פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל כג מב

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים [סבאים] ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵו בָהּ וְאֶל אֲנָשִׁים מֵרֹב אָדָם מוּבָאִים סובאים [סָבָאִים] מִמִּדְבָּר וַיִּתְּנוּ צְמִידִים אֶל יְדֵיהֶן וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת עַל רָאשֵׁיהֶן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְק֣וֹל הָמוֹן֮ שָׁלֵ֣ו בָהּ֒ וְאֶל־אֲנָשִׁים֙ מֵרֹ֣ב אָדָ֔ם מוּבָאִ֥ים סובאים סׇבָאִ֖ים מִמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּתְּנ֤וּ צְמִידִים֙ אֶל־יְדֵיהֶ֔ן וַעֲטֶ֥רֶת תִּפְאֶ֖רֶת עַל־רָאשֵׁיהֶֽן׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְקַל אִתְרְגוּשְׁתְּהוֹן דִי שְׁלַן שְׁלֵיוָא בְהוֹן וְלִתְקוֹף גִבָּרִין מִסְגֵי אֱנָשָׁא אָתָן מִסְחוֹר סְחוֹר מִמַדְבְּרָא וִיהָבוּ שֵׁירִין עַל יְדֵיהוֹן וְכֶתֶר דְתוּשְׁבְּחָתָא עַל רֵישֵׁיהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקול המון" - של אומות רבות היו בה ולא המון של מלחמה אלא קול המון שליו

"ואל אנשים" - בשביל אנשים ושל אנשים היו אותו המון ולא של בהמה

"מרוב אדם" - שהיו בתוכה המובאים לנאוף מן המדבר

"סבאים" - שהיו דרין סביב לה משכיניה עמון ומואב וכן תרגום סבאים מסחור סחור

"ויתנו" - אהלה ואהליבה צמידים אל ידיהן להתקשט לנאוף כלומר עמון ומואב מתוך שהן רבים היא מתקשטת ומתפארת להם ומתוך שהם שכיניה מתפארת לעיניהם בקישוטיה לפיכך ויתנו אהלה ואהליבה צמידים על ידיהם כדי שיהו נאות בעיני הנואפים וי"ו של ויתנו יתירה כמו אותה של עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (שמות יד) וכמו אותך של ואשר לא שם לבו אל דבר ה' ויעזב (שם ט)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וקול המון שלו בה", ר"ל ובמטה הזאת נמצא קול המון של אנשים שהם בשלוה ואין פוחדים מאומה, שלא כזונים שבאים בשתיקה ואינם שלוים כי פוחדים מבעלה, כי הם משמיעים קול המון במטה והם שלוים בלתי מתיראים, "ואל אנשים מרב אדם מובאים" ר"ל אל אנשים שהם מובאים מרוב אדם אנשים, שאנשים רבים הלכו להביאם, ומי הם האנשים "סבאים ממדבר" הם אנשים שכורים שסבאו יין הרבה ובאים ממדבר, ר"ל אנשים שכורים ופראים מדבריים (שאדם רב הביאו אותם אליך בפרהסיא גדולה) אל אנשים האלה, "ויתנו צמידים אל ידיהן" נתנו המביאים אותם צמידים על ידיהם, "ועטרת תפארת על ראשיהן" שידמה שהם שרים גדולים ונכבדים, ר"ל שהבאת אליך אנשים נבזים ושפלים, ושמת בראשם עטרות ועל ידיהם צמידים לכבדם ולנאף עמם, וכ"ז עשית בפרהסיא גדולה מאד:


ביאור המילות

"ואל אנשים ויתנו צמידים". ר"ל נתנו צמידים אל אנשים, והוי"ו כוי"ו ביום השלישי וישא אברהם את עיניו:

"וסבאים". פי' שכורים כמו אל תהיו בסבאי יין:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויתנו צמידים" - כי נתנו צמידים על ידיהן וגו' להתקשט ביותר ומצאה חן בעיני כולם ולא עשו עמה רעה ר"ל שהיתה מתאהבת לכולן לעבוד לכל אלהי העמים

"ואל אנשים" - ר"ל עם האנשים הבאים על כי היו בני אדם מרובים היה מובא עמהם גם אנשי סבא מן היושבים במדבר וכאומר עכ"ז היה לה רוב שלוה עם כי אנשי סבא המה אכזרים ואנשי רשע

"וקול המון" - קול המיית שלוה היה נשמע בה לא קול המיית מלחמה

מצודת ציון

"המון" - מלשון המייה

"שלו" - מלשון שלוה

"ואל" - כמו ועם וכן ואשה אל אחותה (ויקרא יח)

"סבאים" - שם אומה סבא

"צמידים" - שם העדי של הזרוע כמו ושני צמידים על ידיה (בראשית כד)