"א דיששירי"ר
"אל אשור קרובים" - שהיו שכנים לה ושלחו להם להיות להם לעזר זה היה מנחם בן גדי (מלכים ב ט"ו) שנתן מס לפול מלך אשור להיות ידו אתו להחזיק הממלכה בידו והנביא מדמה הדבר לאשה מנאפת שאם היו עובדים להקב"ה לא נצטרכו למלכי אשורפסוק ז (כל הפסוק)
"ותתן תזנותיה עליהם" - לב ניאופים ורוח זנונים נתנה עליה' שהית' מתאוה להם
"ובכל אשר עגבה וגומר" - בכל העכו"ם אשר נשתתפה עמהם למדה דרכיהם ונטמא בגילוליהםפסוק ח (כל הפסוק)
"ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה" - גם על מלכי מצרים סמכו שמצינו (שם יז) בהושע בן אלה אשר שלח מלאכים אל סוא מלך מצרים
"כי אותה שכבו וגו'" - ומאז וישפכו תזנותם עליה תאות זנונים נכנס בה מימי נעוריהפסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"ותהי שם לנשים" - לוקח מהן קללה לכל הנואפות להווסר ממנה ראו מה עלתה לפלונית על זימתה
"ושפוטים" - כמו שפטים יושטישא"ט בלע"זפסוק יא (כל הפסוק)
"ותרא אחותה אהליבה" - את כל הרעה אשר בא לאחות' על זנוניה ולא יראה
"ותשחת עגבתה" - תאותה זויט"ר בלע"זפסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"ותוסף אל תזנותיה" - להתאוות לצלמים שלא ראתה אותם אלא דמותם
"מחוקה על הקיר בששר" - כזאת לא עשתה אחותה
"צלמי כשדים" - דמות אנשי כשדים שמשונין בלבושיהון
"בששר" - מיני ציורפסוק טו (כל הפסוק)
"חגורי אזור" - כן דרך לבושי כשדים
"סרוחי טבולים" - יתירי כובעים גדולים ומנחם פירש כמו ויטבלו הכתונת בדם (בראשית לד) ופתרון סרוחי טבולי' כן הוא סרח העודף (שמות כו) מן המצנפת צבועה טבולים אין לו דמיון ופתרונו לפי הענין וכן ת"י מחתין קולסין
"שלישים" - גבוריםפסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
"ויבאו אליה בני בבל למשכב דודים" - כרתו יחד ברית ואומר אני שזה נאמר על חזקיה ששמח על מלאכי מרודך בלאדן (ישעיהו לט) והאכילן על שלחנו והראם את כל בית נכותה ודוגמא שאמר הנביא אנשי מחוקה על הקיר לפי שמארץ רחוקה באו ולא היו בני כשדים רגילים אצלם כמו שנאמר שם מארץ רחוקה באו אלי ובשביל ראות פניהם פעם אחת נתחבבו עליו והקפיד הקב"ה על הדבר כמה שנאמר הנה ימים באים ונשא את כל אשר בביתך וגו' (שם) (ובדברי הימים ב לא) ולא כגמול עלי השיב חזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף גדול וגומר
"ותקע נפשה מהם" - שמרד בהם יהויקים וצדקיהו ותקע אשלוקי"ר בלע"ז ותקע כמו (בראשית לה) ותקע כף ירך יעקב
"הוקעה" - לשון חבור ותקיעת עץ בארץ הוא וכן בהשתלפו מן הארץ יפול בו ל' קעייה כאשר תאמר ותשרש שרשיה (תהלים פ) לשון קליטה ובכל תבואתי תשרש לשון עקור וכן בסעיפיה פוריה (ישעיהו י) ל' ענפים ומסעף פארה (שם י) לשון קוצץ ענפי העץ ופארותיופסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
"ותעגבה על פלגשיהם" - על פלגשות' להיות להם לפלגש
"אשר בשר חמורים בשרם" - אבר תשמיש
"וזרמת סוסים" - לשון רבוי תשמיש שמרבים תשמיש יותר משאר כל הזכרים שבבהמה זרמת קלוח הזרע כמו זרם מים עבר (חבקוק ג)פסוק כא (כל הפסוק)
"ותפקדי" - ותזכרי
"בעשות" - לשון כבישהפסוק כב (כל הפסוק)
"את מאהביך" - את כשדים אשר ערבו על חזקיהו
"את אשר נקעה נפשך מהם" - אשר חזר צדקיהו ושנאם ומרד בהםפסוק כג (כל הפסוק)
"פקוד ושוע וקוע" - ת"י שם מדינות ומקרא מסייעו (בספר ירמיהו נ) על הארץ מרתים עלה עליה ועל יושבי פקוד והפותרים אומרים ל' פקודים ושרים ושלטונים
"וקרואים" - שמונ"ץ בלע"זפסוק כד (כל הפסוק)
"הצן" - פירש דונש אחד מכלי המלחמה הוא ואני אומר לשון הקפות מחנות כמו ולצנינים בצדיכם (במדבר לג) ולמשירין מקפנכון הצן מנחם פירשו כמו צנה וסוחרה אמתו (תהלים צא) ואין דונש מודה לו והתרגום שמתרגם וייתון עלך במאני זיינא מסייע לדונש הוצן כמו בהוצן ויש משמע הוצן כמו חוצן מן והביאו בניך בחוצן (ישעיהו מט) שפירושו זרוע וכן ובאו עליך הוצן (כאן) ועניינו חיל כמו וזרועות הנגב (דנייאל י"א) שפירושו וחיילות הנגב
"ונתתי לפניהם משפט" - מה שעלי לשפוט אעשה אותם שלוחי לעשות המשפט
"במשפטיהם" - משפט שלא כתבתי בתורתי והוא ממשפטי נימוסיהם ואיזה זה זה סימוי עינים שעוורו את עיני צדקיהופסוק כה (כל הפסוק)
"אפך ואזניך" - הם תפארת הפרצוף ולהם המשיל הכהונה והמלכות
"ואחריתך" - שאר העם
"ואחריתך תאכל באש" - ושפר ארעיך שהן אחריות לישען עליהם לפרנסהפסוק כו (כל הפסוק)
פסוק כח (כל הפסוק)
פסוק ל (כל הפסוק)
פסוק לב (כל הפסוק)
פסוק לג (כל הפסוק)
פסוק לד (כל הפסוק)
"ומצית" - לשון מוצץ עד התמצית אישוצרא"ש בלע"ז
"ואת חרשיה" - דימה כוס המשקה פורענות לישראל לכלי חרש שמשנשתבר אין לו תקנה כך משתבא תשועתם וישבר הכוס לא ישוב להשקותם עוד וכשהוא מדבר בהשקאת העכו"ם קורא אותו זהב שנאמר כוס זהב בבל ביד ה' המשכרת כל הארץ (ירמיהו נ)
"תגרמי" - כמו ועצמותיהם יגרם (במדבר כד) לא גרמו לבקר (צפניה ג) רונגיי"ר בלע"ז גורר בשיניו את סביבות העצם או החרש לרדות מעליו בשר הדבוק בו ומנחם חברו לשון שבירה וגם כן פתר ועצמותיהם יגרם וכן לא גרמו לבקרפסוק לה (כל הפסוק)
פסוק לו (כל הפסוק)
פסוק לז (כל הפסוק)
"ודם בידיהן" - בנאופיהם שפכו דם
"ואת גילוליהן נאפו" - נאוף שלהם עם גלוליהם היה
"וגם את בניהן וגו'" - וזהו שפיכות הדם שבידיהם (כלומר שהוציאו זרע לבטלה בידיהם ולא עשו תשובה)פסוק לח (כל הפסוק)
"טמאו את מקדשי ביום ההוא" - ביום ששחטו את בניהם לעכו"ם באות לפני במקדשי לעשות בו תועבה להכעיסני
"ואת שבתותי חללו" - שהיו שוחטין את בניהם בשבתפסוק מ (כל הפסוק)
"ואף כי תשלחנה" - וכל שכן קשה מן הכל כי תשלחנה להביא אליהן משרי העכו"ם אויביהן ורואין החלול שמחללות מקדשי
"שלוח אליהם וגו'" - מאת אהלה ואהליבה לבא אליהם
"והנה באו לאשר רחצת כחלת וגו'" - לאשר תרגם יונתן לאתר אללו"א בלע"ז אל מקום אשר יעדת להם לאמר במקום פלוני נצא לקראתכם מקושטות במרחץ וכחול
"כחלת" - מין צבע ושמו כחול וצובעות בו עיניהם אוקליר"א בלע"זפסוק מא (כל הפסוק)
פסוק מב (כל הפסוק)
"וקול המון" - של אומות רבות היו בה ולא המון של מלחמה אלא קול המון שליו
"ואל אנשים" - בשביל אנשים ושל אנשים היו אותו המון ולא של בהמה
"מרוב אדם" - שהיו בתוכה המובאים לנאוף מן המדבר
"סבאים" - שהיו דרין סביב לה משכיניה עמון ומואב וכן תרגום סבאים מסחור סחור
"ויתנו" - אהלה ואהליבה צמידים אל ידיהן להתקשט לנאוף כלומר עמון ומואב מתוך שהן רבים היא מתקשטת ומתפארת להם ומתוך שהם שכיניה מתפארת לעיניהם בקישוטיה לפיכך ויתנו אהלה ואהליבה צמידים על ידיהם כדי שיהו נאות בעיני הנואפים וי"ו של ויתנו יתירה כמו אותה של עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (שמות יד) וכמו אותך של ואשר לא שם לבו אל דבר ה' ויעזב (שם ט)פסוק מג (כל הפסוק)
"ואומר לבלה נאופים עתה יזנו וגו'" - אמר לי לבי על זו שבלתה והזקינה בנאופים מעתה שהזקינה יזנו תזנותיה ממנה ותצא תאות זנותה מלבה ותחזור בה והרי היא עודנה בזנוניה כאשר בתחלה
"יזנו" - יצאו כל זונה תרגום נפקת ברא כך שמעתי וכן ת"י
"לבלה נאופים" - כמו לבלה בנאופים כאשר תאמר ותשב בית אביה (בראשית לה) כמו בבית אביה ירחצו מים (שמות ל) כמו ירחצו במים ויצאה חנם (שם כא) ואם בית אישה נדרה (במדבר ל) וכן פירש דונש ומנחם חברו עם תבל עשו (ויקרא כ) ולא יתכנו דבריופסוק מד (כל הפסוק)
"ויבוא אליה" - כל אשר מלאו לבו
"אשות הזמה" - נשי הזמהפסוק מה (כל הפסוק)
"ואנשים צדיקים" - אנשים דיינים שרי מלך בבל ומלך אשור וי"ת זכאין בקיבליהון לפי מעשיהן של אלו הזונות צדיקים הגוים מהנה
"משפט נאפות וכו'" - כמו שמפורש אחריו