פתיחת התפריט הראשי

מצודות על יחזקאל כג


תוכן עניינים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שתים נשים" - ר"ל שתי מלכיות באו מכנסיה אחת והם מלכות יהודה ומלכות אפרים

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עשו" - המצרים משמשו וכתשו הדדים בעודן בתולות והוא כפל ענין במ"ש ור"ל עוד היו במצרים התחילו לעבוד עבודת כוכבים של מצרים ולפי שעשו שם דבר מועט לכן אמר מעכו ועשו שאין בה זנות ממש

"שמה" - בהיותן במצרים מעכו הנואפים את שדיהן והוא ענין התחלת הזנות ובדרז"ל וכי מה עשה לה ערבי הלז וכי מפני שמיעך לה בין דדיה וגו' (כתובות לו)

"ותזנינה" - בעת נעוריהן כשהיו במצרים זנו עמהם

מצודת ציון

"מעכו" - ענין סחיטה וכתישה במשמוש היד ודוגמתו ומעוך וכתות (ויקרא כב)

"שדיהן" - הם דדי האשה

"עשו" - גם הוא ענין סחיטה וכתישה במשמוש היד וכן הנני עושה את כל מעניך (צפניה ג)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אהליבה" - ע"ש שהיה אהלי בה והוא בית המקדש ורצה לומר לקחתים לי לעם והם פרו ורבו וגדלו והצליחו

"שומרון אהלה" - זו שהיה שם הכנוי שלה אהלה שם העצמי היא שומרון ונקראת אהלה ע"ש שהיה בה אוהל לעגלי הזהב וכאומר אהל שלה ואין לי חלק בה

"ותהיינה לי" - לקחתי אותן לי לנשים

"ושמותן" - העצמי

"ושמותן" - בשם הכנוי

"אהלה הגדולה" - הגדולה שבהן נקראת אהלה ואהליבה היה שם אחותה הנטפלת עליה הקטנה ממנה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותעגב" - חשקה חשק הזנות על תאות מאהביה וחוזר ומפרש חשקה היה אל בני אשור כאילו היו קרובים אליה

מצודת ציון

"ותעגב" - כן יקרא חשק הזנות כמו מאסו בך עוגביה (ירמיהו ד)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לבושי תכלת" - לפי שהיו מלובשים בצבע תכלת והיו פחות וסגנים וכולם היו בחורים חמודים ופרשים ולתוספת ביאור אמר רוכבי סוסים ולא הולכי רגל

מצודת ציון

"תכלת" - שם צבע חשוב

"פחות וסגנים" - ענין שררה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובכל אשר עגבה" - ולכל מי שחשקה נטמאיה בכל תועבותיהם המאוסים כגלל של רעי כי כן זנתה ונאפה עמהם ר"ל סרתה מעלי וחשקה לפסילי אשור בראותה מרבית הצלחתם וכמו שחשקה כן עשתה ועבדה לפסיליהם

"ותתן תזנותיה עליהם" - ר"ל לכן נתנה רוח זנונים עליהם וחשקה להם לכל הנבחרים מבני אשור

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת תזנותיה ממצרים" - חשק הזנות שהיה לה ממצרים לא עזבה כי בני מצרים שכבו עמה בנעוריה בדרך חיבה והמה משמשו וכתשו דדיה בעודה בתולה ולכן נתקעה אהבתה בלבם וגם הם שפכו תאות זנותם עליה מאז ולכן לא עזבה אותם ר"ל שלא עזבה פסילי מצרים על כי הורגלה בהם מאז

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נתתיה" - מסרתי אותם ביד מאהביה ולתוספת ביאור אמר ביד בני אשור אשר חשקה להם

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לקחו" - בשבי

"ותהי שם לנשים" - הדבר הזה היה תועלת להיות שם ופרסום לנשים לבל יעשו כמעשיה וגם היה תועלת לעשות בה משפט הגמול הראוי ור"ל המקום מסרה ביד אשור ובזו וחללו את כבודה ומתחלה לקחו בניה ובנותיה והם בני גד ובני ראובן שגלו תחלה וארצה זבולון וארצה נפתלי שגלו אחריהם ואחר זה הגלו את שומרון ראש המלוכה הנקראת בשם אהלה ונעשה לה כזאת למען יוסר יהודה ולמען תשלום שכר גמול העון

"המה" - עם כי היו אהובים עם כל זה עשו בה משפט וגילו ערותה וזהו הקלון שעושים לאשה זונה שמפשיטים בגדיה ומוליכים אותה ערומה בפני הבריות

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותרא" - ראתה את כל הרעה שבאה על אחותה אהלה ולא לקחה מוסר והשחיתה בדבר עון וחשקה יותר ממנה ואת דבר הזנות השחיתה יותר מזנוני אחותה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל בני אשור" - חשקה אל בני אשור על כי היו פחות וסגנים וכאילו היו קרובים אליה

"לבושי מכלול" - ועל כי היו מלובשים במלבושים הכלולים בכל מיני יופי והיו פרשים ולתוספת ביאור אמר רוכבי סוסים וכולם היו בחורי חמד לזה חשקה להם

מצודת ציון

"מכלול" - מלשון כל ור"ל כלול בכל היופי וכן מכלל יופי (תהלים נ)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וארא" - ראיתי כמו שחשקה להם כן זינתה בפועל ונטמאה ודרך אחד לשתיהן כמו שעשתה אהלה כן עשתה אהליבה ר"ל גם היא חשקה לפסילי אשור בעבור מרבית הצלחתם וכמו שחשקה כן עבדה להם

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותוסף" - עוד הוסיפה על תזנותיה לחשוק למי שלא ראתה בעיניה ורק כשראתה אנשים חקוקים על הקיר צלמי אנשי כשדים מצויירים בצבע הששר

מצודת ציון

"אנשי" - כמו אנשים

"מחוקה" - מלשון חקיקה וציור

"הקיר" - הכותל

"צלמי" - דמות וצורה

"בששר" - שם מין צבע חשוב וכן ומשוח בששר (ירמיהו כב)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דמות" - זה היה דמות בני בבל היושבים בכשדים ארץ מולדתם

"מראה שלישים כולם" - כל צלמי הכשדים היה ממראה שרים ומושלים

"חגורי אזור" - כאילו חגורים על מתניהם באזור וכאילו בראשיהם מצנפות גדולות עודפות ותולות מאחוריהם והמה היו טבולים ושרוים במי צבעונים

מצודת ציון

"אזור" - חגורה

"סרוחי" - ענין עודף ויתרון כמו וסרח העודף (שמות כז)

"טבולים" - מלשון טבילה ר"ל שרויים

"שלישים" - שרים כמו ומבחר שלישיו (שם טו)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותשלח וגו'" - שיבואו לזנות עמה

"ותעגבה" - חשקה להם בעבור מראה עיניה שראתה יופי צלמי צורתם ומלבושיהם

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותטמא בם" - וכאשר נטמאה בם נמשכה אחריהם וסרתה רצונה מעצמה מסבת האהבה להם רצה לומר מגודל האהבה לא נשאר בה רצון כי הכל עשתה כפי רצונם

"למשכב דודים" - לשכוב עמה בדרך אהבה וחיבה וטמאו אותה במשכב הזנות

מצודת ציון

"דודים" - ענין אהבה וחבה

"ותקע" - ענין הסרה כמו ותקע כף ירך יעקב (בראשית לב)

"נפשה" - ענין רצון כמו אם יש את נפשכם (בראשית כג) "()" "סגירה"

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותקע" - אז סרה נפשי ורצוני מעליה והיתה שנואה בעיני כמו שסרתה נפשי מעל אחותה אהלה ושנאתיה ור"ל כששמעה הצלחת הכשדים ומרבית טובתם שלחה אליהם מלאכים לקבל פסיליהם לאלוה ומאוד נמשכה אחריהם ובעבור זה סרה נפשי ממנה כמו שסרה מאהלה

"ותגל תזנותיה" - וכאשר גלתה זנותה לעשות בפרסום וגלתה את בשר ערותה להלהיב חשק מנאפיה

מצודת ציון

"ותגל" - מלשון גלוי

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותרבה" - והיא הרבתה עוד את תזנותיה לזכור את הנעשה בימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר וגו'" - על אשר אבר התשמיש שלהם גדול כשל חמור וזרמת הזרע שלהם מרובה כזרם שפיכת זרע הסוסים ודרך זונה מופלגת בתכלית ההפקר להתאוות באלה

"ותעגבה" - חשקה אל פלגשותם להיות להם לפלגש המוכנת למשכב המשגל

מצודת ציון

"על פלגשיהם" - כמו אל פלגשותם

"בשר" - כן נקרא אבר המשגל וכן כי יהיה זב מבשרו (ויקרא טו)

"וזרמת" - מרוצת המים יקרא זרם כמו כזרם מים (ישעיהו כח)והושאל על שטיפת הזרע

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למען שדי נעוריך" - למען השדיים שהיו מעוכים בידם בימי נעוריך לכן חשקת עוד בהם וכפל הדבר במ"ש ור"ל שעבדה גם אלהי מצרים וזכרה מה שהורגלה בהם מאז

"ותפקדי" - זכרת את הזמה שעשית בנעוריך בעת שהיו דדיך מעוכים וכתושים במשמוש היד מבני מצרים

מצודת ציון

"ותפקדי" - ענין זכרון כמו מימים רבים תפקד (לקמן לח)

"בעשות" - ענין מעיכה וכתישה במשמוש היד

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והבאתים" - אותם אביא עליך להלחם בך בכל סביבך

"הנני מעיר וגו'" - אעיר עליך לבות מאהביך את אשר נמשכת אחריהם וסרתה רצונך מעצמך מסבת האהבה להם ולא נשאר בך רצון כי הכל עשית כפי רצונם

מצודת ציון

"מעיר" - מלשון התעוררות

"נקעה" - סרתה

"נפשך" - רצונך

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אותם" - יבואו עמהם

"בני בבל וגו'" - עכשיו יפרש מי הם הבאים

מצודת ציון

"פקוד וגו'" - שמות עיירות בבבל

"אותם" - עמהם

"פחות וסגנים" - מין שררה

"שלישים" - שרים ומושלים

"וקרואים" - ר"ל גדולים נקראים לכל דבר חשיבות וכן נשיאי עדה קריאי מועד (במדבר טו)

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונתתי" - אמסור בידם המשפט והם ישפטו אותך במשפטיהם שיעשו בך כאילו הם שלוחים לעשות משפט

"ישימו עליך" - ר"ל את אלה ישימו על עצמם לבוא עליך מסביב

"רכב וגלגל" - ברכב ובגלגל הם אופני הרכב

"הוצן" - בהוצן והוא שם כללי לכל כלי המלחמה

מצודת ציון

"הוצן" - תרגם יונתן במאני זיינא

"צנה ומגן" - שם כלי מלחמה עשוי להציל ולהגן ממכת חרב וחנית

"וקובע" - הוא כלי מגין על הראש כמו ונתן קובע נחשת על ראשו (שמואל א יז)

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואחריתך" - על הבתים והשדות יאמר הנשארים אחרי מות האדם

"יקחו" - בשבי

"ואחריתך" - סוף הפרצוף ושאריתו תפול בחרב

"ונתתי קנאתי בך" - אתן בך כעסי ויעשו עמך משפט בחמה ויסירו ממך אפך ואזניך כדרך משפט הזונות בכדי לנוולה

מצודת ציון

"קנאתי" - ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל (דברים לב)

"אפך" - הוא החוטם

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והפשיטוך וגו'" - כדרך שעושין לזונה להעמידה ערומה להכלימה

מצודת ציון

"והפשיטוך" - ענין הסרת המלבוש

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא תשאי וגו'" - כפל הדבר במ"ש ר"ל בני בבל יבואו עליה למלחמה והם יהיו שלוחי המשפט ויהרגו השרים והמושלים ויתר העם ומהם יקחו בשבי וישרפו בית המקדש ובתי הגדולים וישללו חמדת עשרם ומגודל הצרות לא תפנה עוד אל האלילים ולא תזכור באלהי מצרים

"והשבתי" - בעבור מרבית הצרות הבאות לא תהיה עוד רדופה אחר הזמה ואחר הזנות שנתקעה בלבך מארץ מצרים

מצודת ציון

"והשבתי" - ענין בטול ומניעה

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר נקעה" - אשר סרתה נפשך מהם לשנאותם וכפל הדבר במ"ש

"ביד אשר נשאת" - הם הכשדים שמרדת בהם

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונגלה" - אז יהיה נגלה חרפת זנותך כי מגמול המעשה יגולה ויוודע מעשה העון

"וזמתך ותזנותיך" - כפל הדבר במ"ש לפי מרבית הזנות ויאמר על עבודת הפסילים המחולפים

"ועשו אותך" - יעשו עמך דברים בשנאה ויקחו כל עשרך אשר יגעת לאספו ויעזבו אותך ערום ועריה מבלי לבוש

מצודת ציון

"ועריה" - מגולה כמו מקורה הערה (ויקרא כ)

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עשה אלה לך" - אלה הדברים נעשו לך בגמול שזנית אחרי עבודת כוכבים ויפרש אמריו לומר על אשר נטמאת בגלוליהם לקבלם לאלוה

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בדרך" - לפי שהלכת בדרך אהלה אחותך לכן אתן בידך את כוס החמה לשתותה כמו ששתתה היא (המשיל חמת ה' לכוס מלא יין המשכר ומבלבל את דעת האדם)

