פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שאת או ספחת וגו'" - (נגעים א, א) שמות נגעים הם ולבנות זו מזו:

"בהרת" - חברבורות טייא"ר בלע"ז וכן (איוב לז, כא) "בהיר הוא בשחקים":

"אל אהרן וגו'" - גזירת הכתוב הוא שאין טומאת נגעים וטהרתן אלא ע"פ כהן (ת"כ):

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושער בנגע הפך לבן" - מתחלה שחור והפך ללבן בתוך הנגע ומעוט שער שנים (ת"כ)

"עמוק מעור בשרו" - (ת"כ) כל מראה לבן עמוק הוא כמראה חמה עמוקה מן הצל

"וטמא אותו" - יאמר לו טמא אתה ששער לבן סימן טומאה הוא גזירת הכתוב

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועמוק אין מראה" - לא ידעתי פירושו:

"והסגיר" - יסגירנו בבית אחד ולא יראה עד סוף השבוע ויוכיחו סימנים עליו:

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בעיניו" - במראהו ובשיעורו הראשון

"והסגירו שנית" - הא אם פשה בשבוע ראשון טמא מוחלט

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כהה" - הוכהה ממראיתו הא אם עמד במראיתו או פשה טמא

"מספחת" - שם נגע טהור

"וכבס בגדיו וטהר" - הואיל ונזקק להסגר נקרא טמא וצריך טבילה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטמאו הכהן" - ומשטמאו הרי הוא מוחלט וזקוק לצפרים ולתגלחת ולקרבן האמור בפ' זאת תהיה

"צרעת היא" - המספחת הזאת

"צרעת" - לשון נקבה

"נגע" - לשון זכר

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומחית" - שנימינ"ט בלע"ז שנהפך מקצת הלובן שבתוך השאת למראה בשר אף הוא סימן טומאה שער לבן בלא מחיה ומחיה בלא שער לבן ואע"פ שלא נאמרה מחיה אלא בשאת אף בכל המראות ותולדותיהן הוא סימן טומאה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צרעת נושנת היא" - מכה ישנה היא תחת המחיה וחבורה זו נראית בריאה מלמעלה ותחתיה מלאה לחה שלא תאמר הואיל ועלתה מחיה אטהרנה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מראשו" - של אדם ועד רגליו

"לכל מראה עיני הכהן" - פרט לכהן שחשך מאורו

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וביום הראות בו בשר חי" - אם צמחה בו מחיה הרי כבר פי' שהמחיה סימן טומאה (ת"כ) אלא הרי שהיה הנגע בא' מעשרים וארבעה ראשי איברים שאין מטמאין משום מחיה לפי שאין נראה הנגע כולו כאחד ששופע אילך ואילך וחזר ראש האבר ונתגלה שפועו ע"י שומן כגון שהבריא ונעשה רחב ונראית בו המחיה למדנו הכתוב שתטמא

"וביום" - (מ"ק טו בכורות לו) מה תלמוד לומר ללמד יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאין אתה רואה בו מכאן אמרו חתן נותנין לו כל שבעת ימי המשתה לו ולאצטליתו ולכסותו ולביתו וכן ברגל נותנין לו כל ימי הרגל

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צרעת הוא" - הבשר ההוא בשר לשון זכר

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שחין" - (חולין ח) לשון חמום שנתחמם הבשר בלקוי הבא לו מחמת מכה שלא מחמת האור

"ונרפא" - השחין העלה ארוכה ובמקומו העלה נגע אחר

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"או בהרת לבנה אדמדמת" - שאין הנגע לבן חלק אלא פתוך ומעורב בשתי מראות לובן ואודם

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מראה שפל" - ואין ממשה שפל אלא מתוך לבנינותו הוא נראה שפל ועמוק כמראה חמה עמוקה מן הצל

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נגע היא" - השאת הזאת או הבהרת

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תחתיה" - במקומה

"צרבת השחין" - כתרגומו רושם שיחנא אינו אלא רושם החמום הניכר בבשר כל צרבת לשון רגיעת עור הנרגע מחמת חימום כמו (יחזקאל כא) ונצרבו בה כל פנים רייטרי"ד בלע"ז

"צרבת" - רייטישמענ"ט בלע"ז

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מחית המכוה" - שנימני"ט בלע"ז כשחיתה המכוה נהפכה לבהרת פתוכה או לבנה חלקה וסימני מכוה וסימני שחין שוים הם (חולין ח) ולמה חלקן הכתוב לומר שאין מצטרפין זע"ז נולד חצי גריס בשחין וחצי גריס במכוה לא ידונו כגריס

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בראש או בזקן" - בא הכתוב לחלק בין נגע שבמקום שער לנגע שבמקום בשר שזה סימנו בשער לבן וזה סימנו בשער צהוב

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובו שער צהוב" - שנהפך שער שחור שבו לצהוב

"נתק הוא" - כך שמו של נגע (ת"כ) שבמקום שער

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושער שחור אין בו" - הא אם היה בו שער שחור טהור ואין צריך להסגר ששער שחור סימן טהרה הוא בנתקים כמו שנאמר ושער שחור צמח בו וגו'

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנה לא פשה וגו'" - הא אם פשה או היה בו שער צהוב טמא

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והתגלח" - סביבות הנתק

"ואת הנתק לא יגלח" - (ת"כ) מניח שתי שערות סמוך לו סביב כדי שיהא ניכר אם פשה שאם יפשה יעבור השערות ויצא למקום הגילוח

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחרי טהרתו" - אין לי אלא פושה לאחר הפטור מנין אף בסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני ת"ל פשה יפשה

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושער שחר" - מנין אף הירוק והאדום שאינו צהוב ת"ל ושער ולשון צהוב דומה לתבנית הזהב צהוב כמו זהוב אורבל"א בלע"ז

"טהור הוא וטהרו הכהן" - הא טמא שטהרו הכהן לא טהור (מ"ק ז')

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בהרת" - חברבורות

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כהות לבנות" - שאין לובן שלהן עז אלא כהה

"בהק" - כמין לובן הנראה בבשר אדם אדום שקורין רוש"ו בין חברבורות אדמימותו קרוי בהק כאיש עדשן שבין עדשה לעדשה מבהיק הבשר בלובן צח

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קרח הוא טהור הוא" - טהור מטומאת נתקין שאינו נדון בסימני ראש וזקן שהם מקום שער אלא בסימני נגעי עור בשר בשער לבן ומחיה ופשיון

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואם מפאת פניו" - משפוע קדקד כלפי פניו קרוי גבחת ואף הצדעין שמכאן ומכאן בכלל ומשפוע קדקד כלפי אחוריו קרוי קרחת

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נגע לבן אדמדם" - פתוך מנין שאר המראות ת"ל כמראה צרעת עור בשר כמראה הצרעת האמור בפרשת עור בשר אדם כי יהיה בעור בשרו ומהו אמור בו שמטמא בארבע מראות ונדון בב' שבועות ולא כמראה צרעת האמור בשחין ומכוה שהוא נדון בשבוע א' ולא כמראה נתקין של מקום שער שאין מטמאין בארבע מראות שאת ותולדתה בהרת ותולדתה

פסוק מד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בראשו נגעו" - אין לי אלא נתקין מנין לרבות שאר המנוגעים ת"ל טמא יטמאנו לרבות את כולן על כולן הוא אומר בגדיו יהיו פרומים וגו'

פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פרמים" - קרועים

"פרוע" - מגודל שער

"ועל שפם יעטה" - כאבל

"שפם" - שער השפתים גרינו"ן בלע"ז

"וטמא טמא יקרא" - משמיע שהוא טמא ויפרשו ממנו (מ"ק ה)

פסוק מו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בדד ישב" - שלא יהיו שאר טמאים יושבים עמו ואמרו רבותינו מה נשתנה משאר טמאים לישב בדד הואיל והוא הבדיל בלשון הרע בין איש לאשתו ובין איש לרעהו אף הוא יבדל

"מחוץ למחנה" - חוץ לשלש מחנות (פסחים סז)

פסוק מח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לפשתים ולצמר" - של פשתים או של צמר

"או בעור" - זה עור שלא נעשה בו מלאכה

"או בכל מלאכת עור" - זה עור שנעשה בו מלאכה

פסוק מט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ירקרק" - ירוק שבירוקין

"אדמדם" - אדום שבאדומים

פסוק נא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צרעת ממארת" - לשון סילון ממאיר (יחזקאל כח) פויינט"ש בלע"ז ומדרשו תן בו מארה שלא תהנה הימנו

פסוק נב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בצמר או בפשתים" - של צמר או של פשתים זהו פשוטו ומדרשו יכול יביא גיזי צמר ואניצי פשתן וישרפם עמו ת"ל היא באש תשרף אינה צריכה דבר אחר עמה א"כ מה ת"ל בצמר או בפשתים להוציא את האימריות שבו שהן ממין אחר (פסחים סח) אימריות לשון שפה כמו אימרא

פסוק נד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את אשר בו הנגע" - יכול מקום הנגע בלבד ת"ל את אשר בו הנגע יכול כל הבגד כולו טעון כבוס ת"ל הנגע הא כיצד יכבס מן הבגד עמו

פסוק נה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחרי הכבס" - לשון העשות

"לא הפך הנגע את עינו" - לא הוכהה ממראיתו

"והנגע לא פשה" - שמענו שאם לא הפך ולא פשה טמא ואין צ"ל לא הפך ופשה הפך ולא פשה איני יודע מה יעשה לו ת"ל והסגיר את הנגע מ"מ דברי רבי יהודה וחכמים אומרים וכו' כדאיתא בתורת כהנים ורמזתיה כאן ליישב המקרא על אופניו

"פחתת היא" - לשון גומא כמו (שמואל ב' יז) באחת הפחתים כלומר שפלה היא נגע שמראיו שוקעין

"בקרחתו או בגבחתו" - כתרגומו בשחיקותיה או בחדתותיה

"קרחתו" - שחקים ישנים ומפני המדרש שהוצרך לגזרה שוה מנין לפריחה בבגדים שהיא טהורה נאמרה קרחת וגבחת באדם ונאמרה קרחת וגבחת בבגדים מה להלן פרח בכולו טהור אף כאן פרח בכולו טהור לכך אחז הכתוב לשון קרחת וגבחת ולענין פירושו ותרגומו זהו משמעו קרחת לשון ישנים וגבחת לשון חדשים כאלו נכתב באחריתו או בקדמותו שהקרחת לשון אחוריים והגבחת לשון פנים כמו שכתוב ואם מפאת פניו וגו' והקרחת כל ששופע ויורד מן הקדקד ולאחריו כך מפורש בתורת כהנים

פסוק נו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקרע אתו" - יקרע מקום הנגע מן הבגד וישרפנו

פסוק נז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פרחת היא" - דבר החוזר וצומח

"באש תשרפנו" - את כל הבגד

פסוק נח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וסר מהם הנגע" - אם כשכבסוהו בתחלה ע"פ כהן סר ממנו הנגע לגמרי

"וכבס שנית" - ל' טבילה תרגום של כבוסין שבפרשה זו לשון לבון ויתחוור חוץ מזה שאינו ללבון אלא לטבול לכך תרגומו ויצטבע וכן כל כבוסי בגדים שהן לטבילה מתורגמין ויצטבע חסלת פרשת תזריע