פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג רעא ב

דף רעא ב

אלהינו דא סטרא דשמאלא דכליל בימינא וימינא בה ואתכלילו דא בדא למהוי חד, ועד הכא אתקשרו ברכאן, דכיון דאלין אתבכאן, כלהון דלתתא אתברכאן, לבתר דאינון אתברכאן ונטלי ברכאן לגרמייהו, אתהדרו כלילן כחד לההוא מקורא, דאינון לא יכלין לאתהדרא לגבי ההוא אתר עד דאתברכן, כיון דאתברכן בקדמיתא אתהדרו ועאלין לגבי ההוא אתר לנטלא ברכאן יתירין אחרנין לארקא לתתא, ועד דאינון אתברכאן לא עאלין ולא תאבין לגבה, ורזא דא ולא יראו פני ריקם (שמות כג, טו), וכד תבין לגביה ההוא אתרועאלין תמן, כדין אקרי ההוא אתר מלך, ומלך לא אתקרי בר כד אינון מתקרבין לגביה ומתברכן, ומלכא אימתי אקרי מלך, כד רברבנוי אתיין לגביה עתירין, מסתפקן בכל מה דאצטריכו בלא חסרונא כדין איהו מלך, מלך לתתא, כד אלין מעטרן ליה בספוקא בעטרין קדישין, והכא אקרי מלך, ומאן איהו, העולם אשר קדשנו וצונו, ובגין דאיהו עלמא דלא אתגלייא לבר ואיהו סתים, קרי ליה הכי באורח סתים, ועל דא לא אקרי אלא באורח סתים.

ולעולם ימינא אתה, כמה דאתמר, ועל דא כהן כפיף לגבי ההוא אתר ברישא ובסופא, ועלמא תתאה כד אתקשר לימינא ואתדבק בה קרי מתתא לעלא ברוך, ולא אקרי ברוך בר ברזא דמקורא דאתדבק בה ועייל בה ואמלי ליה, אתה רזא דההוא כהן לאתדבקא בהדיה, ועל דא בצלותא בר נש כורע בברוך, דאיהו עלמא כפוף לגבי עילא, ודא איהו שנוי בין ברוך דצלותא ובין ברוך דשאר ברכאן. וכלא ברזא עלאה איהו לארקא ברכאן לכל עלמין.

ברוך דצלותא, בר נש כורע בה בברכויוגחין רישא באתה, בגין דאתה אקרי ראש, ועל דא כהן נטיל בראש ואיהו ראש תדיר ובגין כך כריעה בברוך וגחינו דרישא באתה, וכהן בכל אתר דאקרי אתה גחין בצלותא, מלך בתר דגחין תו לא זקיף, מאי טעמא, קב"ה אמר לה לסיהרא זילי אזעירי גרמיך ותו לא זקפא ובגין דא ברכתא דבר נש בריך לקב"ה, אתער לארקא ברכאן מלעילא לעלמין כלהו כמה דאתמר, זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי.

כתיב כי אתה אבינו כי אברהם וגו' (ישעיהו סג, טז), תנינן לזמנא דאתי אמרין ליה ליצחק וכו' בגין דשמאלא אתכליל בימינא, אבל ימינא מנלן דאקרי אב, דכתיב וישמהו לו לאב ולכהן, ואף על גב דלעלא אקרי אב ואפילו לנהורא דלא נהיר בשעתא דאתדבק בימינא אקרי אתה, כמה דאת אמר אתה יי' אבינו גואלנו וגו' (ישעיהו סג, טז).

אדהכי, סבא אזדמן לגבה ואמר, רעיא מהימנא תקין פתורא למארך, ליה ולמטרוניתא מכל מיני עידונין לקיימא ביה זה השלחן אשר לפני יי' (יחזקאל מא, כב), והא עד כען כלהו מתענגי מפתורא דמלכא, הדא הוא דכתיב לכו לחמו בלחמי (משלי ט, ה), ודא נהמא דאוריתא דבכתב, ויינא דאוריתא דבעל פה, ותמן כמה מטעמים מיני טעמי תורה דמתיקין מכל מאכלין ועדונין דעלמא ודמלכא.

קם רעיא מהימנא פתח ואמר, אהרן כהנא קום משינתך למדבח תורין ועאנין ואמרין ועופין וכל מינין דצריכין לסעודתא דמלכא ולחם הפנים דאינון לקבל תרין לוחי דאוריתא, דמזה ומזה הם כתבים (שמות לב, טו), זה תריסר אנפין דאינון יברכך יי', יאר יי', ישא יי'. זה תניינא, אדנ"י אדנ"י אדנ"י דאינון תריסר חיון דאתמר בהון ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאל לארבעתן ופני נשר לארבעתן (יחזקאל א, י), ואתמר עלייהו ארבעה פנים לאחת, והאי איהו וקרא זה אל זה ואמר (ישעיהו ו, ג), לקבל עשרים וארבע ספרי תורה. והאי איהו זה השלחן אשר לפני יי', מאנין דפתורא דמלכא אינון מארי מתניתין מארי צלותין דתקינו לון לקבל קרבנין.