פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) אלא בגד פשתן — דתנא דבי רבי ישמעאל: הואיל ונאמרו בתורה בגדים סתם, פירוש: אצל נגעים ואצל ציצית ואצל כלאים, ופרט לך הכתוב באחד מהן צמר ופשתים, דהיינו בנגעים, אף כל צמר ופשתים דווקא. אבל צמר גמלים וצמר ארנבים ונוצה של עיזים והשירים, פירוש של משי, כולן פטורין מציצית:


(ב) ויש אומרים דכולהו כו' — פוסקים כרבא, דרבא רמי. כתיב: "הכנף" מין כנף, פירוש, אפילו אינו של צמר ופשתים מכל מקום יהיו הציצית ממין הבגד. וכתיב: "לא תעשה שעטנז צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לך". הא כיצד? צמר ופשתים פוטרין בין במינן כו'. ומכריע רמ"א כדיעה זו, שכן סבירא להו לרוב האחרונים כרבא לדרוש מין כנף, ושמע מינה דכל מיני בגד חייב מדאורייתא בציצית, ויהיה מין הבגד:

סעיף בעריכה


(ג) פוטרין בכל מיני בגדים — פירוש, דמן התורה בעינן למצות ציצית ב' חוטין של לבן וב' חוטין של תכלת, ותכלת עמרא הוא, ואפילו הכי פוטר בשל פשתן, דהכי כתיב בהדיא בתכלת; ממילא הוא הדין ב' חוטי לבן של צמר פטרי בשל פשתן. וכיון דהשולחן ערוך פסק כתנא דבי רבי ישמעאל דשאר מינין אינן אלא מדרבנן, פשיטא דצמר ופשתים פוטר בהם. ובזה עדיפא בגד פשתן או צמר, דבהם עושים ציצית אפילו מצמר ופשתים ביחד, דרחמנא שרי כלאים בציצית, דכתיב "גדילים" וכו' אחר "לא תעשה שעטנז"; מה שאין כן בשאר מינים, דאין בהם חיוב מדאורייתא, על כן אין בהם היתר כלאים, אלא דווקא צמר או פשתים. והשתא דאין לנו תכלת, נמצא דאפילו בבגדי צמר או פשתים אין עושין מצות ציצית כראוי, לא שרי לן כלאים; הלכך אסור לנו ציצית של צמר בבגד פשתים או אפכא. ולהיש אומרים שזכר בסעיף א, דכל מיני בגדים חייבים מדאורייתא, אפילו בשאר מינים מותר מן התורה ציצית של צמר ופשתים, כדרבא שזכרנו; ובזמן הזה אסור, מטעם שזכרנו:


(ד) שלא לעשות ציצית של פשתן — בטור כתב וזה לשונו, כתב בסמ"ק: ומיהו נכון ליזהר שלא לעשות ציצית של פשתן בשל משי, עד כאן לשונו. ופירש בית יוסף הטעם, דסבירא ליה כרבינו תם, דטלית של פשתן פטור מלהטיל בו ציצית, כמו שכתב בסמוך; ומשום הכי כתב בסמ"ק בשל משי, רוצה לומר אחד משאר מינים. וקשיא לי, הא מסיק רבינו הטור אחר כך היתר ציצית פשתן בטלית של פשתן? ונראה לי פירוש דברי סמ"ק לדעת הטור הכי, דהגאונים ורבינו תם אסרו פשתן לציצית כלל, ואין פוטר אלא צמר דווקא, מטעם שכתב בית יוסף בשם הרי"ף לטעם האוסרים; אלא שהרי"ף דחה דבריהם בפירוש הסוגיא, דהיינו במילתא דרבא דאמר "הכנף מין כנף" פליגי, היאך מתפרשים דברי התלמוד ריש יבמות? ודעת הרי"ף שפשתן גם כן פוטר, וכמו שכתב בטור גם כן אחר כך. על זה מסיק הסמ"ק: נהי דיש לפסוק כרי"ף, דפשתן פוטר, היינו בשל בגד פשתן, דאי אפשר בו בציצית אלא מפשתן; נמצא באין לו אלא טלית של פשתן, יבטל מצות ציצית? וכמו שכתב בית יוסף בשם הרא"ש בתשובה על המדינה שטליתות שלהם של פשתן; על כן נוכל לסמוך על הרי"ף שמתיר. אבל בשל משי, כיון שאפשר בשל צמר, למה נעשה נגד האוסרים בציצית של פשתן שאינה ציצית לכל? על כן נכון ליזהר בזה. וזה מכוון בלשון הסמ"ק, שכתב: ויש ב' פירושים, ומיהו נכון ליזהר כו'; נראה שרומז על ב' הדיעות שזכרנו, ועל זה מסיק האי מילתא. וגירסת הטור בסמ"ק לא היתה שם תיבת "אפילו" כמו שהוא בספרים שלפנינו, ולכן פירש דבשל פשתן אין איסור וזהירות שלא יעשהו בציצית פשתן, כן נראה לי לדעת הטור על נכון, דמשום הכי הביא דברי הסמ"ק קודם שהביא פלוגתא דהגאונים והרי"ף לכוונה זו; דאי הביאו בסוף, הוה אמינא דמפרשים דברי הסמ"ק דרך "אפילו במשי וכל שכן בפשתן", כמו שהוא באמת לפי שאר גירסאות. נמצא הוה המסקנא ליזהר אפילו בטלית של פשתן, וזה אינו! על כן הביאו תחילה, להורות: דווקא במשי יש ליזהר, אבל בפשתן כשר, כמסקנת הרא"ש. כן נראה לי:

סעיף געריכה


(ה) כגון משי כו' — פירוש, אי שאר מינים הם מן התורה חייבים, אז דרשינן "הכנף" – מין כנף, כמו שכתוב בסעיף א; ואי דרבנן, אמרינן דתקנו רבנן גם כן באופן זה דווקא, שיעשו ממין הבגד:

סעיף דעריכה


(ו) יש להסתפק — כי אין כאן מין כנף, וגם לא גדילים תעשה לך מצמר ופשתים:

סעיף העריכה


(ז) מצבע הטלית — הביא בית יוסף בשם תוספות, משום "זה אלי ואנוהו":


(ח) אף בבגדים צבועים — מכל מקום ראוי למדקדק לעשות דוקא ד' כנפות או טלית קטן לבן, כדי שיהיה יוצא ידי הכל כשיעשה הציצית לבנים:

סעיף ועריכה


(ט) שאין לעשות טלית וכו' — דהא אסור לדידן להטיל בו ציצית צמר משום כלאים, וציצית של שאר מינים אין פוטרים אלא במינם, אם כן יהיה מוכרח לעשות ציצית של פשתן, ויש לגזור שמא יעשה גם כן צמר, דמשום הכי אמרו בית שמאי שלא לעשות סדין בציצית, וקיימא לן בזה כבית שמאי. ורש"י ורי"ף התירו ציצית פשתן בפשתן, דלית להו הך גזירה, דלית להו כבית שמאי. ופליגי עוד בפירוש הפשט בריש יבמות, כמו שכתב בית יוסף. ומשום הכי אם אי אפשר בעניין אחר יש לסמוך עליהם, שלא לבטל מצות ציצית: