פקודת רופאי השיניים
פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], תשל״ט–1979
2000966
חוקים קודמים: פקודת רופאי השינים: חא״י כרך א׳ פרק מ״ט, עמ׳ 588. פקודת רופאי־השיניים, 1945: ע״ר 1945, תוס׳ 1, 1; ע״ר 1947, תוס׳ 1, 235, 304; ס״ח תשי״א, 66; תשי״ח, 104; תשכ״ה, 54; תשכ״ח, 16; תשל״א, 68; תשל״ו, 256.
נוסח חדש: דמ״י תשל״ט, 614; ס״ח תשמ״ו, 76; תשנ״ב, 166; תשנ״ו, 336; תש״ס, 186; תשס״ה, 743; תשע״ו, 358; תשע״ז, 576; תשפ״ג, 17.
נוסח חדש זה יבוא במקומה של פקודת רופאי השיניים, 1945.
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשנ״ב]
בפקודה זו –
”דיפלומה“ – לרבות כל תואר, תעודה, מעמד, הסמכה או כתב שניתנו מאת אוניברסיטה או גוף אחר, מאת הממשל של ארץ או מקום או מאת אנשים הפועלים מכוחו;
”הועדה המייעצת“ – ועדה שהוקמה לפי סעיף 12;
”המועצה המדעית“ – המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל, ובהעדרה – מי שלדעת השר ממלא את תפקידיה;
”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות, לרבות משנהו וכל נושא משרה במשרד הבריאות שהמנהל מינה אותו למלא תפקידים על פי פקודה זו;
”השר“ – שר הבריאות;
”טכנאי שיניים“ – מי שמכין, על פי הוראותיו של מורשה לריפוי שיניים, שיניים תותבות או התקנים אחרים לשיניים;
”מחלה מסכנת“ – אחת מאלה:
(1)
מחלת נפש;
(2)
מחלה העלולה לסכן בריאות האנשים שבטיפולו של מורשה לריפוי שיניים;
(3)
מחלה או כושר לקוי העלולים לשלול ממורשה לריפוי שיניים את היכולת לעסוק בריפוי שיניים, לחלוטין או זמנית או חלקית;
”מרפא שיניים“ – מורשה לריפוי שיניים לפי סעיף 2(2);
”עיסוק בריפוי שיניים“ – ניתוח, טיפול, ייעוץ או השגחה המבוצעים כרגיל בידי רופא שיניים, וכן פעולות כאמור הנעשות בהכנה לקראת התאמתן, הכנסתן, קביעתן או תיקונן של שיניים תותבות או בקשר לכך;
”רופא מורשה“ – כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל״ז–1976;
”רופא שיניים“ – מורשה לריפוי שיניים לפי סעיף 2(1);
”רשיון“ – רשיון לעסוק בריפוי שיניים לפי פקודה זו;
”שיננית“ – מי שהורשה לפי סעיף 5.
פרק ב׳: ייחוד העיסוק בריפוי שיניים
מורשים לריפוי שיניים
אלה מורשים לריפוי שיניים:
(1)
רופא שיניים שהוא בעל רשיון או היתר זמני לעסוק בריפוי שיניים לפי פקודה זו;
(2)
מרפא שיניים שהוא בעל תעודת היתר לעסוק בריפוי שיניים שניתנה לו על פי בקשה שהגיש עד כ״ט בטבת תשכ״ו (21 בינואר 1966).
ייחוד העיסוק
(א)
מי שאינו מורשה לריפוי שיניים לא יעסוק בריפוי שיניים ולא יתחזה, במפורש או מכללא, כעוסק בריפוי שיניים או כמוכן לעסוק בו.
(ב)
האמור בסעיף קטן (א) אינו בא למנוע רופא מורשה מעיסוק בריפוי שיניים בכרוך לעיסוקו הרפואי.
מרפאות של תאגידים [תיקון: תשמ״ו, תשפ״ג]
(א)
האמור בסעיף 3 אינו בא למנוע מבית־חולים, מקופת־חולים, מרשות מקומית או מתאגיד אחר, לפתוח, להחזיק או לנהל רופאי שיניים מרפאת שיניים שבה עוסקים בריפוי שיניים אנשים המורשים לכך לפי פקודה זו, ובלבד שנתקבל לגביה רשיון מאת המנהל אם לא הופטרה מכך בתקנות לפי סעיף קטן (ב); המרפאה תהיה בהשגחתו ותחת פיקוחו של רופא שיניים אחראי.
(ב)
השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות לגבי מרפאות כאמור בסעיף קטן (א), דרך כלל או לגבי סוגים מהן, הוראות בדבר –
(1)
התנאים שיש לקיים במרפאות כדי להבטיח מתן שירותי ריפוי שיניים ברמה נאותה;
(2)
קביעת רופא שיניים אחראי למרפאה וקיום נוהלים להעסקת עוזרים מקצועיים ושינניות;
(3)
תקופת תקפו של הרשיון והנסיבות שבהן ניתן לבטלו;
(4)
מרפאות שיהיו פטורות מחובת רשיון;
(5)
דרכי הפיקוח שיקיים המנהל על המרפאות;
(6)
ניהול רשומות ודרכי דיווח למנהל;
(7)
האגרות שישולמו בעד קבלת רשיון ובעד חידושו.
(ג)
הוראות סעיף זה באות להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.
סייגים להעסקת עוזרים
מורשה לריפוי שיניים רשאי להעסיק, בפיקוחו האישי, עוזרים בעבודתו המקצועית, אבל לא יתיר לעוזר כאמור – חוץ משיננית הפועלת לפי סעיף 5 – לייעץ למתרפא, להשגיח עליו או לטפל בו או לבצע בו ניתוח כלשהו.
שיננית [תיקון: תשפ״ג]
המנהל הכללי רשאי בתקנות, לאחר התייעצות עם ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת –
(1)
להגדיר כשירותה של שיננית ותנאי רישויה;
(2)
להתיר לשיננית לבצע פעולות הכרוכות בחינוך לבריאות השן ובגיהות הפה והשיניים – לרבות ייעוץ בענין פעולות כאמור – בפיקוחו של מורשה לריפוי שיניים ובתנאים שנקבעו.
פרק ג׳: הזכאים לקבל רשיון
מתן רשיון לבעלי השכלה מושלמת [תיקון: תשנ״ב, תשע״ו, תשפ״ג]
(א)
מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רשיון:
(1)
הוא אדם הגון;
(2)
הוא בעל השכלה בריפוי שיניים;
(3)
הוא עמד בבחינות שקבע המנהל בתקנות לאחר התייעצות עם המועצה המדעית;
(4)
הוא אזרח ישראלי או בעל רשיון לישיבת קבע או לישיבת ארעי בישראל.
(ב)
ואלה בעלי השכלה לענין סעיף קטן (א)(2):
(1)
מי שקיבל תואר המעיד על סיום חוק לימודיו כרופא שיניים בבית ספר לרפואת שיניים של מוסד להשכלה גבוהה בישראל שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו;
(2)
מי שסיים חוק לימודיו ברפואת שיניים באוניברסיטה או בבית ספר לרפואת שיניים ברמה אוניברסיטאית בחוץ לארץ שהמנהל הכיר בהם ובידו דיפלומה שהמנהל הכיר בה.
(ג)
השר, לאחר התייעצות עם המועצה המדעית ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות תנאים למתן פטור מחובת בחינות כאמור בסעיף קטן (א)(3), כולן או חלקן.
[תיקון: תשנ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ב]
(בוטל).
פרק ד׳: רישוי ריפוי שיניים
סימן א׳: הועדה המייעצת לרישוי
ועדה מייעצת לענין רשיונות
(א)
לענין מתן רשיונות יקים השר ועדה של שלושה שחבריה הם רופא או רופא שיניים בשירות משרד הבריאות ושני מורשים לריפוי שיניים שלפחות אחד מהם הוא חבר של סגל ההוראה בבית ספר לרפואת שיניים בדרגת מרצה בכיר ומעלה; את שני המורשים האלה ימנה שר הבריאות מתוך רשימה שהגישה לו ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל, ואם לא הגישה לו תוך חדשיים מיום שקיבלה דרישה על כך – ימנה שר הבריאות שני מורשים לריפוי שיניים כפי שייראה לו.
(ב)
השר ימנה את יושב ראש הועדה מבין חבריה.
(ג)
לכל חבר של הועדה המייעצת ימנה השר ממלא מקום בדרך ובתנאים שמינה את החבר.
(ד)
השר יפרסם ברשומות הודעה על מינוי חברי הועדה וממלאי מקומם.
תקופת כהונתו של חבר הועדה
תקופת כהונתו של חבר הועדה המייעצת תהא שלוש שנים מיום מינויו והוא יכול להתמנות מחדש, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה רצופות; חבר הועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו.
רופאי שיניים ממלאי מקום
הועדה המייעצת תדון בכל ענין בהרכב שהחלה בו עד סיומו, אולם ממלא מקום של חבר הועדה יבוא במקומו, לפי קביעת יושב ראש הועדה –
(1)
אם התפטר החבר או נפטר או נבצר ממנו למלא תפקידו;
(2)
על פי בקשת חבר הועדה שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו או לגבי מבקש פלוני.
קיום תוקף
תוקף החלטותיה של הועדה המייעצת לא ייפגע מחמת שנתפנה מקומו של חבר הועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
סדרי עבודת הועדה
(א)
הועדה המייעצת תחליט ברוב דעות של חבריה.
(ב)
הועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בפקודה זו או בתקנות לפיה.
בדיקת כשירות
(א)
הועדה המייעצת רשאית להזמין את המבקש להתייצב לפניה ולקבל ממנו פרטים על לימודיו בריפוי שיניים ועיסוקיו.
(ב)
לא תמליץ הועדה המייעצת על סירוב למתן רשיון אלא אם נתנה הזדמנות למבקש להופיע לפניה ולטעון את טענותיו.
סימן ב׳: הנוהל ברישוי
הגשת בקשה
בקשת רשיון תוגש למנהל.
ראיות
להוכחת קיומו של תנאי מן התנאים הנקובים בפרק ג׳ לא ייזקק המנהל אלא לתעודות ציבוריות כמשמעותן בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971, ובהעדרן – לפסק דין הצהרתי של בית משפט שלום בישראל.
רישוי בעל השכלה לפי סעיף 6
(א)
מבקש רשיון שנתקיימו בו כל התנאים המפורטים בסעיף 6 – יתן לו המנהל רשיון; לא שוכנע המנהל שנתקיימו במבקש תנאי ההשכלה כאמור בסעיף 6(ב) או היה סבור שיש להתנות את מתן הרשיון בבחינות או בהשתלמות אף על פי שנתקיימו כל התנאים האמורים – יעביר את הבקשה לחוות דעתה של הועדה המייעצת.
(ב)
שוכנעה הועדה המייעצת שנתקיימו במבקש התנאים למתן רשיון, תמליץ על נתינתו; לא שוכנעה – רשאית היא להמליץ על אי מתן הרשיון או על נתינתו לאחר שהמבקש יעמוד בבחינות או בהשתלמות.
היתר זמני לעיסוק
(א)
המנהל רשאי לתת היתר זמני לעסוק בריפוי שיניים לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים בכל מקרה שראה צורך בכך או כל עוד לא הושלם הנוהל למתן רשיון.
(ב)
המנהל רשאי לפי שיקול דעתו לחדש היתר זמני.
(ג)
מי שיש לו היתר זמני יחזירנו למנהל ביום פקיעת תקפו.
מועד למתן החלטה בבקשה לרישיון [תיקון: תשס״ה]
המנהל ייתן את החלטתו בבקשה למתן רישיון לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום הגשת הבקשה.
השגה על החלטה בבקשה לרישיון [תיקון: תשע״ז]
(א)
מבקש רישיון רשאי, בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה לו החלטת המנהל בבקשתו (בסעיף זה – ההחלטה), להגיש השגה מנומקת בכתב על ההחלטה לוועדת השגות שמינה השר לפי הוראות סעיף קטן (ג) (בסעיף זה – ועדת ההשגות).
(ב)
היועץ המשפטי למשרד הבריאות או נציגו רשאים, לבקשת מגיש ההשגה, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו, בשלושים ימים נוספים.
(ג)
השר ימנה ועדת השגות שיהיו בה שלושה חברים והם:
(1)
המנהל הכללי של משרד הבריאות או משנהו, או רופא או רופא שיניים, והוא יהיה יושב הראש; רופא או רופא שיניים כאמור יהיה עובד משרד הבריאות שאינו עובד באגף שבו עובד מי שקיבל את ההחלטה, ושדרגתו היא לכל הפחות כדרגת מי שקיבל את ההחלטה;
(2)
היועץ המשפטי למשרד הבריאות או נציגו;
(3)
נציג ציבור שהוא רופא שיניים בעל ניסיון של 15 שנים לפחות כרופא שיניים.
(ד)
חבר ועדת ההשגות יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותו לתקופה נוספת אחת של ארבע שנים.
(ה)
חבר ועדת ההשגות לא ידון בהשגה על החלטה שהתקבלה על ידו.
(ו)
ועדת ההשגות תחליט בהשגה מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משישים ימים ממועד הגשת ההשגה.
(ז)
סדרי עבודתה של ועדת ההשגות יהיו כפי שקבע השר, וכל עוד לא קבע כאמור, תקבע ועדת ההשגות את סדרי עבודתה ותפרסמם באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
פרק ה׳: פיקוח רפואי
ועדה רפואית
לצורך בדיקת כשרו הנפשי או הגופני של מבקש רשיון או של מורשה לריפוי שיניים במקרים האמורים בסעיפים 25 ו־26, ימנה המנהל ועדה של שלושה רופאים (להלן – ועדה רפואית); המינוי יכול להיות כללי או למקרה מסויים; התעוררה שאלה של כושר נפשי תהיה הועדה מורכבת משלושה רופאים פסיכיאטרים.
סמכותה וחובתה של ועדה רפואית
(א)
לצורך בדיקה כאמור תהיה לועדה רפואית סמכות –
(1)
להזמין אדם לבוא לפניה ולהעיד או להציג דבר;
(2)
לחייב עד להעיד בשבועה או בהן צדק לפי הוראות לענין זה שבתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963;
(3)
לבקש מבית משפט לענינים מינהליים שבתחום שיפוטו היא יושבת ליתן צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971;
(4)
לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו מכוח סעיף זה כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט.
(ב)
דרשה ועדה רפואית מאדם להעיד או להציג דבר וסירב לעשות כן, ללא צידוק המניח את דעת הועדה, רשאי בית משפט לענינים מינהליים שבתחום שיפוטו יושבת הועדה לצוות על פי בקשת המנהל או יושב ראש הועדה לכפות את הציות להוראות הועדה בדרך שתיראה לו, לרבות מעצרו של הסרבן.
(ג)
שר המשפטים יקבע סדרי דין לענין ביצוע סעיף זה.
(ד)
הועדה תגיש למנהל את ממצאיה ומסקנותיה המנומקים.
בדיקה רפואית למבקש רשיון
(א)
היה למנהל חשש סביר כי אדם המבקש רשיון סובל ממחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש מהמבקש להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקה.
(ב)
סירב המבקש לדרישת המנהל, לא יינתן לו רשיון כל עוד לא התייצב ונבדק.
בדיקה רפואית לבעל רשיון [תיקון: תשס״ה]
(א)
ראה המנהל כי מורשה לריפוי שיניים סובל ממחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש ממנו להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקה.
(ב)
(בוטל).
(ג)
לא התייצב המורשה לריפוי שיניים במועד ובמקום שנקבעו לפי סעיף קטן (א), רשאי המנהל להתלות את רשיונו עד שייבדק.
(ד)
המנהל רשאי לפרסם התליה כאמור בכל דרך שתיראה לו ואין חובה לפרסם את הדבר ברשומות.
קבלת ראיות
(א)
בטרם יחליט המנהל, לפי סעיף 25 או 26, לדרוש ממבקש רשיון או ממורשה לריפוי שיניים שיתייצב לפני ועדה רפואית לפי סעיף 23 לשם בדיקה, רשאי המנהל –
(1)
אם יש לו יסוד להניח כי מידע העשוי להעיד על מצב בריאותו של אותו אדם נמצא בידיו של מוסד רפואי או של רופא שטיפלו בו, לדרוש מהם שימסרו לו את המידע;
(2)
אם יש לו יסוד להניח כי מסמך העשוי להעיד על מצב בריאותו של אותו אדם נמצא בידי אדם אחר, לדרוש ממנו שימסור לו את המסמך.
(ב)
מי שנדרש למסור מידע או מסמך לפי סעיף זה חייב לקיים את הדרישה.
התליית ביניים [תיקון: תשס״ה]
(א)
נוכח המנהל כי מחלה מסכנת של מורשה לריפוי שיניים גורמת לסכנה כה דחופה לציבור שאין לחכות לסיום ההליכים בועדה הרפואית רשאי המנהל להתלות רשיונו עד להחלטה הסופית לפי סעיף 30, אך לא יותר משלושה חדשים ובתנאי שהעביר את הענין לטיפולה של הועדה הרפואית סמוך למתן החלטתו.
(ב)
לא סיימה הועדה הרפואית את ההליכים עד תום תקופת ההתליה, רשאי המנהל בהסכמת הועדה להתלות את הרשיון לשלושה חדשים נוספים.
(ג)
לא הסתיימו ההליכים עד תום התקופה השניה כאמור, רשאי המנהל בהסכמת הועדה, אם דחיפות ההתליה עומדת בעינה, להתלות את הרשיון לשלושה חדשים נוספים.
חובת סודיות [תיקון: תשס״ה]
מי שהגיעה אליו, על פי הוראות סעיפים 23 עד 27, ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע הוראות הסעיפים האמורים, או אם הורשה לכך מאת בית המשפט, או מכוח חובה לענות על שאלות שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירה על ביצוע עבירות.
ביצוע החלטת ועדה רפואית [תיקון: תשנ״ב]
(א)
קבעה הועדה הרפואית כי מבקש רשיון או מורשה לריפוי שיניים אינו מסוגל לעסוק בריפוי שיניים, לחלוטין, חלקית או זמנית, מחמת מחלה מסכנת, או כי הוא מסוגל לעסוק בריפוי שיניים בהגבלות או בתנאים מסויימים, יסרב המנהל לתת לו רשיון, או יבטלו או יתלהו, הכל לפי הענין, או יתן לו רשיון מיוחד בכפוף להוראות פקודה זו ולפי המלצות הועדה הרפואית.
(ב)
רשיון מיוחד יהא בתוקף לתקופה שקבע בו המנהל.
דינו של רשיון מיוחד
רשיון מיוחד שניתן כאמור בסעיף 30 דינו, לגבי תחום העיסוק שנקבע בו, כדין רשיון; אולם מי שקיבל רשיון מיוחד כאמור לא יעסוק בריפוי שיניים אלא לפי התנאים שהמליצה עליהם הועדה הרפואית.
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
פרק ו׳: התארים בריפוי שיניים
”רופא שיניים“
לא ישתמש אדם בכינוי ”רופא שיניים“, בין בצירוף מילות תיאור אחרות ובין בלעדיהן, אלא אם הוא מורשה לריפוי שיניים לפי סעיף 2(1).
”מרפא שיניים“
לא ישתמש אדם בכינוי ”מרפא שיניים“, בין בצירוף מילות תיאור אחרות ובין בלעדיהן, אלא אם הוא מורשה לריפוי שיניים לפי סעיף 2(2).
תארי מומחה וכינוי ”דוקטור“
(א)
השר רשאי בתקנות, לאחר התייעצות בהסתדרות לרפואת שיניים בישראל –
(1)
לקבוע לרופאי שיניים שקיבלו רשיונם לפי סעיף 6 תארי מומחה בענפי רפואת השיניים;
(2)
לקבוע תנאים שבהם יינתן לרופא שיניים אישור להשתמש בתארים כאמור;
(3)
לחייב מבקש אישור לשימוש בתואר מומחה שיעמוד בבחינות ולקבוע צורתן, תכניתן ומועדיהן.
(ב)
המנהל רשאי להתיר את השימוש בכינוי ”דוקטור“ גם למי שאין לו תואר אקדמאי ”דוקטור לרפואת שיניים“, אם סיים את חוק לימודיו ברפואת שיניים במוסד להשכלה גבוהה וקיבל דיפלומה שהמנהל הכיר בה.
איסור השימוש בכינוי שלא הורשה
מורשה לריפוי שיניים לא יטול לעצמו כינוי או הגדר המסתברים כרמז שיש לו מעמד או כשירות מקצועיים זולת אלה שיש לו למעשה ושפורטו בבקשה שהגיש לרשיון או לתעודת היתר – או בבקשה אחרת אם רכש אותם לאחר מכן – ושהמנהל אישר אותם, ולא ישתמש בכינוי או הגדר כאמור בנוגע לעבודתו המקצועית או לחצריו ולא יציג אותם על חצריו.
התחזות כמורשה לריפוי שיניים
מי שאינו מורשה לריפוי שיניים לא ישתמש בכינוי או בהגדר, בין של מלים ובין של אותיות, שמשתמע מהם כי יש לו כשירות בריפוי שיניים, ולא יתחזה, בין בהודעה שהציג במקום עבודתו או במקום אחר ובין באמצעים אחרים, כמי שמוכן לעשות דבר מן הדברים שבגדר עיסוק בריפוי שיניים.
פרק ז׳: פרסומת
סייגים לפרסומת [תיקון: תש״ס, תשפ״ג]
(א)
מורשה לריפוי שיניים או תאגיד כאמור בסעיף 3א לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות או שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע או שהיא בניגוד לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ג).
(ב)
שר הבריאות, בהתייעצות עם ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגים, צורות, ודרכים של פרסומת –
(1)
שיש בהם כדי להטעות;
(2)
שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע.
(ג)
שר הבריאות, בהתייעצות עם ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע איסורים על סוגים, צורות ודרכים של פרסומת שיש בהם משום פגיעה בציבור.
(ד)
לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק ברפואת שיניים, לעיסוקו של מורשה לריפוי שיניים או לעיסוקו של תאגיד כאמור בסעיף 3א, אשר אילו נעשתה בידי מורשה לריפוי שיניים או בידי תאגיד כאמור בסעיף 3א היתה אסורה לפי הוראות סעיף קטן (א).
(ה)
מורשה לריפוי שיניים או נושא משרה בתאגיד כאמור בסעיף 3א, שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקו של המורשה או של התאגיד, חייב לעשות כל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף קטן (ד); המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל״ז–1977; לענין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על פרסומת.
(ו)
הפר אדם את הוראות סעיף קטן (ד), לענין מורשה לריפוי שיניים מסוים או תאגיד מסוים, חזקה היא כי אותו מורשה או נושא משרה בתאגיד, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ה), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.
שמירת דינים [תיקון: תש״ס]
הוראות לפי סעיף 38 באות להוסיף על הוראות כל דין.
[תיקון: תש״ס]
(בוטל).
[תיקון: תש״ס]
(בוטל).
פרק ח׳: השימוש בסמים
שימוש בסמים ובסמי הרדמה
רשאי מורשה לריפוי שיניים, בכפוף לתקנות לפי פקודה זו ולהוראות סעיף 44, להחזיק ולהשתמש בכל סם הדרוש לעבודתו המקצועית ולתת למתרפא במהלך הטיפול בו סם להרדמה מקומית או כללית, אולם לא יתן סם להרדמה כללית מלבד גז תחמוצת החנקן או סם אחר שאישר המנהל בתקנות לפי פקודה זו, אלא אם נוכח רופא מורשה האחראי למתן הסם לחולה.
סמכות למורשה לאנסתזיה
מי שהורשה לעסוק באנסתזיה לפי סעיף 21 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל״ז–1976, רשאי לתת לחולה שבטיפולו כרופא שיניים סם הרדמה כללי, ורשאי לשמש רופא מורשה לענין סעיף 42.
סייג למרפא שיניים
מרפא שיניים לא יחזיק ולא ישתמש לצרכי עבודתו, בלי היתר בכתב מאת המנהל, בשום סם או תכשיר רפואי הנקוב בתוספות הראשונה והשניה לפקודת הרוקחים ולא יטפל בלי היתר כאמור במתרפא הנתון בהרדמה כללית.
פרק ט׳: אמצעי משמעת
סמכויות השר [תיקון: תשנ״ו]
ראה השר, על יסוד קובלנה של המנהל או של אדם שנפגע, כי מורשה לריפוי שיניים עשה אחת מאלה, רשאי הוא בצו לבטל את הרשיון או להתלותו לתקופה שיקבע באותו צו או לתת למורשה לריפוי שיניים נזיפה או התראה:
(1)
נהג בדרך שאינה הולמת מורשה לריפוי שיניים;
(2)
השיג את רשיונו במצג שוא;
(3)
גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה במילוי תפקידיו כמורשה לריפוי שיניים;
(4)
התמיד להפר הוראות פקודה זו;
(5)
הורשע בעבירה פלילית שלא לפי פקודה זו;
(6)
סירב ללא סיבה סבירה להציג לפני המנהל תעודה שנדרש להציגה לפי סעיף 60;
(7)
הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996.
קשרי שיתוף עם מי שאינו מורשה
מורשה לריפוי שיניים המתקשר קשרי חבר או קשרי שותפות לעיסוק בריפוי שיניים עם אדם שאינו מורשה לכך, או המסייע לאדם שאינו מורשה לכך לבצע כל פעולה של עיסוק בריפוי שיניים הדורשת שיקול דעת או מיומנות מקצועיים – למעט פעולה של שיננית הפועלת לפי סעיף 5 – יראוהו לענין סעיף 45 כאשם בהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע.
זכות הגנה לנאשם
(א)
לא יינתן צו לפי סעיף 45 אלא אם ניתנה לאדם שעליו הוגשה התלונה הזדמנות להגיש הגנה בכתב ולטעון טענותיו לפני ועדה שמינה השר, בין דרך קבע ובין לענין פלוני.
(ב)
לענין סעיף זה רואים אדם כאילו ניתנה לו הזדמנות להגיש הגנה בכתב, אם שלושים יום לפני מתן הצו הומצאה לו אישית או בדואר רשום הודעה המפרשת את מהות התלונה ואת הכוונה לנקוט אחד האמצעים לפי סעיף 45.
(ג)
הועדה תהיה של שלושה לפחות, ובהם המנהל, נציג היועץ המשפטי לממשלה ואחד מתוך רשימה שהגיש הארגון המייצג, לדעת השר, את המספר הגדול ביותר של מורשים לריפוי שיניים; לא הגיש הארגון רשימה תוך חדשים לאחר שקיבל דרישה להגישה, ימנה השר מורשה לריפוי שיניים שייראה לו.
הנוהל בועדה
(א)
לועדה לפי סעיף 47 יהיו הסמכויות הנתונות לועדה רפואית לפי סעיף 24(א) ולענין זה יהיה בית המשפט המחוזי רשאי לתת צו כאמור בסעיף 24(ב) לפי בקשת המנהל או יושב ראש הועדה.
(ב)
שר המשפטים יקבע סדרי דין לענין ביצוע סעיף זה.
(ג)
הועדה תגיש דין וחשבון בכתב לשר הבריאות.
ביטול לפי בקשה או עקב שינוי במצג
המנהל רשאי בצו חתום בידו לבטל רשיון על פי בקשת בעלו, או אם נוכח שבעלו נפטר או שאינו זכאי עוד לישיבת קבע או ארעי בישראל.
החזרת רשיון
רשיון שניתן עליו צו ביטול או התליה ימסרנו בעל הרשיון, ואם נפטר – נציגו האישי החוקי, למנהל.
ערעור [תיקון: תשס״ה]
הרואה עצמו נפגע בצו לפי סעיף 45 רשאי לערער עליו לפני בית המשפט המחוזי תוך שלושה חדשים מיום שקיבל הודעה על מתן הצו.
פרק י׳: עבירות, שפיטה ועונשין
המתחזה כמורשה לריפוי שיניים
(א)
העובר על הוראות סעיף 3, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 10,000 לירות.
(ב)
הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש אחר שיטיל, לצוות על סגירת המקום שבו נעברה העבירה, ורשאי הוא להורות למשטרה, או למי שהוסמך לכך בצו, להיכנס למקום שעליו ניתן הצו ולסגרו, ומותר לנקוט כל אמצעי, לרבות השימוש בכוח במידה סבירה לפי הנסיבות, כדי להבטיח את הציות להוראות הצו.
המתאר עצמו כמורשה לריפוי שיניים
המשתמש בלי רשות כדין בתואר או בכינוי ”דוקטור“ או בתואר מומחה, או בתואר דומה להם עד כדי להטעות, או עובר על אחת ההוראות של פרק ו׳, דינו – מאסר שלושה חדשים.
מורשה המשתמש בתואר שלא כדין
מורשה לריפוי שיניים המשתמש בתואר או בכינוי ”דוקטור“ או בתואר מומחה שלא לפי הוראות פקודה זו או התקנות לפיה, דינו – קנס 2,000 לירות.
הפרעה לפקיד מוסמך
המונע או מפריע פקיד מוסמך מלהיכנס או לבדוק מרפאת שיניים, מעבדת שיניים או בית מלאכה לשיניים או מקום שלגביו יש חשד שנמצא בו אחד מאלה, דינו – קנס 2,000 לירות.
עבירות אחרות
המפר כל הוראה של פקודה זו, או של תקנות שהותקנו על פיה, ולא נקבע לה עונש אחר, דינו – קנס 2,000 לירות.
סמכויות אגב
בית המשפט המרשיע אדם על עבירה לפי פקודה זו רשאי, בנוסף להטלת עונש –
(1)
להמליץ על ביטול או התליה של רשיונו;
(2)
לצוות על חילוט החפצים שנעברה בהם העבירה שבה הורשע.
הודעה על הרשעת מורשה
(א)
הורשע מורשה לריפוי שיניים בכל עבירה שהיא, יודיע רשם בית המשפט על כך מיד למנהל ויעביר אליו העתק של כתב האישום והעתק של הכרעת הדין וגזר הדין, כשהם מאומתים בידו.
(ב)
בבית משפט שאין בו רשם – תחול הוראת סעיף קטן (א) על השופט.
(ג)
שר המשפטים רשאי לתת הוראות בדבר פטור מתחולת סעיף זה.
עיסוק שלא כדין לא ייפרע
מי שאינו מורשה לריפוי שיניים לא יוכל להיפרע בבית משפט שכר טרחה או תשלום בעד פעולה שעשה או שירות שנתן ושהם בגדר עיסוק בריפוי שיניים.
פרק י״א: הוראות כלליות
בדיקת תעודות
המנהל רשאי בכל עת לדרוש ממורשה לריפוי שיניים שיציג לפניו, תוך זמן סביר שקבע, את התעודות שעל יסודן ניתן לו רשיונו.
ביקורת
המנהל או רופא לשכת בריאות בתחומה רשאים בכל שעה סבירה להיכנס ולבדוק מרפאת שיניים, מעבדת שיניים או בית מלאכה לשיניים או מקום שיש חשד שנמצא בו אחד מאלה.
פרסום ברשומות [תיקון: תשנ״ב]
הודעה בדבר ביטול או התליה של רשיון לפי פקודה זו תפורסם ברשומות ובעתון אחד לפחות.
תחולת הוראות הפקודה
הוראות פקודה זו לענין רשיונות יחולו, בשינויים המחוייבים ובכפוף להוראה מיוחדת בענין הנדון, גם על היתרים זמניים ועל תעודות היתר.
פטור מתחולת הפקודה
המנהל רשאי לפטור את המנויים להלן מהוראה של פקודה זו אם ראה שלטובתם לעשות כן:
(1)
מי שהמנהל אישר שהם תלמידי רפואת שיניים – במסגרת לימודיהם;
(2)
רופא שיניים ממדינת חוץ שבא לישראל כדי לתת טיפול מסויים או להתייעצות רפואית מסויימת או להדגמת שיטת ריפוי שיניים.
תקנות
באישור השר רשאי המנהל להתקין תקנות לענין –
(1)
קביעת הנוהל והטפסים –
(א)
לבקשת רשיונות לפי פקודה זו ולנתינתם;
(ב)
להודעה על מעניהם של מורשים לריפוי שיניים;
(ג)
בדבר שינוי שמם של מורשים לריפוי שיניים;
(ד)
בדבר רשיונות שאבדו, החלפתם ותשלום אגרות בשל כך;
(2)
קביעתם של בתי הספר לרפואת שיניים ולרפואה והדיפלומות המוכרים לענין פקודה זו;
(3)
הגדרתו של תחום העבודה שטכנאי שיניים רשאי לעשות והסדרתה של עבודה זו;
(4)
ביצועה, דרך כלל, של פקודה זו.
אגרות [תיקון: תשנ״ב, תשפ״ג]
השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בצו אגרות בעד מתן רשיון, היתר זמני ורשיון מיוחד וחידושם, וכן בעד אישור תואר מומחה.
דמי השתתפות בקורסים
השר רשאי לקבוע בתקנות דמי ההשתתפות בקורס לריפוי שיניים, ובהתייעצות עם שר האוצר – אגרות בחינה לבחינות לפי פקודה זו.
נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ח׳ באדר תשל״ט (7 במרס 1979).
- שמואל תמיר
שר המשפטים
לוח השוואה
הסעיף הקודם | הסעיף החדש | הסעיף הקודם | הסעיף החדש |
---|---|---|---|
1 | הושמט | 8(3)(א)–(ג) | 48 |
2 | 1 | 8(4) | 49 |
3 | 3 | 8(5) | 50 |
4 | 2 | 8(6) | 51 |
5(1), (2) | 6 | 9(1) | 42 |
5(2א) | 7 | 9(2) | 44 |
5(2ב) | 8 | 9(3) | 43 |
5(2ג) | 9 | 10(1)(א) רישה | 33 |
8(3)(ד) | 47(ב) | 10(1)(א) סיפה | 34 |
5(2ד) | 10 | 10(1)(ב) | 37 רישה |
5(2ה) | 18 | 10(2) | 37 סיפה |
5(2ו) | 19 | 10(2א) | 54 |
5(2ז) | 20 | 10(3) | 36 |
5(2ח) | 11 | 10(4) | 35(ב) |
5(3) | 21 | 10א | 35(א) |
5א | 12 | 11 | 59 |
5ב | 13 | 12(1) | 4 |
5ג | 14 | 12(2) | 5 |
5ד | 15 | 12(3) | 46 |
5ה | 16 | 13(1) | 38 |
5ו | 17 | 13(2) | 39 |
5ז(א) | 23 | 13(3) | 40 |
5ז(ב)–(ה) | 24 | 13(4) | 41 |
5ח | 25 | 14 | 61 |
5ט | 26 | 14א | 64 |
5י | 27 | 15 | 62 |
5יא | 28 | 16(1) | 52(א) |
5יב | 29 | 16(2) | 53 |
5יג | 30 | 16(2א) | 54 |
5יד | 31 | 16(3) | 55 |
5טו | 32 | 16(4) | 56 |
5טז | 63 | 16(5) | 57 |
6 | 22 | 16(6) | 52(ב) |
6א | 60 | 16א | 58 |
7 | 2(2) | 17 | 65 |
8(1) | 45 | 17א | 66 |
8(2) רישה | 47(א) | 17ב | 67 |
8(2)(א), (ב) | 47(ג) | 18 | הושמט |
מונחים המשמשים בנוסח זה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.