רש"י על ויקרא יג
<< · רש"י על ויקרא · יג · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 23 פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 24 פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 25 פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 26 פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 27 פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 28 פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 29 פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 30 פסוק מד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 31 פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 32 פסוק מו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 33 פסוק מח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 34 פסוק מט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 35 פסוק נא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 36 פסוק נב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 37 פסוק נד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 38 פסוק נה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 39 פסוק נו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 40 פסוק נז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 41 פסוק נח (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"שאת או ספחת וגו'" - (נגעים א, א) שמות נגעים הם ולבנות זו מזו:
"בהרת" - חברבורות טייא"ר בלע"ז וכן (איוב לז, כא) "בהיר הוא בשחקים":
"אל אהרן וגו'" - גזירת הכתוב הוא שאין טומאת נגעים וטהרתן אלא ע"פ כהן (ת"כ):פסוק ג (כל הפסוק)
"ושער בנגע הפך לבן" - מתחלה שחור והפך ללבן בתוך הנגע ומעוט שער שנים (ת"כ)
"עמוק מעור בשרו" - (ת"כ) כל מראה לבן עמוק הוא כמראה חמה עמוקה מן הצל
"וטמא אותו" - יאמר לו טמא אתה ששער לבן סימן טומאה הוא גזירת הכתובפסוק ד (כל הפסוק)
"ועמוק אין מראה" - לא ידעתי פירושו:
"והסגיר" - יסגירנו בבית אחד ולא יראה עד סוף השבוע ויוכיחו סימנים עליו:פסוק ה (כל הפסוק)
"בעיניו" - במראהו ובשיעורו הראשון
"והסגירו שנית" - הא אם פשה בשבוע ראשון טמא מוחלטפסוק ו (כל הפסוק)
"כהה" - הוכהה ממראיתו הא אם עמד במראיתו או פשה טמא
"מספחת" - שם נגע טהור
"וכבס בגדיו וטהר" - הואיל ונזקק להסגר נקרא טמא וצריך טבילהפסוק ח (כל הפסוק)
"וטמאו הכהן" - ומשטמאו הרי הוא מוחלט וזקוק לצפרים ולתגלחת ולקרבן האמור בפ' זאת תהיה
"צרעת היא" - המספחת הזאת
"צרעת" - לשון נקבה
"נגע" - לשון זכרפסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
"מראשו" - של אדם ועד רגליו
"לכל מראה עיני הכהן" - פרט לכהן שחשך מאורופסוק יד (כל הפסוק)
"וביום הראות בו בשר חי" - אם צמחה בו מחיה הרי כבר פי' שהמחיה סימן טומאה (ת"כ) אלא הרי שהיה הנגע בא' מעשרים וארבעה ראשי איברים שאין מטמאין משום מחיה לפי שאין נראה הנגע כולו כאחד ששופע אילך ואילך וחזר ראש האבר ונתגלה שפועו ע"י שומן כגון שהבריא ונעשה רחב ונראית בו המחיה למדנו הכתוב שתטמא
"וביום" - (מ"ק טו בכורות לו) מה תלמוד לומר ללמד יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאין אתה רואה בו מכאן אמרו חתן נותנין לו כל שבעת ימי המשתה לו ולאצטליתו ולכסותו ולביתו וכן ברגל נותנין לו כל ימי הרגלפסוק טו (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
"שחין" - (חולין ח) לשון חמום שנתחמם הבשר בלקוי הבא לו מחמת מכה שלא מחמת האור
"ונרפא" - השחין העלה ארוכה ובמקומו העלה נגע אחרפסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
"תחתיה" - במקומה
"צרבת השחין" - כתרגומו רושם שיחנא אינו אלא רושם החמום הניכר בבשר כל צרבת לשון רגיעת עור הנרגע מחמת חימום כמו (יחזקאל כא) ונצרבו בה כל פנים רייטרי"ד בלע"ז
"צרבת" - רייטישמענ"ט בלע"זפסוק כד (כל הפסוק)
פסוק כט (כל הפסוק)
פסוק ל (כל הפסוק)
"ובו שער צהוב" - שנהפך שער שחור שבו לצהוב
"נתק הוא" - כך שמו של נגע (ת"כ) שבמקום שערפסוק לא (כל הפסוק)
פסוק לב (כל הפסוק)
פסוק לג (כל הפסוק)
"והתגלח" - סביבות הנתק
"ואת הנתק לא יגלח" - (ת"כ) מניח שתי שערות סמוך לו סביב כדי שיהא ניכר אם פשה שאם יפשה יעבור השערות ויצא למקום הגילוחפסוק לה (כל הפסוק)
פסוק לז (כל הפסוק)
"ושער שחר" - מנין אף הירוק והאדום שאינו צהוב ת"ל ושער ולשון צהוב דומה לתבנית הזהב צהוב כמו זהוב אורבל"א בלע"ז
"טהור הוא וטהרו הכהן" - הא טמא שטהרו הכהן לא טהור (מ"ק ז')פסוק לח (כל הפסוק)
פסוק לט (כל הפסוק)
"כהות לבנות" - שאין לובן שלהן עז אלא כהה
"בהק" - כמין לובן הנראה בבשר אדם אדום שקורין רוש"ו בין חברבורות אדמימותו קרוי בהק כאיש עדשן שבין עדשה לעדשה מבהיק הבשר בלובן צחפסוק מ (כל הפסוק)
פסוק מא (כל הפסוק)
פסוק מב (כל הפסוק)
פסוק מד (כל הפסוק)
פסוק מה (כל הפסוק)
"פרמים" - קרועים
"פרוע" - מגודל שער
"ועל שפם יעטה" - כאבל
"שפם" - שער השפתים גרינו"ן בלע"ז
"וטמא טמא יקרא" - משמיע שהוא טמא ויפרשו ממנו (מ"ק ה)פסוק מו (כל הפסוק)
"בדד ישב" - שלא יהיו שאר טמאים יושבים עמו ואמרו רבותינו מה נשתנה משאר טמאים לישב בדד הואיל והוא הבדיל בלשון הרע בין איש לאשתו ובין איש לרעהו אף הוא יבדל
"מחוץ למחנה" - חוץ לשלש מחנות (פסחים סז)פסוק מח (כל הפסוק)
"לפשתים ולצמר" - של פשתים או של צמר
"או בעור" - זה עור שלא נעשה בו מלאכה
"או בכל מלאכת עור" - זה עור שנעשה בו מלאכהפסוק מט (כל הפסוק)
"ירקרק" - ירוק שבירוקין
"אדמדם" - אדום שבאדומיםפסוק נא (כל הפסוק)
פסוק נב (כל הפסוק)
פסוק נד (כל הפסוק)
פסוק נה (כל הפסוק)
"אחרי הכבס" - לשון העשות
"לא הפך הנגע את עינו" - לא הוכהה ממראיתו
"והנגע לא פשה" - שמענו שאם לא הפך ולא פשה טמא ואין צ"ל לא הפך ופשה הפך ולא פשה איני יודע מה יעשה לו ת"ל והסגיר את הנגע מ"מ דברי רבי יהודה וחכמים אומרים וכו' כדאיתא בתורת כהנים ורמזתיה כאן ליישב המקרא על אופניו
"פחתת היא" - לשון גומא כמו (שמואל ב' יז) באחת הפחתים כלומר שפלה היא נגע שמראיו שוקעין
"בקרחתו או בגבחתו" - כתרגומו בשחיקותיה או בחדתותיה
"קרחתו" - שחקים ישנים ומפני המדרש שהוצרך לגזרה שוה מנין לפריחה בבגדים שהיא טהורה נאמרה קרחת וגבחת באדם ונאמרה קרחת וגבחת בבגדים מה להלן פרח בכולו טהור אף כאן פרח בכולו טהור לכך אחז הכתוב לשון קרחת וגבחת ולענין פירושו ותרגומו זהו משמעו קרחת לשון ישנים וגבחת לשון חדשים כאלו נכתב באחריתו או בקדמותו שהקרחת לשון אחוריים והגבחת לשון פנים כמו שכתוב ואם מפאת פניו וגו' והקרחת כל ששופע ויורד מן הקדקד ולאחריו כך מפורש בתורת כהנים