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תהיה לצחוק" - הבריות יצחקו בך וילעגו עליך בשיעור גדול עד שתהיה מרובה להכיל ולסבול כל הצחוק והלעג

"העמוקה" - אשר היא עמוקה ורחבה ומחזקת הרבה

"כוס אחותך" - הכוס ששתתה אחותך תשתי גם את

מצודת ציון

"להכיל" - לסבול כמו ומי מכלכל את יום בואו (מלאכי ב)

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כוס שמה ושממה" - הכוס הזה יהיה מתמהון לבב ושממון דוגמת כוס אחותך שומרון

"שכרון ויגון" - לא כדרך שותי כוס יין שהם שכורים ומבולבלים אבל הם שמחים כי היין משמח אבל מכוס החמה תהיה מלאה משכרון ומיגון

מצודת ציון

"שמה" - ענין תמהון כמו פנו אלי והשמו (איוב כא)

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אני דברתי" - ובודאי כן יהיה

"ושדיך תנתקי" - מרוב השכרות ובלבול הדעת תחבלי בעצמך לנתק ולעקור שדיך

"ואת חרשיה" - חרסי הכוס תשברי בשנייך ללעוס החרסים למצוץ כל הבלוע

"ומצית" - תמצוץ הבלוע

מצודת ציון

"ומצית" - מלשון מציצה

"חרשיה" - כמו חרסיה בסמ"ך

"תגרמי" - העצם יקרא גרם כמו גרמיו כמטיל ברזל (שם מ) ובדרך השאלה אמר על החרסים ור"ל תשבר החרסים כמו ובכל תבואתי תשרש (שם לא) ור"ל תעקר השורש

"תנתקי" - ענין עקירה והעתקה

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וגם את" - כמו שעשית למולי כן גם את סבלי גמול זימתך ואת תשלום תזנותיך

"ותשליכי" - כאדם המשליך דבר אחורי גופו לבל יראהו ולא יזכר בו

מצודת ציון

"גוך" - גופך כמו גוית שאול (שמואל א לא)

"שאי" - סבלי

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והגד" - אז הגד להן בהויכוח את כל תועבותיהן

"התשפוט" - האם רוצה אתה להתווכח עם אהלה ועם אהליבה

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"העבירו" - היו מעבירים ומוליכים לפסילים להיות להם למאכל

"ואת גלוליהן נאפו" - זהו עבודת הפסילים

"אשר ילדו לי" - ר"ל המיוחדים לי ללמוד בבית הספר

"כי נאפו" - בגלוי עריות

"ודם בידיהן" - שפכו דם נקי

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת שבתותי חללו" - כי גם בשבת העבירו את בניהן להם לאכלה

"טמאו וגו'" - בו ביום שהעבירו בניהן לפסילים באו אל המקדש להקריב בה קרבנות וטמאו את המקדש עם הקרבנות הואיל ואינם לי לרצון

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והנה כה עשו" - ר"ל הדבר שספרתי עשו בתוך ביתי

"ובשחטם" - ר"ל הוסיפו עוד לעשות כן בעת ששחטו את בניהם לפסילים אז באו אל מקדשי ביום ההוא למען חללו וכאומר הביאה היתה בכוונה מיוחדת לחלל המקדש ולבזותו

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר מלאך וגו'" - ר"ל השליחות היה על ידי מלאך השלוח אליהם בכוונה מיוחדת

"והנה באו" - והנה כן עשו ובאו אל המקום אשר רחצת שמה ומלאת עיניך עם הכחל והוא מין צבע וקשטת עצמך בקשוטים וראו בעיניהם מה שאת מייפה עצמך למצוא חן בעיני הנואפים הבאים

"ואף כי תשלחנה וגו'" - ר"ל כ"ש שעשתה עוד יותר תועבה אשר תשלחנה לאנשים שיהיו באים אליה מארץ מרחק ממקום שהם שם

מצודת ציון

"ואף כי" - ענינו כמו כ"ש וק"ו כמו אף כי אש אכלתהו (לעיל טו)

"מלאך" - שליח

"כחלת" - שם הצבע כחל ובדרז"ל לא כחל ולא שרק (כתובות י"ז)

"ועדית עדי" - ענין קשוט ותכשיט כמו ותעד נזמה (הושע ב')

