שולחן ערוך אורח חיים ט ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

ויש אומרים שצריך לעשות הציצית זוטומצבע הטלית והמדקדקים נוהגים כן.

הגה: והאשכנזים אין נוהגין לעשות הציצית דברק לבנים חטזאף בבגדים צבועים ואין לשנות (תרומת הדשן סימן מ"ו):

מפרשים

באר הגולה

(ו) יש אומרים שצריך לעשותרמב"ם בפרק ב מהלכות ציצית (הלכה ח).



ט"ז

(ז) מצבע הטלית — הביא בית יוסף בשם תוספות, משום "זה אלי ואנוהו":

(ח) אף בבגדים צבועים — מכל מקום ראוי למדקדק לעשות דוקא ד' כנפות או טלית קטן לבן, כדי שיהיה יוצא ידי הכל כשיעשה הציצית לבנים:

מגן אברהם

(ו) מצבע הטלית — וכתב ב"ח: ולכן יש לעשות הטלית לבן. ובסימן כ"ד כתב, משום ודכתיב: "לבושיה כתלג חיור" (דניאל ז ט):

באר היטב

(ד) רק לבנים:    אף בבגדים הצבועים ואין לשנות כצ"ל. וכ' ט"ז מ"מ ראוי למדקדק לעשות דוקא ד' כנפות או טלית לבן כדי שיהא יוצא ידי הכל כשיעשה הציצית לבנים ע"ש.

שערי תשובה

(ב) רק לבנים — עיין באר היטב. וכתב בים של שלמה ריש יבמות, שאין לעשות טלית גדול מצבע ירוק לכבוד יום טוב, אלא כאשר נהגו בטלית לבן. ואף בטלית קטן יש מקפידין דווקא בלבנים. ויש לנהוג שלא לעשות שום תפירה בטלית, רק בחוטים לבנים, וכן העטרה שעושים למעלה אין לעשות אלא מדבר לבן, עיין שם:

ביאור הגר"א

יש אומרים כו' — מא ב וכפירוש רש"י שם ד"ה מיתיבי, וכן כתב הרמב"ם.

והאשכנזים כו' — כמו שכתוב לח ב: מידי ציבעא כו'. וראב"ד מתרץ בהשגות דלא פריך אלא לענין הקדמה, ועיין תוס' שם ד"ה מידי כו' ושם מא ב ד"ה אין כו'.

משנה ברורה

(טו) מצבע הטלית – משום "זה אלי ואנוהו". ויש מפרשים משום דבעינן בזה ממין הכנף.

(טז) אף בבגדים צבועים – מכל מקום ראוי למדקדק לעשות דוקא ארבע כנפות או טלית קטן לבן, כדי שיהיה יצא ידי הכל כשיעשה הציצית לבנים. גם משום דכתיב "ולבושיה כתלג חיור". ומה ששפת הבגד כעין תכלת בטליתות שלנו, בתר עיקר הבגד אזלינן.

ביאור הלכה

כף החיים

(טו) סעיף ה: יש אומרים שצריך לעשות הציצית מצבע הטלית וכו' — וכתב הב"ח: ולכן יש לעשות הטלית לבן. מגן אברהם ס"ק ו. וכתב מחצית השקל: כדי לצאת ידי שניהם, שיהיו הציציות לבנים וגם מצבע הטלית. וכן כתב פרי מגדים אשל אברהם ס"ק ו. חיי אדם כלל י"א אות י"א.

ועוד כתב המגן אברהם טעם אחר, משום דכתיב: "לבושיה כתלג חוור", ופירש המחצית השקל מטעם "והלכת בדרכיו", להדמות אליו יתברך, דאמרינן: "ויעבר ה' על פניו", אמר ר"י: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקב"ה בטלית כשליח צבור ואמר: כשיעשו בני כסדר הזה אני מוחל להם, וכתיב: "לבושיה כתלג חוור", אם כן טליתו כ"י לבן, עד כאן לשונו. וכתב ר' זלמן אות ט', ראוי לכל מדקדק במעשיו לעשות גם כן הטלית קטן וגדול לבנים, כדי שיהיה יוצא לדברי הכל כשיעשה הציצית לבנים. וכן כתב שערי תשובה אות ד' בשם ים של שלמה ריש יבמות, שאין לעשות טלית לכבוד יום טוב מצבע ירוק, רק מצבע לבן, דאפילו בטלית קטן יש מקפידים דווקא בלבנים. וכן כתב כרם שלום בשם הנזכר, וכן כתב הרב בן איש חי נר"ו שם אות י"א. אבל מה שמשימים בשפת הבגד כעין תכלת אין קפידה, דבתר עיקר הבגד אזלינן, פרי מגדים שם, בן איש חי שם. והחסד לאלפים אות ג' כתב דנכון ליזהר אפילו בחוטי תפירת האימרא וכדומה יהיו לבנים, וסימניך והיה העטופים ללבן. וכן כתב ברכי יוסף בכיוצא בזה אות ב' בשם מהרש"ל, וכן כתב שערי תשובה שם בשם הנזכר, וכן כתב כרם שלום בשם הנזכר. ועיין בדברינו לעיל סימן ח אות סג.


פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן