פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג רעא א

פרשת עקב - רעיא מהימנא

"והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה וגו'" (דברים ז, יב), ואכלת ושבעת וברכת את יי' אלהיך וגו' (דברים ח, י), פקודא דא לברכא ליה לקב"ה, על כל מה דאכיל ושתי ואתהני בהאי עלמא, ואי לא בריך אקרי גזלן לגבי קב"ה, דכתיב גוזל אביו ואמו (משלי כח, כד), והא אוקמוה חברייא. בגין דברכאן דבריך בר נש לקב"ה, אתי לאמשכא חיין ממקורא חיי, לשמיה דקב"ה קדישא, ולארקא עליה מההוא משחא עלאה ואתי לאתמשכא מתמן לכל עלמא. וכתיב ואכלת ושבעת וברכת את יי' אלהיך (דברים ח, י),   [דף רעא ע"א]   ואינון ברכאן אריק בר נש באינון מלין מההוא מקורא עלאה ואתברכן כל אינון דרגין ומקורין ואתמליין לארקא על כל עלמין ואתברכן כלהו כחדא. ועל דא אצטריך בר נש לשואה רעותיה ברזא דברכאן, בגין דיתברכון אבהן ובנין כלא כחדא. ומאן דמברך לקב"ה אתברך ונטיל חולקיה מאינון ברכאן בקדמיתא דכל עלמא לתתא, כיון דשמא דקב"ה מתברך מתמן, נחית ושרא על רישיה חולקא קדמאה. והא אוקימנא דכתיב בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך (שמות כ, כא), כיון דההיא ברכה אתייא ושרייא על רישיה, מתמן אתפשט בכל עלמא.

בשעתא דאינון ברכאן נחתין מתעטרן גו חקל תפוחין קדישין, ופגעי בהו כמה דרגין דממנן בעלמא ונחתי בהו ואמרי ומכריזי דא איהו דורונא דשדר פלוני לקב"ה. מאן אתר נחתי, לבתר דנחתי מאתר רישא חדא דצדיק, תמן סלקין מתערי לנחתא אחרנין מלעילא ואתמלייא מלעילא ומתתא, הדא הוא דכתיב ברכות לראש צדיק (משלי י, ו), כיון דהאי דרגא אתמלייא, אריק להאי כלה ומתמן נגדין ואתמשכן לתתא. כד סלקין אינון ברכאן מתתא, לית פתחא ופתחא לעלא ולית ממנא לעלא דלא פתח כל אינון פתחין ומכריזי ואמרי בכל אינון רקיעין, דא איהו דורונא דמלכא דשדר פלוני, דא הוא דורונא בקיומא כדקא יאות, ומאן איהו, ברכה דאתיבו עליה אמן, דכל ברכה דאתיבו עליה אמן, דא איהו בקיומא כדקא יאות, וכיון דהאי ברכתא סלקא כל דרגין דלעלא, כלהו זמינין לגבי ההוא נהורא דלא נהיר, בגין לאנהרא לגבה. וכן שכן אי היא ברכתא דסגיאין מברכן לה ומעטרין לה בעטרין קדישין ברזא דאמן, אמן הוא רזא דקשרי, דכל יחודא וקדושא ברזא דמאריה ומעטר לההיא ברכתא בעטרין עלאין כדקא יאות וקב"ה אתרעי בהו באינון דמברכין ליה ותיאובתיה בברכתא דלתתא, דההיא ברכתא סלקא ואנהיר בוצינא דלא נהיר ואתקיף לה בתוקפא תקיפא לסלקא לעלא. ועל רזא דא כתיב כי מכבדי אכבד (שמואל א ב, ל), אךין אינון דמברכין ליה לקב"ה. ובוזי יקלו (שמואל א ב, ל), אלין אינון דלא מברכין ליה לקב"ה, ומנעין ברכתא מפומייהו.

רזא דרזין, לאינון דידעי חכמתא דמאריהון, למנדע רזא דברכאן, בפקודי אוריתא, ובכל הנאין וכסופין דהאי עלמא לארקא ברכאן מעילא לתתא, בר ברכאן דצלותא דאינון תיקונא דמאריהון מתתא לעלא ומעילא לתתא. ברכאן דלאו אינון בצלותא סלקין מתתא לעילא עד דמטו גו נהורא דלא נהיר ומתערי בתוקפא לההוא נהורא דלא נהיר, בההיא ברכה וסלקא אתערו לעלא עד דמטו לכרסייא עילאה מקורא דכל חיין, כדין נפקו מההוא מקורא עילאה ברכאן אחרנין ואערעו אלין באלין ונשקי אלין לאלין ואתאן ושריין לריש צדיקלארקא לתתא, וכד נחתין אתברכן אבהן ובנין וכל שרגין דלהון, ורזא דאלין ברכאן לאתערא מעילא לתתא ברזא דא:

ברוך דא רזא דמקורא עלאה מכלא, לארקא ולאמשכא ולאנהרא כל בוצינין ואיהו ברוך תדיר דלא פסקין מימוי. ומתמן שירותא דאקרי עלמא דאתי, ואיהו קצה השמים, דההיא קצה קצה עלאה איהו, בגין דאית קצה כגונא דא לתתא ואיהו עלמא תתאה. ואקרי אוף הכי ברוך, לקבל תתאי לארקא לתתא ולאתערא מתתא לעלא בברכאן דצלותא, וברוך דא אקרי הכא, ברזא דחכמתא עלאה דאמלי לההוא אתר בחד שביל דקיק דאעיל בה.

אתה לבתר שארי לאתגלייא, דהא האי ברוך סתים איהו, ובגין כך אקרי בארח סתים ברוך מקורא עלאה דלא אתגלייא, אתה שירותא לאתגלייא לבר, ובגין כך אקרי אתה, ומאן איהו. דא רזא דימינא ואקרי כהן לגבי ההוא אתר, ורזא דא אתה כהן לעולם (תהלים קי, ד), מאן כהן לההוא עולם, אתה. ודא איהו ימינא עלאה, דהא אשתכח לאתגלייא.

יי' דא רזא דאמצעיתא, רזא דמהימנותא בכל סטרין.