מפרשי רש"י על ויקרא כג מ


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק כ"ג • פסוק מ' |
ב • ג • ד • ה • ח • י • יא • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כד • כז • לא • לז • לט • מ • מב • מג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא כ"ג, מ':

וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃


רש"י

"פרי עץ הדר" - (סוכה לד) עץ שטעם עצו ופריו שוה

"הדר" - הדר באילנו משנה לשנה וזהו אתרוג

"כפת תמרים" - חסר וי"ו למד שאינה אלא אחת

"וענף עץ עבת" - שענפיו קלועים כעבותות וכחבלים וזהו הדס העשוי כמין קליעה


רש"י מנוקד ומעוצב

פְּרִי עֵץ הָדָר – עֵץ שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה.
הָדָר – הַדָּר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וְזֶהוּ אֶתְרוֹג.
כַּפֹּת תְּמָרִים – חָסִר וָי"ו, לִמֵּד שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא אַחַת.
וַעֲנַף עֵץ עָבֹת – שֶׁעֲנָפָיו קְלוּעִים כַּעֲבוֹתוֹת וְכַחֲבָלִים; וְזֶהוּ הֲדַס, הֶעָשׂוּי כְּמִין קְלִיעָה.

מפרשי רש"י

[לב] פרי עץ שטעמו ועצו שוה וכו'. נראה לי שדקדקו רז"ל (סוכה ריש לה.) כך, דהוי למכתב 'פרי העץ', דלא מצאנו רק בלשון הזה "ומפרי העץ" (בראשית ג', ג'), מאי "פרי עץ", אלא פרי ועץ דבר אחד הוא, שטעם העץ כטעם הפרי:

[לג] כפת חסר כתיב כו'. ואין להקשות, דאם כן לכתוב 'כף', דקאמר בפרק לולב הגזול (סוכה דף לב.) דאי כתיב 'כף' הייתי מפרש אשכול תמרים התלויים יחד נקראים 'כף', לכך כתב "כפות", שלשון זה נופל על לולב, שעליו כפותין זה על זה: