מ"ג ויקרא טז יד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וְהִזָּה בְאֶצְבָּעוֹ עַל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת קֵדְמָה וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים מִן הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלָקַח֙ מִדַּ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֧ה בְאֶצְבָּע֛וֹ עַל־פְּנֵ֥י הַכַּפֹּ֖רֶת קֵ֑דְמָה וְלִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת יַזֶּ֧ה שֶֽׁבַע־פְּעָמִ֛ים מִן־הַדָּ֖ם בְּאֶצְבָּעֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיִסַּב מִדְּמָא דְּתוֹרָא וְיַדֵּי בְאֶצְבְּעֵיהּ עַל אַפֵּי כָּפוּרְתָּא קִדּוּמָא וּקְדָם כָּפוּרְתָּא יַדֵּי שְׁבַע זִמְנִין מִן דְּמָא בְאֶצְבְּעֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְיִסַב מִן אַדְמָא דְתוֹרָא וְיַדֵי בְּאַדְבְּעֵיהּ יְמִינָא עַל אַפֵּי כַּפּוּרְתָּא לְרוּחַ קִידוּמָא וְלִקְדָם כַּפּוּרְתָּא יַדֵי שְׁבַע זִמְנִין מִן אַדְמָהּ בְּאַדְבְּעֵיהּ יַמִינָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והזה באצבעו" - הזאה אחת במשמע

"ולפני הכפרת יזה שבע" - הרי אחת למעלה ושבע למטה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְהִזָּה בְאֶצְבָּעוֹ – הַזָּאָה אַחַת בְּמַשְׁמָע.
וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה שֶׁבַע – הֲרֵי אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה.

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים. היו ההזאות ביום הכפורים שמונה, אחת למעלה ושבע למטה. ובכאן ארמוז לך, אחת למעלה כנגד המעלה הראשונה העליונה הכוללת עמה החכמה והבינה, ושבע למטה כנגד השבעה. ושנינו במסכת יומא פרק הוציאו לו, וכך היה מונה, אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, ואחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע. והבן כי כשאמרו אחת הוא השלשה וכשאמרו אחת ואחת, פירוש השלשה והגדולה, וכן כלן עד הסוף. ואמרו שם בגמרא דכולי עלמא מיהת הזאה ראשונה צריכה מנין עם כל אחת ואחת, מאי טעמא, רבי אליעזר אומר כדי שלא יטעה בהזאה, רבי יוחנן אומר אמר קרא ולפני הכפרת יזה שבע פעמים, שאין תלמוד לומר יזה ומה תלמוד לומר יזה למד על הזאה ראשונה שצריכה מנין עם כל אחת ואחת. מאי בינייהו, איכא בינייהו דלא מנה ולא טעה. פירוש שלא מנה הזאה ראשונה עם כלן ולא טעה, ובאור הענין דלרבי אליעזר יצא כיון שלא טעה, ולר' יוחנן לא עשה כלום אף על פי שלא טעה, כיון שלא מנה הראשונה עם כלם. התבונן מה שהיתה כוונת החכמים האלה בטעם מנין ההזאות, והיתה ההזאה בדם. (באגדה במעשה דנבוזראדן, וע' שמו"ר סוף פ' ויקהל) מה דם זה שעליה אמרו לו מדם של יום הכפורים שהיה כהן גדול מזה. לפיכך נתנה על הארון. ולמה נקרא שמה כפרת, שמכפרת על עונותיהן של ישראל.

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)



[יא] "ולקח מדם הפר"-- נוטלו ממי שהוא ממרס בו.

"והזה"-- ולא המטיף. "והזה"-- ולא הזורק.

"באצבעו"-- נאמר כאן "אצבעו" ונאמר להלן "אצבעו", מה "אצבעו" האמור להלן הימנית המיומנת שבימין, אף "אצבעו" האמור כאן הימנית המיומנת שבימין.

[יב] "על פני הכפורת קדמה"-- זה בנה אב, כל מקום שנאמר "פני הכפורת" זה הפנים למזרח.

[יג] דבר אחר: "על פני הכפורת קדמה"-- אינו מתכוין להזות לא למעלה, ולא למטה אלא כמצליף.

[יד] "ולפני הכפורת יזה שבע פעמים"-- ולא שבע טיפים.

"שבע פעמים"-- שיהיה מונה שבע פעמים, הרי אחת ושבע.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

יזה. ב' דין ואידך כן יזה גוים רבים בפרשת הנה ישכיל עבדי שמדבר בענין משיח שעתיד הקב"ה להחזיר ב' המשפחות שכשיבא מלך המשיח תחזור ג"כ משפחת כהונה (ובית דוד) לעבודתם:

ולפני הכפורת יזה ז"פ. למה מזה אחת למעלה וז' למטה כי די לתחתונים שיהיו א' מז' בעליונים וכן אמר דוד ז' הללו את ה' מן השמים וא' הללו את ה' מן הארץ וכן משה לא הזכיר השם בהאזינו אלא לאחר כ"א תיבות אמר די שאהיה א' מז' מהמלאכים שמזכירים השם אחר ג' תיבות. ט"ז הזאות על הכפורת כנגד ט"ז בריתות שנכרתו בסיני. ט"ז על הפרוכת כנגד ט"ז שבאוהל מועד. ט"ז על מזבח הזהב עם שיורי הדם שעל המזבח החיצון כנגד ט"ז שבערבות מואב והיינו דכתיב דם הברית. וה' טבילות כנגד ה' עבודות שמשנה מחוץ לפנים ומפנים לחוץ וכנגד ה' תפלות והן כנגד ה"פ מלך הכבוד שבמזמור לה' הארץ ומלואה ובאות לכפר על הנפש שיש לה ה' שמות. וי' קידושין כנגד י"פ שמזכיר השם בו ביום. ובפרשה י"פ השם עד תטהרו. וכ"ד כפרות כתובין בענין יה"כ בואתה תצוה ובהר סיני וכאן ובאמור אל הכהנים ובפנחס לכפר על כ"ד עבירות שביחזקאל בפרשת הודע את ירושלים וכ"ד עריות הכתובים בזה הסדר:

<< · מ"ג ויקרא · טז · יד · >>