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישבת" - ואח"ז ישבת על מטה מכובדת ויקרה ולפניך היה שולחן מסודר במיני מאכל (כי כן היה מנהגם להסב על המטה בעת האכילה) והקטרת והשמן שנתתי לך שמת על השולחן להאכיל את הנואפים ולסוכם בשמן ולהעלות ריח הקטורת אחר האכילה (כי כן היה מנהגם למשוח בשמן הטוב אחר האכילה ולהשים בשמים על הגחלים להעלות העשן לריח טוב) ר"ל שלחת אל העכו"ם לבוא ללמדך דרך תועבותם ועשית להם כבוד והראית חיבה יתירה ונתת להם דורונות ממה שהשפעתי לך

מצודת ציון

"ערוך" - מסודר

"וקטרתי" - עשן בשמים

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויתנו צמידים" - כי נתנו צמידים על ידיהן וגו' להתקשט ביותר ומצאה חן בעיני כולם ולא עשו עמה רעה ר"ל שהיתה מתאהבת לכולן לעבוד לכל אלהי העמים

"ואל אנשים" - ר"ל עם האנשים הבאים על כי היו בני אדם מרובים היה מובא עמהם גם אנשי סבא מן היושבים במדבר וכאומר עכ"ז היה לה רוב שלוה עם כי אנשי סבא המה אכזרים ואנשי רשע

"וקול המון" - קול המיית שלוה היה נשמע בה לא קול המיית מלחמה

מצודת ציון

"המון" - מלשון המייה

"שלו" - מלשון שלוה

"ואל" - כמו ועם וכן ואשה אל אחותה (ויקרא יח)

"סבאים" - שם אומה סבא

"צמידים" - שם העדי של הזרוע כמו ושני צמידים על ידיה (בראשית כד)

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיא" - אבל עדיין היא בהוייתה כמו מאז ודוגמתו איה ה' אלהי אליהו אף הוא (מלכים ב' ב) ור"ל אף הוא בהוייתו בכל עת ולא ישתנה

"ואמר לבלה נאופים" - אמרתי על הזקנה שנזדקנה בנאוף עתה יסורו ממנה תזנותיה הואיל וכבר שבעה בזנות ר"ל חשבתי שאחר שעבדו זמן רב לאלהי העמים וראו שאין בהם ממש יפרשו מהם

מצודת ציון

"לבלה" - ענין זקנה כמו אחרי בלותי (שם יט)

"יזנו" - ר"ל יסורו ועש"ז תקרא המנאפת זונה על כי סרתם מבעלה להבעל לאחר

"והיא" - ר"ל כשהיתה כן היא

פסוק מד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשות הזמה" - נשי הזמה

"ויבוא אליה" - כל הרוצה בא אליה כדרך שבאים אל אשה זונה מפורסמת כן באו וגו' ר"ל עבדה לכל עבודת גילולים שבעולם

מצודת ציון

"אשות" - מלשון אשה

פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ודם בידיהן" - מה ששחטו בניהן לעבודת גילולים

"משפט נואפות" - משפט הראוי בגמול הנאוף ומשפט הראוי בגמול שפיכת דם נקי

"ואנשים צדיקים" - הם שרי מלך בבל שהמה נחשבים לצדיקים למולן

פסוק מו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"העלה וגו'" - ר"ל אמור בנבואה שאני אעלה עליהן קהל רב ואתן אתהן לרעדה ולבזה

מצודת ציון

"קהל" - אסיפת העם

"לזעוה" - ענין חרדה ורעדה כמו והיית לזעוה (דברים כט)

"ולבז" - מלשון בזה ושלל

פסוק מז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וברא" - הוא יכרות אותן עם חרבותם

"ורגמו עליהן אבן קהל" - בני הקהל ההוא ירגמו עליהן אבנים

מצודת ציון

"ורגמו" - ענין השלכת אבנים כמו באבן ירגמו אותם (ויקרא כ)

"וברא" - ענין כריתה כמו כי יער הוא ובראתו (יהושע י"ז)

"בחרבותם" - מלשון חרב

פסוק מח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונוסרו" - יקבלו מוסר ולא תעשינה כמו הזמה שעשיתן ר"ל לא יעבוד עוד מי לעבודת כוכבים

"והשבתי זמה" - עם המשפט הזה אבטל זמה מן הארץ כי כולם יפחדו מפחד המשפט

מצודת ציון

"והשבתי" - ענין בטול

"ונוסרו" - מלשון מוסר

פסוק מט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וידעתם" - אז תדעו שאני ה' הנאמן לשלם גמול

"ונתנו" - הקהל האלה יתנו עליכן גמול זמתכן וחטאי תועבותיכן המאוסים כגלל של רעי הנה אתן תסבלו הגמול

מצודת ציון

"תשאינה" - מלשון משא וסבל